קולטריין צ'יינג'ס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
קולטריין צ'יינג'ס (Coltrane Changes), כלומר, שינויי (האקורדים) של קולטריין, הוא כינוי למהלך הרמוני מיוחד אשר בו השתמש ג'ון קולטריין מתקליטו Giant Steps מ-1959 בחברת Atlantic והלאה. בהפשטה מסויימת, המהלך מבוסס למעשה על מעבר בין טוניקות במרווחים של טרצות גדולות, והוא מוצג בצורה הטובה ביותר בשיר הנושא מתוך התקליט, Giant Steps, שיר יפהפה שכתב קולטריין אשר בו המהלך ההרמוני עובר בין טוניקות במרווחים של טרצות גדולות, בהתחלה כלפי מטה ולאחר מכן כלפי מעלה. השיר (וכן התקליט) היה פורץ דרך בזמנו, ורבים מצאו אותו קשה מאוד לנגינה, ולמעשה הוא כך עד היום. ישנו סיפור מפורסם על הקלטת האלבום עצמו-הפסנתרן, טומי פלנגן, קיבל את התווים מקולטריין ערב קודם והם עברו עליהם בכלליות. למחרת, בסשן ההקלטה של האלבום, קולטריין ניגן את השיר בקצב אשר היה פי 4 ממה שניגן אותו ערב קודם עם פלנגן, והפסנתרן המסכן שחשב שהוא עומד לנגן בלדה ומצא את עצמו מנגן אפ טמפו (שיר מהיר) לא הצליח לאלתר בכלל, והסולו שלו הוא דוגמה מצויינת לסולו גרוע. הקליטו כמה טייקים של השיר, באזור ה-20 למעשה, וכללו את הטייק הטוב ביותר בתקליט, ובו פלנגן נשמע טוב ביותר מכל שאר הטייקים, ועדיין גרוע מאוד. באשר לקולטריין-הוא הוציא את התקליט הזה לאחר תקופה ארוכה יחסית של שקט אשר בה הוא עבד לבד והתאמן, והוא הביא את השיר הזה לכלל שלמות מצדו, ולכן לא ניתן היה לצפות שאדם שקיבל את התווים לשיר יום קודם יוכל לנגן כמוהו. בכל מקרה, בכל הטייקים של השיר קולטריין נשמע דומה מאוד לעצמו, והסולו, אף שהוא מאולתר, הוא ממש אותו סולו פחות או יותר, וזאת משום שקולטריין התאמן על השיר כל כך הרבה שהוא כבר ידע בדיוק איך הוא רוצה להשמע בסולו שלו עליו.<br />
בהמשך דרכו המקצועית קולטריין המשיך להתפתח מבחינות רבות וכן מבחינה הרמונית, והוא פיתח את מערכת הקולטריין צ'יינג'ס ומצא עוד דרכים רבות לעבוד איתה ולהחיל אותה אף על שירים קיימים, כאשר דוגמה טובה מאוד לכך היא השיר Countdown אשר מופיע בתקליטו Coltrane's Sound. השיר הוא למעשה עיבוד של השיר המקורי Tune Up, עם הוספה של הקולטריין צ'יינג'ס. <br />
לפי הסיפור, ההשראה המקורית למהלך הקולטריין צ'יינג'ס הגיעה לקולטריין מתוך הספר Thesaurus Of Scales And Melodic Patterns, מאת Nicolas Slonimski, אשר מציג דרכים רבות ושונות לחלק את האוקטבה בכל מיני דרכים.