פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 9 בתים, לפני חודשיים
 
==אקלים==
ה[[אקלים]] השורר בתל אביב–יפו הוא [[אקלים ים תיכוני]]. ב[[חורף]] קריר עד חמים וגשום, בבסתיו [[סתיו]] וב[[אביב]] הטמפרטורה גבוהה יותר ולעיתים יורדים גשמים וב[[קיץ]] חם ולח ללא משקעים. בשנה יורדים בממוצע בעיר כ־583 מילימטרים של [[גשם]], ב־56 ימי גשם. עונת הגשם 1992/1991 הייתה העונה הגשומה ביותר שנרשמה בעיר ובמהלכה נמדדו כ־1,064 מ"מ של גשם. מנגד, עונת הגשם 1999/1998 הייתה העונה היבשה ביותר שנרשמה בעיר, במהלכה נמדדו בעיר כ־238 מ"מ גשם בלבד. בחודש [[ינואר]] נעה ה[[טמפרטורה]] בין כ־17.5°C (בממוצע) ביום לבין כ־9.5°C בלילה, כאשר בימים הקרים ביותר של החורף יורדות הטמפרטורות עד ל־13°C ביום ועד לכ־6°C בממוצע בלילה. [[שלג]] לא יורד בעיר, אך בהיסטוריה מתועד מקרה בודד ב־[[6 בפברואר]] [[1950]] עת שלג נערם על הקרקע בעיר. בקיץ הטמפרטורות הממוצעות עומדות על כ־30°C בממוצע ביום ועל כ־23°C בלילה, ומזג האוויר מלוות ב[[לחות]] של 65% ביום ומעל 80% בלילה. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה מאז קום המדינה בתל אביב הייתה כ־43.5 מעלות, בחודש מאי 1988.
 
האקלים בתל אביב–יפו חם וגשום יחסית לסביבתה, ומאופיין בתופעת [[אי חום עירוני|אי החום העירוני]], הנובעת בעיקר מריבוי כלי הרכב הנוסעים בעיר. כן מאופיינת העיר בתופעות שונות של [[מיקרו-אקלים]], דוגמת [[הצללה]] ו[[מנהרת רוח|מנהרות רוח]] בין גורדי שחקים, משבי [[רוח]] בשעות אחר הצהרים, והבדלים של כ־4°C בין [[שדרות בתל אביב|שדרות]] העיר לרחובות המקבילים להן. בשל הלחות הגבוהה, מאופיינת העיר ב[[עומס חום]] גבוה יחסית בחודשי הקיץ. לאקלים התל אביבי נודעה השפעה מרחיקת לכת על סגנונות הבנייה שהתפתחו בעיר ועל אורח החיים של תושביה.
משתמש אלמוני