הסבר – הבדלי גרסאות

'''הסבר''' הוא קבוצה של [[טענה|טענות]] המורכבת בדרך כלל על מנת לתאר קבוצה של עובדות ובכך לחשוף את ה[[סיבתיות|סיבות]], ההקשר והתוצאותוההשלכות שלהן. תיאור זה של העובדות יכול לבסס כללים או חוקים, או להפוך את הכללים והחוקים הקיימים ביחס לכל אובייקט או תופעה נצפית לברורים יותר. המרכיבים של הסבר עשויים להיות מרומזים, או שזורים אחד בשני.

הסברים נתמכים לעיתים קרובות על ידי [[הבנה]] או נורמה היכולה להיות מיוצגת באמצעות מדיות שונות כגון מוסיקהמוזיקה, טקסט וגרפיקה. לפיכך, הסברים כפופים לאינטרפרטציה ודיון.

בעוד שמטרתם של טיעונים היא להראות שמשהו הוא, יהיה, או רצוי שיהיה המצב, הסברים מנסים להראות ''למה'' או ''איך'' משהו הוא או יהיה המצב. אם שמעון ומשה דנים בשאלה ''האם'' לחתול של משה יש פשפשים או לא, שמעון עשוי לקבוע: "משה, לחתול שלך יש פשפשים. ראה, הוא מתגרד בזה הרגע." שמעון בנה ''טיעון'' לכך שלחתול יש פשפשים. אולם, אם שמעון ומשה מסכימים על כך שלחתול יש פשפשים, הם עשויים לאחר מכן לשאול ''למה'' המצב הוא כזה ולתת ''הסבר'': "הסיבה לכך שלחתול יש פשפשים היא שמזג האוויר היה לח לאחרונה." ההבדל הוא שהמטרה במקרה זה אינה לקבוע האם [[טענה]] מסוימת היא נכונה, אלא להראות ''למה'' היא נכונה.

במובן זה, הטיעוניםטיעונים נועדו לתרום ''ידע'', ואילו ההסבריםהסברים נועדו לתרום ''הבנה''.

הצדקה היא הסיבה לכך שמישהו מחזיק כראוי ב[[אמונה]] כראוי, ההסבר הנוגע לסיבה לכך שהאמונה היא נכונה, או הסבר לאיך אדם יודע את מה שיודע. באופן דומה לכך שטיעונים והסברים עשויים להיות מבולבלים אחד עם השני, כך גם הסברים והצדקות. משפטים שהם הצדקות של פעולה מסוימת לובשים צורה של טיעונים. לדוגמה, ניסיונות להצדיק גניבה בדרך כלל מסבירים את המניעים (כגון, לכלכל משפחה רעבה).

חשוב להיות מודעים למתי הסבר ''אינו'' הצדקה. חוקר פלילי עשוי לתת הסבר להתנהגותו של חשוד (לדוגמה, האדם איבד את עבודתו, האדם פונה מביתו, וכו'). טענות שכאלה עשויות לעזור לנו להבין למה האדם ביצע את הפשע, אולם מאזין לא ביקורתי עלול להאמין שהדובר מנסה לעורר הזדהות עם הפושע ומעשיו. אין כל הכרח לכך שלאדם המציע הסבר יש שמץ של סימפתיה כלפי העמדות או המעשים המוסברים. זוהי הבחנה חשובה משום שאנו צריכים להיות מסוגלים להבין ולהסביר התנהגויות ואירועים נוראיים בכדיכדי לדכא ולמנוע אותם.

ישנם אירועים, אובייקטים ועובדות רבות ומגוונות הדורשות הסבר. לכן, יש בהתאם סוגים רבים של הסברים. [[אריסטו]] זיהה לפחות [[אריסטו#מטאפיזיקה|ארבעה סוגים של הסברים]]. סוגים נוספים של הסברים הם [[המודל הדדוקטיבי-נומולוגי|דדוקטיבי-נומולוגי]] {{אנ|Deductive-nomological model}}, פונקציונלי, [[מתודה היסטורית|היסטורי]] {{אנ|Historical method}}, [[פסיכולוגיה#שיטות מחקר|פסיכולוגי]], [[רדוקציוניזם|רדוקטיבי]], [[טלאולוגיה|טלאולוגי]] ומתודולוגיו[[מתודולוגיה|מתודולוגי]].

הרעיון של מטא-הסבר הוא מושג חשוב בתרחישים התנהגותיים המערבים סוכנים הנמצאים בקונפליקט. בתרחישים אלו, קונפליקטים, משתמעים או מפורשים, עשויים לנבוע מאינטרסים סותרים של הגורמים, כפי שהם מובעים בהסברים שלהם לכך שנהגו באופן מסוים, מחוסר ידע על הסיטואציה, או מתערובת של הסברים של מספר גורמים. במקרים רבים, כדי להעריך את רמת הסבירות של הסברים, יש צורך בניתוח של שני רכיבים עוקבים ואת היחסיםוהיחסים ביניהים: (1) הסבר ברמת האובייקט עצמו (ההסבר עצמו) ו-(2) הסבר ברמה גבוהה יותר (מטא-הסבר). ניתוח השוואתי של התפקידים של שניהם מבוצענערך כדי להעריךלתת אתהערכה לרמת הסבירות של הדרך בה סוכנים מסבירים את התרחישים של האינטראקציות שלהם. הסבר ברמת האובייקט נותן הערכה לסבירותלרמת הסבירות של טענות בודדותאינדיווידואליות באמצעות שימוש בגישה מקובלת לטיפול במבנה הטיעוני של דיאלוג. מטא-הסבר מקשר את המבנה של תרחיש מצוי עם זה של תרחישים של אינטראקציה בין סוכנים מרובים שנלמדו בעבר. מבנה התרחיש כולל פעולות תקשורתיות של הסוכנים ויחסי תבוסה בויכוח בין הסובייקטים של פעולות אלו. ניתן לפרט חזותית את הנתונים הן של הסברים ברמת האובייקט והן של מטא-הסברים, וניתן להסבירלתת חזותיתהסבר אתחזותי לרמת הסבירות לאופןשל האופן בו יתנהג סוכן בתרחיש מסוים. מטא-הסברההסבר בצורתהלובש צורה של למידת מכונה של מבנה של תרחיש יכולהמסוים יכול להיות משודרגתמועצם על ידי הסברהמתן קונבנציונליתהסבר קונבנציונלי באמצעות מציאת טיעונים בצורתהלובשים צורה של אנליזה של ה[[תבוסתיות]] של טענות בודדותאינדיווידואליות, כדי להעלות את רמת הדיוק של הערכות של סבירות.

ניתן להגדיר יחס בין הסבר ברמת האובייקט ומטא-הסבר בתור רמת הדיוק היחסית של הערכות של סבירות המבוססות על סמך המקורההסבר הראשוןברמת לעומתהאובייקט האחרוןוהמטא-הסבר. הקבוצות של התרחישים יכולות לאחר מכן להיות מקובצות לאחר מכן על סמך יחס זה; לפיכך, יחס מסוג זה הינו פרמטר חשוב של התנהגות אנושית המשויכת להסברה של דבר מה לאנשים אחרים.

== ראהראו גם ==

* [[Edward N. Zalta|ZaltaWoodward, Edward N.]] (ed.)James. [https://plato.stanford.edu/archives/win2014/entries/scientific-explanation/ "Scientific Explanation"]., ''ב[[האנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד|Stanfordאנציקלופדיה Encyclopediaלפילוסופיה ofשל Philosophy.סטנפורד]] ''

* [http://www.iep.utm.edu/explanat "Theories of Explanation"]., ''ב[[האנציקלופדיה האינטרנטית לפילוסופיה|Internetאנציקלופדיה Encyclopediaהאינטרנטית of Philosophy.לפילוסופיה]]''