חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם – הבדלי גרסאות

לאחר דיונים ממושכים ולחצים רבים לגבי הנצחת חסידי אומות העולם במוסד "יד ושם", הוחלט שיש לפעול בצורה מיידית ולהוקיר את מעשי חסידי אומות העולם. אחת הטענות שקידמו את החלטה זו הייתה טענתם של ניצולי השואה היהודים שהרגישו מחויבות להוקיר תודה למציליהם. הנצחתם לאחר הביקורת התבטאה בקיר כבוד מיוחד בו מופיעים שמותיהם של חסידי אומות העולם ובשדרת העצים שניטעו על שם כל אחד מהם בשדרת חסידי אומות העולם במוזיאון "יד ושם".{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=חמדה גור אריה|שם=זהות יהודית|מקום הוצאה=אוניברסיטת תל אביב|שנת הוצאה=2014|קישור=http://din-online.info/pdf/mht1-4.pdf}}}}

 

ב-13 בנובמבר 2016 עלתה הצעת חוק חדשה על שולחן ועדת השרים לחקיקה, שעוררה עימות בין "יד ושם" לבין קבוצת חברי כנסת. ההצעה דרשה מ"יד ושם" להוסיף תחת סעיף 2(4א) הנוגע להנצחתם של חסידי אומות העולם, גם את "גבורתם ופעילותם של יהודים שחירפו נפשם על מנת להציל את בני עמם בשטחים הכבושים על ידי ה[[נאציזם|נאצים]]".

 

כיום (שנת 2019) "יהודים שהצילו יהודים" אינם נכללים בחוק כחסידי אומות העולם והצעה זו לתיקון החוק לא עברה. בנוסף באתר "יד ושם" מוזכר שהיהודים שהצילו יהודים אינם זכאים לתואר על פי אמות המידה של תוכנית חסידי אומות העולם.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3120463|הכותב=יהונתן ליס, עופר אדרת|כותרת=עימות בין יד ושם לח"כים סביב הצעת חוק להכרה גם ביהודים כחסידי אומות העולם|אתר=הארץ|תאריך=13.11.2016}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.yadvashem.org/he/righteous/faq.html|הכותב=|כותרת=שאלות נפוצות|אתר=יד ושם - רשות הזיכרון לשואה ולגבורה|תאריך=}}}}

 

ב"חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם" נקבע, בין היתר, כי "יד ושם מוסמך [...] להקים מפעל זיכרון להנצחת זכרם וגבורתם של ותיקי מלחמת העולם השניה, שחירפו נפשם במערכות הקרב נגד הצורר הנאצי ועוזריו". ליישום חקיקה זו פועל יד ושם בשנים האחרונות במספר מישורים:

* אם מוגשים ליד ושם דפי עד להנצחת זכרם של יהודים שנפלו בשורות [[הצבא האדום]] ב[[מלחמת העולם השנייה]], יד ושם מקבל דפים אלה.