הבדלים בין גרסאות בדף "עזקה"

נוספו 105 בתים ,  לפני שנה
מ
מ
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
==היסטוריה==
 
עזקה מוזכרת לראשונה ב[[ספר יהושע]] בפרשת בריחתם של [[חמשת מלכי האמורי]]. צבא ישראל רדף אחרי מלכי [[כנען]] שהתקיפו את [[גבעון]], עד לעזקה.
{{ציטוט|תוכן=וַיְהֻמֵּם ה' לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּכֵּם מַכָּה-גְדוֹלָה בְּגִבְעוֹן; וַיִּרְדְּפֵם, דֶּרֶךְ מַעֲלֵה בֵית-חוֹרֹן, וַיַּכֵּם עַד-עֲזֵקָה, וְעַד-מַקֵּדָה. וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם בְּמוֹרַד בֵּית-חוֹרֹן וַ-ה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן-הַשָּׁמַיִם עַד-עֲזֵקָה--וַיָּמֻתוּ: רַבִּים, אֲשֶׁר-מֵתוּ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד, מֵאֲשֶׁר הָרְגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בֶּחָרֶב |מקור={{תנ"ך|יהושע|י|י}}}}
לפי ספר [[שמואל]], בקרב [[דוד וגולית]] ה[[פלשתים]] חנו בין שכה לעזקה ממערב בעוד צבא ישראל שכן ממזרח בעמק האלה.
{{ציטוט|תוכן=וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-מַחֲנֵיהֶם, לַמִּלְחָמָה, וַיֵּאָסְפוּ, שֹׂכֹה אֲשֶׁר לִיהוּדָה; וַיַּחֲנוּ בֵּין-שׂוֹכֹה וּבֵין-עֲזֵקָה, בְּאֶפֶס דַּמִּים |מקור={{תנ"ך|שמואל א|יז|א}}}}
לאחר מכן, מוזכרת עזקה כאחת הערים שביצר [[רחבעם]]:
{{ציטוט|תוכן=וַיֵּשֶׁב רְחַבְעָם, בִּירוּשָׁלִָם; וַיִּבֶן עָרִים לְמָצוֹר, בִּיהוּדָה...וְאֶת-אֲדוֹרַיִם וְאֶת-לָכִישׁ, וְאֶת-עֲזֵקָה |מקור={{תנ"ך|דברי הימים ב|יא|ט}}}}
במקרא ובמקורות חוץ מקראים-מקראיים, עזקה מתוארת כאחת מערי הגבול העיקריות ב[[ממלכת יהודה]] בין המאות השביעית והשישית לפנה"ס. מיקומו של האתר וחשיבותו היוו הגורם העיקרי לכך שעזקה הייתה היעד הראשון במסעו של [[סנחריב]] בשנת 701 לפנה"ס במהלכו החריבה [[אשור]] את כל ערי יהודה פרט ל[[ירושלים]]. כתובת אשורית השמורה ב[[המוזיאון הבריטי|מוזיאון הבריטי]] ומיוחסת לסנחריב מתארת את הכיבוש האשורי.
 
{{ציטוטון|...האל אשור אימץ את רוחי ויצאתי אל ארץ יהודה. בהמשך מסעי, את המס של מלכי ארץ פלשת קבלתי. בעזרת הכוח של האל אשור, אדוני,את המחוז של חזקיהו מיהודה כמו[...]העיר עזקה, מבצרו, אשר בין גבולי ובין ארץ יהודה, אשר כמו קן נשרים שוכנת על גבי רכס הר כמו פגיונות ברזל ללא ספור נישאים מגדליה לשמים חומותיה בצורות ומתחרות (בגובהן)בהרים הנישאים. למראה עיניים, כאילו מן השמים צץ ראשן. צרתי על העיר בסוללות עפר כבושות, באילי-מצור חזקים מוגשים, בהסתערות חיל-רגלים גיבורי...את מתקפת סוסי ראו, את קול צבאות האל אשור העצומים שמעו, ופחד לבבם...את העיר עזקה הקפתי ולכדתי, שללם שללתי, הרסתי, החרבתי ושרפתי באש...}}{{הערה|מרדכי כוגן, אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט'-ו' לפנה"ס, (ירושלים: מוסד ביאליק 2003), עמ' 73-74}}
 
עזקה נבנתה מחדש במהלך המאה השביעית לפנה"ס. ובראשית המאה השישית לפנה"ס, כאשר יהודה הותקפה על ידי הצבא ה[[בבל]]י, היא כבר הייתה שוב אחד מערי הגבול החשובות בגבולה המערבי של הממלכה. בעת שהבבלים צרו על ירושלים ערב חורבן [[הבית הראשון]], הנביא [[ירמיהו]] תיאר את גורלן של שתי הערים האחרונות שנותרו בשפלת יהודה.:
{{ציטוט|תוכן=וְחֵיל מֶלֶךְ-בָּבֶל, נִלְחָמִים עַל-יְרוּשָׁלִַם, וְעַל כָּל-עָרֵי יְהוּדָה, הַנּוֹתָרוֹת: אֶל-לָכִישׁ, וְאֶל-עֲזֵקָה, כִּי הֵנָּה נִשְׁאֲרוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה, עָרֵי מִבְצָר. |מקור={{תנ"ך|ירמיהו|לד|ז}}}}
[[אוסטרקון]] שנמצא בשכבת החורבן של שער העיר לכיש המתוארך לחורבן הבבלי ב-586 לפנה"ס משלים את העולה מתיאורו של ירמיהו. מגניה של לכיש מדווחים שמשואותיה של עזקה כבו, כלומר שעזקה נכבשה בידי הבבלים ולכיש נותרה לבדה בשפלה.
 
"{{ציטוטון|וידע כי אל משואות לכיש נחנו שומרים ככל האתת אשר נתן אדני כי לא נראה את עזקה"}}.{{הערה|שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות,(ירושלים: מוסד ביאליק 1992) עמ' 42}}
 
בימי [[שיבת ציון]] חזרו כמה משפחות מ[[שבט יהודה]] והתיישבו בעזקה.: {{ציטוטון|זָנֹחַ עֲדֻלָּם, וְחַצְרֵיהֶם, לָכִישׁ וּשְׂדֹתֶיהָ, עֲזֵקָה וּבְנֹתֶיהָ; וַיַּחֲנוּ מִבְּאֵר-שֶׁבַע, עַד-גֵּיא הִנֹּם}}.
 
ב[[התקופה הביזאנטית|תקופה הביזאנטית]], [[אבסביוס]] איתר את עזקה בין [[בית גוברין (עיר קדומה)|אלבתרופוליס]] (בית גוברין) וירושלים, אך ב[[מפת מידבא]] נזכר שם היישוב "בית זכריה", הוא כפר זכריה בימינו ועל שמו קרוי גם התל. ליד הכיתוב במפת מדבא מצוירת כנסייה גדולה ומעל לציור כתובת שתרגומה: "ציון זכריה הקדוש". לטענת [[אבי יונה]] חצר הכנסייה נחשבה למקום קבורת הנביא ושהבניין היה חדש ונודע ברבים בזמן שנתחברה המפה. כנראה נתחלף לנוצרים בתקופה הביזאנטית [[זכריה הנביא]] בזכריה אבי [[יוחנן המטביל]] ולכן הבניין כה מפואר. הבניין עצמו נזכר לראשונה אצל [[אנטונינוס מפלקנטיה]] (570 לספירה).{{הערה|[[מיכאל אבי יונה|מ' אבי יונה]], א"י ב' (תשי"ג), עמ' 151}}
 
==חפירות ארכאולוגיות==