תהילים קכ"א – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
הרחבה |
||
שורה 4:
| כותרת = פסוקי המזמור: תהילים קכ"א {{ש}}שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי.
| רוחב = 30%
| תוכן = (א) שִׁיר לַמַּעֲלוֹת {{ש}}אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי.{{ש}}
(ב) עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.{{ש}}
(ג) אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ.{{ש}}
שורה 15:
'''תהילים קכ"א''' הוא ה[[מזמור תהילים|מזמור]] ה-121 בספר [[תהילים]] הוא פותח במילים: '''שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי'''. נחשב כמזמור של זעקה ותחינה, והוא נאמר בעת צרה. המזמור הוא חלק מחמישה עשר [[שיר המעלות|שירי מעלות]] המופיעים בתהילים והיחיד ביניהם שפותח במילים שִׁיר '''לַ'''מַּעֲלוֹת.{{הערה|1=ארבע עשר שירי המעלות האחרים פותחים בתיבה: "שִׁיר '''הַ'''מַּעֲלוֹת"}} מזמור זה הוא מזמור [[תפילה]] שנשמע מפי [[עלייה לרגל|עולי הרגל]] ל[[ירושלים]]. יש הטוענים כי מזמור זה הוא שירו של [[לוחם]] לפני צאתו [[קרב|לקרב]] וחש סכנה לקראת המלחמה הקרובה.<ref>[[אביגדור הורביץ]], '''עולם התנ"ך: תהילים ב'''', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, ע"מ 221-220</ref>
==
=== מבנה וצורה ===
המזמור מורכב משני חלקים (א'-ד', ה'-ח'), כאשר כל אחד מהם מונה ארבעה פסוקים ו-27 מילים. החלקים דומים גם בצורתם<ref name=":0">[[יעקב בזק]], '''אשא עיני אל ההרים''', בית מקרא, תשנ"ג, עמ' 354-360</ref>, הפסוקים הראשון, השלישי והרביעי שבכל חלק מונים שבע מילים כל אחד והפסוק השני מונה שש מילים.<ref>בפסוק א' לא סופרים את הכותרת "שיר למעלות" כחלק ממניין המילים.</ref>
בזק טוען כי מבנהו המיוחד של המזמור הכולל מאפיינים גיאומטריים שונים ומספרי אותיות מיוחדים, מעידים על חשיבותו והסגולה שהוא מהווה עבור קהל השומעים.<ref name=":0" />
=== החלק הראשון ===
פתיחת המזמור מתאר באופן דרמטי ונרגש תמונה של אדם השרוי במצוקה גדולה. אדם שנמצא בסיטואציה שהוא כמעט ונואש מלהינצל ממנה. דבר זה בא לידי ביטוי כבר בשאלת המשורר הפותחת את המזמור כולו - {{ציטוטון|אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי?}}. התמונה בפסוק זה מתארת מצב של צרה קונקרטית בה נמצא מחבר המזמור, אולם בהתאם לאופיו של ספר תהילים כולו, המזמור מעוצב כך שהוא משמש כסמל למצבי תעוקה הנדמים כחסרי מוצא ופוגשים את האדם לאורך חייו.
אולם, לאחר תהייתו הנואשת של המשורר, הוא מעודד עצמו ואומר: {{ציטוטון|עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ}}. העידוד העצמי מסגיר את תפיסתו האמונית של המשורר וחושף את מקור בטחונו - אלוהים.
לאחר דברים אלו, אומרת המקהלה או הדובר השני, מעין תפילה לבטחונו של המשורר בגוף שלישי - {{ציטוטון|אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ}}. כלומר, בקשה מה' שישמור על רגליו של המשורר שלא ימעד ויגן עליו.
המשורר ששומע את דברי המקהלה מתעודד ומחזק עצמו באופן דומה - {{ציטוטון|הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל}}. בכך גם מזדהה המשורר כחלק מעם ישראל ומזהה את האל אליו הוא פונה בתור אלוהי ישראל.
=== החלק השני ===
חלקו השני של המזמור הוא דברי המקהלה בלבד. נדמה כי המקהלה נדבקה מהמשורר באמונתו והיא מחזיקה בעקבותיו באמונה עזה.
הפסוק{{ציטוטון|ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ}} מדגים תופעה המוכרת גם מהתרבות המסופוטמית בה מסמל הצל של המלך (שמתואר כמטריה לצידו) את ההגנה שהוא מעניק לנאמניו.<ref name=":0" />
==מבנה המזמור==
<br />
▲למזמור זה שני חלקים ובו דו-שיח בין שני דוברים. אין בהירות אשר לזהות הדוברים במזמור. פסוקים א' - ב', נאמרים על ידי המתפלל בה הוא שואל שאלה רטורית: " מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי."{{הערה|1={{תנ"ך|תהילים|קכא|א}}}} בשאלה זו יש פנייה בה הדובר פונה אל ההרים ובצידה תשובה אשר ידועה לשואל: "עֶזְרִי, מֵעִם יְהוָה - עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ."{{הערה|1={{תנ"ך|תהילים|קכא|ב}}}} בחלקו השני של המזמור, פסוקים ג'-ח', הדובר השני מעודד את הדובר הראשון כי ה' ישמור עליו בעת צרה.<ref>[[אביגדור הורביץ]], '''עולם התנ"ך: תהילים ב'''', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, ע"מ 221-220</ref>
==רקע היסטורי לכתיבת המזמור==
שורה 32 ⟵ 49:
==אמצעים אמנותיים במזמור==
=== [[אליטרציה]] ===
ארבע המילים הראשונות לאחר הכותרת נפתחות באותו [[מצלול (ספרות)|צליל]] - "'''אֶ'''שָּׂא '''עֵ'''ינַי '''אֶ'''ל '''הֶ'''הָרִים".
=== שימוש במילים כפולות צליל ===
משורר המזמור נוטה להשתמש במילים בעלות צלילים כפולים ודומים - יומם, השמש, יככה, לילה.
=== לשון נופל על לשון ===
שורה 46 ⟵ 69:
נראה שהטעם לחלק מן המנהגים הללו קשור למוטיב 'השמירה' הבולט במזמור זה. הטעם למנהג אמירת המזמור בקידוש לבנה כנראה קשור לפסוק "יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה, וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה".
מוטיבים מן המזמור נלקחו לשמש כמטבעות לשון בתוך התפילה. בברכת [[השכיבנו]] קבעו מסדרי התפילה את המשפט "ושמור צאתנו ובואנו מעתה ועד עולם" המושתת על הפסוק בפרק "ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם". כמו כן, בברכה שאחרי קריאת שמע של ערבית תוקן המשפט "המדריכנו על במות אויבנו ולא נתן למוט רגלינו" המבוסס על הפסוק "אל יתן למוט רגלך".
== המזמור בדתות אחרות ==
| |||