משבר החוב של יוון – הבדלי גרסאות

ב-[[17 ביוני]] 2011 ראש ממשלת יוון הכריז על סבב תיקים בממשלה היוונית, זאת ככל הנראה מתוך רצון להכין את השטח לקראת סבב נוסף של רפורמות. השינוי המשמעותי ביותר היה החלפה של שר האוצר. [[אוונגלוס וניזלוס]], שקודם לכן היה שר ההגנה ויריבו הפוליטי של ראש הממשלה, הפך לשר האוצר במקום [[ג'ורג' פאפאקונסטנטינו]].{{הערה|שם=כלכליסט170611|כלכליסט (סוכנויות הידיעות), "[http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3521282,00.html שר אוצר חדש ביוון: אוונגלוס וניזלוס]", 17 ביוני 2011.}}{{הערה|שם=ft170611|Kerin Hope, "Greece replaces finance minister", Financial Times, June 17 2011.}} ב-[[29 ביוני]] שר האוצר החדש העביר בפרלמנט היווני את חוק ה"אסטרטגיה פיננסית לטווח הבינוני"{{הערה|שם=mtfs|Hellenic Republic Ministry of Finance, "[http://www.minfin.gr/sites/default/files/financial_files/MTFS.pdf Medium Term Fiscal Strategy 2012-2015]", June 2011.}} שהיווה למעשה '''חבילת צנע רביעית'''. החוק קבע עשרות צעדי צנע, כולל הרעה נוספת בתנאי הפנסיה ומיסים נוספים לבעלי הכנסה בינונית וגבוהה. על אף הצעדים האלה, הכלכלה היוונית התקשתה להחזיר את אמון המשקיעים. בנוסף, הממשלות באיחוד האירופי החלו לחשוש מפני זליגה של המשבר לאיטליה וספרד. חשש זה עודד את הממשלות באירופה לגבש עסקת סיוע נוספת ולשקול אפשרות של [[הסדר חוב]] ("תספורת") או חדלות פירעון סלקטיבית במשק היווני.{{הערה|כלכליסט (סוכנויות הידיעות), "[http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3524182,00.html דיווח: מנהיגי האיחוד האירופי יקיימו פגישת חירום נוספת ביום שישי]", 12 ביולי 2011.}} עוד לפני אישור החוק, ב-[[15 ביוני]] ושוב ב-[[28 ביוני]] ארגוני העובדים ביוון הכריזו על שביתות של 48 שעות במחאה על צעדי הצנע. השביתות לוו בהפגנות והתנגשויות אלימות עם המשטרה.{{הערה|שם=guardian150611|Associated Press, "[https://www.theguardian.com/world/2011/jun/15/greece-general-strike-parliament-clashes Greece general strike prompts violent clashes in Athens]", The Guardian, 15 June 2011.}}{{הערה|שם=guardian280611|Barry Neild and Agencies, "[https://www.theguardian.com/world/2011/jun/28/greece-begins-48-hour-strike Greece begins 48-hour general strike]", The Guardian, June 28 2011}}{{הערה|שם=bbc280611|BBC News, "[http://www.bbc.com/news/world-europe-13935400 Greece protest against austerity package turns violent]", 28 June 2011.}}

דיונים אלה, על תוכנית החילוץ השנייה, נערכו תוך כדי שמוסדות הטרויקה קיימו סקירה (חמישית) של הכלכלה היוונית במטרה לבחון את מידת הרצינות של הרפורמות בכלכלה היוונית ולקבוע תנאים להעברה השישית והאחרונה של כספי סיוע הכלולים התוכניתבתוכנית החילוץ הראשונה. הסכום המתוכנן להעברה השישית היה 8 מיליארד אירו. שר האוצר היווני הכריז כי ההעברה צריכה להיעשות עד ה-[[15 בספטמבר]] על מנת להימנע מחדלות פירעון.{{הערה|שם=כלכליסט120711|כלכליסט (סוכנויות הידיעות), "[http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3524213,00.html שר האוצר של יוון: 'המדינה זקוקה לחבילת חילוץ נוספת עד ה-15 בספטמבר']", 12 ביולי 2011.}} אולם, חילוקי דעות בין הממשלה היוונית לבין נציגי הטרויקה גרמו לתהליך הסקירה להימשך עד ה-[[11 באוקטובר]]. ההתמשכות של הסקירה והמשא ומתן שבא בעקבותיה הביאו לעצבנותלחוסר רבהשקט בשווקים ולחשש מפני חדלות פירעון שתביא למשבר עולמי.{{הערה|שם=guardian100911|Helena Smith and Heather Stuart, "Greece on verge of default as doubt grows over €8bn bailout", The Guardian, September 10 2011.}}{{הערה|שם=bbc300911|BBC News, "[http://www.bbc.com/news/world-europe-15120696 Greek PM presses EU leaders for new bailout tranche]", 30 September 2011.}} נתונים המראים על הרעה במצב הכלכלי של יוון במחצית השנייה של 2011 - כולל צפי שהמיתון יחמיר ויגיע לרמת צמיחה שלילית של 3.8-5.5% - עוררו ספקות לגבי היעילות של צעדי הצנע.{{הערה|שם=Gbank91|Bank of Greece, "[http://www.lse.ac.uk/europeanInstitute/research/hellenicObservatory/CMS%20pdf/Publications/The-Chronicle-Of-The-Great-Crisis.pdf The Chronicle of the, Great Crises, 2008-2013]", pp. 91-94.}} כך למשל, ה[[ניו יורק טיימס]] פרסם [[מאמר מערכת]] בו נטען כי צעדי הצנע שאמורים להבריא את המדינה עושים אותה חולה יותר.{{הערה|שם=nytimes290911|Editorial, "[http://www.nytimes.com/2011/09/30/opinion/more-stopgap-measures-wont-save-europe.html?nl=todaysheadlines&emc=tha211&_r=0 More of the Same Won’t Save Europe]", New York Times, September 29 2011.}} ספקות אלה התחזקו כאשר ב-[[3 באוקטובר]] פורסם כי יוון תפספס את יעד הגירעון שנקבע לה לשנת 2011.{{הערה|שם=wsj031011|Alkman Granitsas and Stelios Bouras, "[http://www.wsj.com/articles/SB10001424052970204612504576608440002128596 Greece Presents Austere Budget]", Wall Street Journal, October 3 2011.}}

הלחץ שהופעל על הממשלה היוונית הביא לכך ש'''חבילת הצנע החמישית''' עברה בפרלמנט היווני. עוד לפני אישור חבילת הצנע הזו הממשלה והפרלמנט אישרו [[מס רכוש]] חדש שייגבה באמצעות חשבון החשמל (עבר ב-[[27 בספטמבר]]).{{הערה|שם=nytimes270911|Jack Ewing and Niki Kitsantonis, "G [http://www.nytimes.com/2011/09/28/business/global/german-leader-reaffirms-backing-for-greece.html reek Vote Approves a Despised Property Tax]", New York Times, September 27 2011.}} [[חלק הארי]] בחבילת הצנע החמישית עבר ב-[[20 באוקטובר]]. הממשלה היוונית הצליחה להעביר את חבילת הצנע ברוב דחוק. מחוץ לפרלמנט הפגנות אלימות התרחשו בכל רחבי יוון. 16 בני אדם נפצעו ואדם אחד מת מהתקף לב במהלך ההפגנות.{{הערה|שם=cnn201011|CNN Wire Staff, "[http://www.cnn.com/2011/10/20/business/greece-austerity-strikes/ Greek lawmakers pass new austerity law despite protests]", CNN, October 20 2011.}} צעדי הצנע שאושרו כללו קיצוץ של כ-30% בשכר עובדי ציבור, פיטורים של כ-30,000 עובדים במגזר הציבורי ושינוי נוסף של חוקי ההעסקה באופן שיקל על פיטורי עובדים, קיצוץ של 20% בפנסיות של מעל 1,200 אירו ו-40% בפנסיות של פורשים מתחת לגיל 55, הנמכה של סף המינימום לתשלום [[מס הכנסה|מיסי הכנסה]], וקיצוץ בהוצאה על חינוך.{{הערה|שם=wp201011|Michael Birnbaum, "[https://www.washingtonpost.com/world/greece-adopts-austerity-plan-amid-athens-protests/2011/10/20/gIQAp1R30L_story.html?hpid=z4 Greece adopts austerity plan amid Athens protests]", Washington Post, October 20 2011.}} חוקי הצנע החדשים פגעו גם בהתאגדויות סקטוריאליות וב[[הסכם קיבוצי|הסכמים קיבוציים]].{{הערה|שם=clauwaert|Stefan Clauwaert, and Isabelle Schömann, "The crisis and national labour law reforms: a mapping exercise", Annex to working paper 2012.04, March 2012, pp. 15}} בעקבות אימוץ חבילת הצנע הזו, שרי החוץ של האיחוד האירופי אישרו את העברת הכספים השישית.

במקביל להתפתחויות ביוון נמשכו המגעים בין ראשי המדינות בגוש האירו לגבי הפרטים של תוכנית החילוץ השנייה. בלילה שבין ה-[[26 באוקטובר|26]] ל-[[27 באוקטובר]] הגיעו המנהיגים, שנפגשו לפסגה בבריסל, להחלטה על תוכנית חילוץ שבמסגרתה יוון תקבל הלוואות סיוע בגובה 130 מיליארד אירו (במקום ה-109 אירו שעליהם הוחלט ביולי), ובנוסף ייעשו צעדים לקיצוץ החוב של יוון כלפי גופים פרטיים בחצי. ראשי המדינות החליטו גם שהיקף הקרן האירופית ליציבות פיננסית יוגדל לכטריליון אירו.{{הערה|שם=spiegel271011|Spiegel Onilne, "[http://www.spiegel.de/international/europe/agreement-in-brussels-europe-slashes-greek-debt-by-50-percent-a-794278.html Agreement in Brussels: Europe Slashes Greek Debt by 50 Percent]", October 27 2011}}{{הערה|שם=statement261011|[http://www.consilium.europa.eu/uedocs/cms_data/docs/pressdata/en/ec/125644.pdf Euro Summit Statement], 26 October 2011.}} המשמעות של ה"תספורת" היא שגופים פרטיים המושקעים בחוב היווני ייקחו על עצמם חלק מעלויות הייצוב של הכלכלה היוונית. עם זאת, לשון ההחלטה קבעה שהגורמים הפרטיים יישאו בעלויות באופן וולונטרי - כלומר שהם יצטרכו להסכים להחליף אגרות חוב יווניות שברשותן באגרות חוב חדשות שערכן הוא בערך חצי מזה של הנוכחיות.{{הערה|שם=Gbank91}}{{הערה|Mitu Gulati and Jeromin Zettelmeyer, [http://scholarship.law.duke.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=3109&context=faculty_scholarship "Making a voluntary Greek debt exchange work]", Capital Markets Law Journal, 2012, Vol. 7(2), pp.169-183}} על פי ההערכות באותו הזמן, התוכנית החדשה אמורה הייתה להפחית את הגירעון של יוון בכ-100 מיליארד אירו.{{הערה|שם=Gbank91}} בעקבות ההכרזה, סוכנות הדירוג [[סטנדרד אנד פורס]] הורידה את דירוג האשראי של [[קפריסין]], שהחשיפה של הבנקים בה לחוב היווני עמדה, על פי הערכות הסוכנות, על 156% מכלל התוצר הלאומי הקפריסאי.{{הערה|שם=telegraph271011|Reuters, "[http://www.telegraph.co.uk/finance/financialcrisis/8854102/SandP-downgrades-Cyprus.html S&P downgrades Cyprus]", The Telegraph, October 27 2011.}}

ההכרזה על תוכנית חילוץ חדשה עוררה תקווה מסוימת ביוון ובעולם לגבי האפשרות של ייצוב הכלכלה היוונית. אולם, קולות רבים ביוון הביעו התנגדות לתוכנית שעתידה הייתה להביא להחמרה נוספת במדיניות הצנע ונתפסה אצלעל ידי חלק גדול מהציבור היווני כפגיעה ב[[ריבונות]] היוונית.{{הערה|שם=wsj291011|Charles Forelle, "[http://www.wsj.com/articles/SB10001424052970203554104577003892831820960 For Ordinary Greeks, Big Bailout Adds Up to Years of Hardship]", The Wall Street Journal, October 29 2011.}}{{הערה|שם=reuters291011|Reuters, "[http://www.reuters.com/article/us-greece-poll-idUSTRE79S15O20111029 Most Greeks negative on EU summit deal, poll says]", October 29 2011.}} ההתנגדות לתוכנית, שהגיעה הן מהאופוזיציה והן מגורמים בתוך מפלגת השלטון, הביאה את ראש הממשלה פפנדראו להכריז ב-[[31 באוקטובר]] על קיום [[משאל עם]] על עסקת החילוץ.{{הערה|שם=nytimes311011|Niki Kitsantonis and Rachel Donadio, "[http://www.nytimes.com/2011/11/01/world/europe/greece-to-hold-referendum-on-new-debt-deal.html?_r=2&ref=greece&gwh=B5A4EAAD3D47A055E07ABCAE4316A00B Anxieties Stir as Greece Plans Referendum on Latest Europe Aid Deal]", New York Times, October 31 2011.}} ממשלת יוון אישרה פה אחד את קיום משאל העם, אך לממשלה חיכתה עוד [[הצעת אי-אמון|הצבעת אי-אמון]] שעתידה הייתה להתקיים בתום שלושה ימי דיונים בפרלמנט, החל מה-[[2 בנובמבר]].{{הערה|שם=wsj021111|Alkman Granitsas and Marcus Walker, "[http://www.wsj.com/articles/SB10001424052970204528204577011452028738504 Greek Premier Faces Revolt Fears of Political Chaos Tank Global Markets as Europe's Bailout Plan Teeters]", Wall street Journal, November 2 2011}} אי הודאות לגבי המצב באירופה התגברה עוד יותר כאשר שר הביטחון, [[פאנוס בגליטיס]], הודיע ב-[[1 בנובמבר]] על החלפת צמרת [[צבא יוון|הצבא היווני]], זאת בגיבוי ראש הממשלה פפנדראו. האופוזיציה הביעה התנגדות נחרצת להחלטה, שנתפסה כניסיון של מפלגת השלטון להחליף את הקצינים הבכירים בצבא.{{הערה|שם=telegraph011111|Paul Anast, "[http://www.telegraph.co.uk/finance/financialcrisis/8863728/Greek-military-leadership-changes-spark-opposition-outcry.html Greek military leadership changes spark opposition outcry]", The Telegraph, November 1 2011}}

ההודעה על קיום משאל העם הביאה לאי-ודאות ולירידות שערים בשווקים באירופה וברחבי העולם, כולל בארצות הברית.{{הערה|שם=nytimes311011}} באירופה, כוונת היוונים לערוך משאל עם נתפסה לעיתים קרובות ככוונה לערוך משאל על עצם ההשתייכות לאיחוד האירופי ולגוש האירו, וכאיום על מוסדות אלה.{{הערה|שם=spiegel021111|Spiegel, "[http://www.spiegel.de/international/europe/the-world-from-berlin-greek-exit-from-euro-zone-just-a-matter-of-time-a-795426.html Greek Exit From Euro Zone Just a 'Matter of Time']", November 2 2011.}}{{הערה|New York Times, "[http://www.nytimes.com/roomfordebate/2011/11/01/will-greece-destroy-the-euro-zone Will Greece Destroy the Euro Zone?]", November 1 2011}} פפנדראו עצמו אמר כי הבחירה שעומדת בפני היוונים היא למעשה, "כן או לא לאירופה, כן או לא לאירו".{{הערה|שם=latimes021111|Henry Chu and Anthee Carassava, "[http://articles.latimes.com/2011/nov/02/world/la-fg-greece-debt-fallout-20111102 Greek move for bailout referendum returns Europe to crisis mode]", Los Angeles Times, November 2 2011.}} מנהיגי אירופה, ובראשם אדריכלי תוכנית הסיוע אנגלה מרקל ו[[ניקולא סרקוזי]], הופתעו מההחלטה של הממשל היווני והזמינו את ראש הממשלה פפנדראו לפגישה דחופה ב[[קאן]], שם התקיימה פגישה של פורום ה-[[G-20]].{{הערה|שם=wsj011111|Gabriele Parussini and Grainne McCarthy, "[http://www.wsj.com/articles/SB10001424052970203707504577011880170260606#project%3DEUROTIMELINE1110%26articleTabs%3Darticle Sarkozy, Merkel to Push Euro-Rescue Plan]", Wall Street Journal, November 1 2011.}} [[האקונומיסט]] ה[[בריטניה|בריטי]] דיווח כי מנהיגי צרפת וגרמניה מתעתדים להזכיר לפפנדראו שניתן עדיין למנוע מיוון את העברת הסיוע השישית, בסך 8 מיליארד אירו, של תוכנית החילוץ הראשונה (ההעברה הייתה צפויה להתקיים בפועל כשבוע לאחר הפגישה); [[דר שפיגל]] הגרמני דיווח כי מרקל וסרקוזי מסרו לפפנדראו שמשמעות הצבעה נגד תוכנית החילוץ היא סיום היותההחברות של יוון חלק מגושבגוש האירו.{{הערה|שם=economist011111|The Economist, "[http://www.economist.com/blogs/newsbook/2011/11/euro-zone-crisis The euro-zone crisis: A Greek drama]", November 1 2011.}}{{הערה|שם=spiegel031111|Der Spiegel, "[http://www.spiegel.de/international/europe/caretaker-government-in-athens-greece-backs-away-from-referendum-plans-a-795746.html Caretaker Government in Athens? Greece Backs Away from Referendum Plans]", November 3 2011}}

בנוסף ללחץ הבינלאומי, ראש הממשלה עמד בפני לחצים מתוך ממשלתו. שר האוצר וניזלוס אמר בתגובה כי "העמדה של יוון בתוך גוש האירו היא הישג היסטורי שאין לשימו בספק" והוסיף כי הישג כזה "אינו יכול להיות תלוי במשאל עם".{{הערה|שם=spiegel031111}} לאור הלחצים מבפנים ומבחוץ, פפנדראו הודיע ב-[[3 בנובמבר]] על ביטול משאל העם.{{הערה|שם=spiegel031111}}{{הערה|שם=nytimes031111|Rachel Donadio and Niki Kitsantonis, "[http://www.nytimes.com/2011/11/04/world/europe/greek-leaders-split-on-euro-referendum.html?_r=2 Greek Leader Calls Off Referendum on Bailout Plan]", November 3 2011.}} יומיים לאחר מכן, ב-[[5 בנובמבר]] 2011, צלחה ממשלת יוון את הצבעת אי האמון ברוב של 153 לעומת 145 קולות בפרלמנט, זאת לאחר שפפנדראו התחייב להקים [[ממשלת אחדות לאומית]] עם מפלגת הדמוקרטיה החדשה.{{הערה|שם=nytimes051111|Rachel Donadio and Niki Kitsantonis, "[http://www.nytimes.com/2011/11/06/world/europe/political-uncertainty-lingers-in-greece.html?ref=greece Political Uncertainty Lingers in Greece]", New York Times, November 5 2011}}{{הערה|שם=spiegel051111|Der Spiegel, "[http://www.spiegel.de/international/europe/finance-minister-may-take-over-papandreou-wins-confidence-vote-seeks-unity-government-a-796096.html Finance Minister May Take Over: Papandreou Wins Confidence Vote, Seeks Unity Government]", November 5 2011}} ב-[[6 בנובמבר]] 2011 הגיעו פפנדראו ומנהיג האופוזיציה, [[אנטוניס סאמארס]] להסכמה על הקמת ממשלת אחדות שתביא ליישום תוכנית החילוץ. כמו כן נקבע כי פפנדראו לא יעמוד בראש ממשלת האחדות, וכי הבחירות הקרובות תתקיימנהיתקיימו ב-[[19 בפברואר]] [[2012]], לאחר שתוכנית החילוץ תיושם.{{הערה|שם=ft061111|Editorial, "[http://www.ft.com/intl/cms/s/0/327f0a0a-06fb-11e1-90de-00144feabdc0.html#axzz1cfxKw6yO Greece unites to face the storm]", Financial Times, November 6 2011}} ב-[[10 בנובמבר]] 2011 יצאה הודעה רשמית מלשכת [[נשיא יוון]], [[קרולוס פפוליאס]], כי [[לוקאס פפדמוס]], מי שעמד בראש הבנק המרכזי היווני בשנים 1994–2002 והיה סגן נשיא הבנק המרכזי האירופי בשנים 2002–2010, ימונה לראש ממשלת המעבר.{{הערה|שם=spiegel101111|Der Spiegel, "[http://www.spiegel.de/international/europe/agreement-in-athens-papademos-to-lead-greek-unity-government-a-797068.html Agreement in Athens Papademos to Lead Greek Unity Government]", November 10 2011.}}{{הערה|שם=reuters101111|Jeremy Gaunt, "[http://www.reuters.com/article/us-greece-papademos-idUSTRE7A92MN20111110 Quiet academic Papademos to take helm of chaotic Greece]", Reuters, November 10 2011.}} פפדמוס הושבע ב-[[11 בנובמבר]] 2011 ואמר עם מינויו כי יוון תישאר ב[[גוש האירו]] ותיישם את תוכנית החילוץ שעליה הוסכם עם קרן החילוץ האירופית.

למרות המחאה, הפרלמנט היווני אישר ב-[[6 בדצמבר]] 2011 את התקציב החדש ברוב של 258 תומכים מול 41 מתנגדים.{{הערה|שם=ft061211|Kerin Hope, "[http://www.ft.com/intl/cms/s/0/6ad994ca-2063-11e1-9878-00144feabdc0.html#axzz1ftwPwpx6 Greek PM warns of years of austerity ahead]", Financial Times, December 6 2011.}} ברקע של ההחלטה, הייתה תחושה שהכלכלה, לא רק של יוון אלא של אירופה כולה, נמצאת בסכנה. יום לפני כן, ב-[[5 בדצמבר]], הזהירה סוכנות הדירוג S&P, שהיא עשויה להוריד את דירוגן של 15 מתוך 17 המדינות השייכות לגוש האירו (כולל הדירוג של גרמניה).{{הערה|שם=spiegel061211|Der Spiegel, "[http://www.spiegel.de/international/europe/completely-exaggerated-eu-leaders-angry-at-standard-and-poor-s-ratings-warning-a-801973.html 'Completely Exaggerated': EU Leaders Angry at Standard and Poor's Ratings Warning]", December 6 2011.}} במעמד של אישור התקציב, ראש ממשלת יוון החדש הזהיר כי גם אם תוכנית החילוץ תיושם, צפויות לארצו עוד מספר שנים של צנע.{{הערה|שם=ft061211}} ההערכה בבסיס התקציב הייתה שהמיתון ביוון צפוי להימשך וכלכלתה צפויה להתכווץ ב-[[2012]] ב-2.8%, זאת בנוסף לצמיחה שלישיתשלילית של 5.5% ב-2011. במקביל לאישור התקציב פרצו באתונה הפגנות שהתפתחו לעימותים אלימים עם המשטרה.{{הערה|שם=ft061211}}