פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 4 בתים ,  לפני 6 חודשים
מ
הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג)
 
== חוזה רגולטורי ==
המונח "חוזה רגולטורי" הופיע לראשונה בספרות בישראל במחקריה של ד"ר שרון ידין,{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=שרון ידין|שם=רגולציה: המשפט המנהלי בעידן החוזים הרגולטוריים|מו"ל=בורסי|שנת הוצאה=2016}}}} ואומץ לדין הישראלי בפסיקתו של בג"ץ בעניין [[מתווה הגז]] הטבעי.{{הערה|בג"ץ 4374/15 '''התנועה למען איכות השלטון נ' ראש ממשלת ישראל''' (27.3.2016)[http://elyon1.court.gov.il/files/15/740/043/t63/15043740.t63.pdf]}} חוזה רגולטורי הוא תוצר של הסכמה בין גוף מנהלי רגולטורי לתאגיד פרטי, שעניינה הבנות הדדיות והחלפת תמורות שחלקן או כולן קשורות באסדרת פעילותו של התאגיד. זהו הסדר הסכמי המתאפיין במתן הקלה רגולטורית על ידי הרגולטור בתמורה לנטילת מחויבויות וולונטריות על ידי גורם פרטי. עניינו של ההסכם בגיבוש טיבה והיקפה של הרגולציה הייחודית שתחול על המפוקח המהווה צד להסדר.<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=שרון ידין|שם=רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=2018|מו"ל=נבו}}</ref>}} רגולציה הסכמית היא כלי נפוץ בישראל, המשמש להסדרת היחסים בין רשויות המנהל ובין גופים הנתונים לפיקוחן, במגוון תחומים. כך למשל הסכימו חברות מזון להעביר את טבלת הערכים התזונתיים לקדמת אריזות המוצרים, בתמורה להורדת קמפיין של משרד הבריאות הקורא לצריכה מתונה של מלח.‏‏‏‏‏‏ במקרה אחר הסכימה מכתשים אגן להקים קרן חינוכית בהשקעה של 700,000 ש"ח ולפרסם מודעת התנצלות בעיתון, בתמורה לפטור מהליכים פליליים בגין זיהום שיצרה ברמת חובב. וב[[מתווה הגז|מתווה הגז הטבעי]] הסכימה הממשלה לפטור את מונופול הגז מהוראות [[חוק התחרות הכלכלית|חוק ההגבלים העסקיים]], להעניק לו הקלות כלכליות ולהימנע במשך עשור משינויי רגולציה, כולל בחקיקה ראשית, בתמורה להשקעה של מיליארד דולר וחצי בפיתוח המאגר העיקרי והסכמה לפירוק חלקי של המונופול. בבג"ץ מתווה הגז הגדיר בית המשפט את ה"חוזה הרגולטורי", החיל תבנית הסכמית זו על מתווה הגז, אף שנוסח כהחלטת ממשלה, ניתח את סמכויותיה וחובותיה של הממשלה במסגרת רגולציה הסכמית ועמד על חשיבותה של השיטה למנהל הציבורי המודרני.
 
== שבי רגולטורי ==
 
== ביוש (שיימינג) רגולטורי ==
ביוש רגולטורי מתייחס לכל פרסום מכוּון של מידע על ידי רשויות מנהליות המיועד להעביר מסר ערכי שלילי על אודות גופים פרטיים לצורך מטרה רגולטורית. [[ביוש]] נדון עד כה בעיקר בהקשרים אזרחיים פרטיים, שבהם אזרחים מביישים אזרחים אולם ביוש רגולטורי מתייחס להקשר רחב יותר, במסגרתו הוא משמש ככלי אכיפה ברשות המבצעת באמצעות פרסומים ממשלתיים "מביישים" הקשורים לאחריותם המנהלית, האזרחית, הפלילית או המוסרית של תאגידים, במסגרת [[אחריות תאגידית|אחריותם החברתית]]. לדוגמה, רגולטורים מתחומים שונים החלו לפרסם את שמות החברות האיטיות ביותר במענה טלפוני ללקוחות; דירוגים של בתי חולים לפי רמות הזיהום השוררות בהם, זמני ההמתנה ושביעות הרצון של מטופלים; וכן סרטונים של פעולות ביקורת ואכיפה הננקטות כלפי מסעדות שקיים לגביהן חשש לסיכון תברואתי. משרדי ממשלה דורשים כעת מחברות לסמן את מוצריהן בסימונים הכוללים מידע צרכני מרתיע ושלילי, כגון מדבקות אדומות המעידות על ערכי מזון בעייתיים, סימונים של כפיות סוכר וכן המחיר הממוצע של המוצר במדינות נבחרות בעולם לצד סימון המחיר בישראל. נוסף על כך רגולטורים תובעים כיום מתאגידים לפרסם מודעות התנצלות בעיתון על אודות התנהגות אסורה, ומפרסמים בעצמם הודעות על גופים שהוטלה עליהם סנקציה רגולטורית משמעותית.<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=שרון ידין|שם=המרחב ההבעתי של הרגולציה: האם המדינה צריכה לבייש?|כתב עת=משפט ועסקים|כרך=כג|שנת הוצאה=2019|קישור=https://idclawreview.org/2018/10/02/vol23_yadin/}}</ref>}}
 
== רגולציה (אסדרה) דינמית (Dynamic Regulation) ==
1,285,190

עריכות