יהדות חרדית – הבדלי גרסאות

ניצניו של הזרם [[חרדים ספרדים|החרדי-ספרדי]] הופיעו החל מהמחצית הראשונה של המאה ה-20, במספר יוזמות מקומיות של רבנים ספרדים, אולם הוא התפתח לזרם של ממש רק בישראל לאחר קום המדינה{{הערה|נסים לאון, [http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/16/leon.pdf "דת וחילוניות: לשאלת התפתחותה של החרדיות הספרדית בישראל"], בתוך: עיונים בתקומת ישראל, כרך 16 (2006), עמ' 85-107.}}. בישראל כמה פלגים של חרדים ספרדים, בני [[מזרחים|עדות המזרח]]. הפלג הגדול ביותר, מהווה את המשך דרכן של הישיבות הספרדיות הוותיקות של [[היישוב הישן]] בירושלים, ובראשן [[ישיבת פורת יוסף]]. בראשית [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] החלו אנשי קבוצה זו לפתח לעצמם תשתית פוליטית על רקע תלונתם אודות אפליה פנים-חרדית, המתבטאת למשל ב"מכסות" מקסימום למספר התלמידים החרדים הספרדים במוסדות חינוך חרדים אשכנזיים. תחושת קיפוח זו הייתה מהסיבות העיקריות להקמת המסגרת החינוכית החרדית המזרחית הנפרדת של [[מפלגת ש"ס|תנועת ש"ס]], בראשותו של הרב [[עובדיה יוסף]] ושל מפעלי החינוך הגדולים שלה "[[מעיין החינוך התורני]]" ו"[[אל המעיין]]". פלג נוסף, המכונה "[[מרביצי תורה ספרדים]]", הוא בעל זיקה גדולה לליטאים.