מגדל בבל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 21:
 
==מקור הסיפור והתהוותו==
שאלת מקורותיו ותולדות חיבורו המשוערים של סיפור מגדל בבל כרוכה בשאלת תולדות החיבור והעריכה של ספר בראשית ושל התורה כולה. בקרב החוקרים המקבלים את [[השערת התעודות]], מקובל לייחס את הסיפור למקור J.{{הערה|כך למשל Gunkel 1997, p. 94}} רוב החוקרים רואים בסיפור חיבור אחדותי מבחינה ספרותית; בין שהם מתייחסים אליו כאל יחידה שלמה ועצמאית, ובין שמדגישים את היותו חלק אורגני מיחידה רחבה יותר.{{הערה|גישה זו מאפיינת את המחקר בן זמננו, אך ניצניה הופיעו כבר בדורות קודמים. ראו למשל קאסוטו תשי"ג, עמ' 96–101, הרואה בפרשת בני נח (ט, יח - יא, יט) בגיבושה הספרותי חטיבה אחידה ובלתי מתחלקת.}} אמנם, ניתן לחוש בחספוסים מסוימים במרקם הסיפור, המתבטאים בין השאר בכפילויות: מתוארים שני מפעלי בנייה - עיר ומגדל; גם התוצאה היא כפולה - ה' בולל את שפתם ומפיץ אותם על פני כל הארץ; הסיפור מסכם כדרך הסיפורים האטיולוגיים: "עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ", אך ההמשך "וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ" איננו תומך בסיכום זה ונראה טפל לו. אך את כפילות ה[[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיבים]] נקל להסביר כהתפתחות במסורת שבעל-פה, שקדמה להעלאת הסיפור על הכתב.{{הערה|כך וסטרמן (Westermann 1984, pp. 531-557), המזהה לא שניים כי אם שלושה מוטיבים נבדלים שנתלכדו בסיפור; Wenham 1987, p. 238; Baden 2009, pp. 217-218}} חוקרים רבים מסתייגים גם מספקולציות כגון אלה, המניחות שהסיפור המקראי איננו הרבה יותר מגלגול בכתב של סיפור עם או מיתוס נאיבי, ומזניחות מערכו האמנותי.
 
עם זאת, מיעוט מבין החוקרים סבור שהסיפור איננו עשוי מקשה אחת. לדעתם, יש בסיפור קשיים ואף סתירות לכאורה, שיש להניח כי היו נעלמים בשלב הגיבוש הספרותי אילו קדמו לו, ולכן אין להסבירם בדרך זו. דוגמה לכך היא ירידתו הכפולה, לכאורה, של ה' כדי לראות את מעשי בני האדם (פסוק ה) וכדי לסכל את תוכניתם (פסוק ז). הכפילויות והמתחים בסיפור מסגירים לדעתם את טיבו המורכב, בין שהתהווה בהתפתחות ספרותית מרובדת, ובין שהורכב מלכתחילה ממקורות כתובים שונים. יש הסבורים שניתן אף לשחזר את הרבדים או המקורות הללו. [[יאיר זקוביץ]], לדוגמה, סבור כי הנוסח המקורי של הסיפור עסק בבלילת הלשונות בלבד ולא בהפצת האנושות; ושכל אזכורי ההפצה: "פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (ד), "וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (ח), "וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ" (ט) הן תוספת משנית לסיפור המקורי, שנועדה לקשור אותו עם [[לוח העמים]] שבפרק י.{{הערה|זקוביץ 1995, עמ' 115 הערה 7 (לעמ' 61)}}