תיבת סקינר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (שנייה, מסוי) |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 4:
בשלב ראשון תכנן סקינר את הדוושה כך שבלחיצה עליה לא יתרחש דבר. הוא נתן לחולדה להסתובב כרצונה בתוך התיבה ובדק באיזו תדירות החולדה לוחצת על הדוושה. בדרך כלל היה עורך ניסויים שבהם היו מעורבות 4 קבוצות של חולדות, ובכל קבוצה 4 חולדות. בשלב השני, תכנן סקינר את התיבה כך שכאשר החולדה לחצה על הדוושה השתחררה כמות קטנה של מזון הישר למגש המזון. גם כאן בדק באיזו תדירות המכרסמים לוחצים על הדוושה. סקינר היה מודד את כמות הלחיצות ומשרטט גרפים עבור כל תהליך התנהגותי שחקר. נמצא כי בשלב השני תדירות הלחיצות של הדוושה גדלה באופן ניכר. לאחר מיכן, סקינר בדק שגרות שונות של חיזוקים - החולדה קיבלה אוכל רק לאחר זמן מסוים, או לאחר כמות מסוימת של לחיצות. סקינר חקר גם את תהליך ההבחנה: הוא תיכנן מגנון שכאשר בתוך התיבה דולק אור, הלחיצות יגרמו לאוכל להופיע, וכאשר האור מכובה, הלחיצות אינן מובילות לקבלת האוכל. לאחר מחקרים רבים מסוג זה, הסיק סקינר כי השינויים הסביבתיים אשר מתחוללים, משפיעים על תדירותה של התנהגות מסוימת. כאשר התנהגות מובילה לגירוי ביולוגי בעל ערך הישרדותי כגון אוכל, מים, מגע מיני וכו'), מערכת העצבים של האורגניזם משתנה, וההתנהגות נכנסת לרפרטואר. למגנון העיקר שגילה קרה סקינר "ההתניה האופרנטית".
לאחר פרסום ספרו הראשון The Behavior of Organisms בשנת 1938, סקינר עבר לחקר התנהגויות יותר מורכבות בתנאי מעבדה. הוא עבר לחקור התנהגויות של
== התניה אופרנטית ==
{{ערך מורחב|התניה אופרנטית}}
| |||