בראשית (גשושית) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Eliran t (שיחה | תרומות)
Eliran t (שיחה | תרומות)
שורה 46:
בשנת [[2016]] התבצעו בדיקות של מערכות הגשושית השונות שפותחו, לקראת השלב הסופי של הרכבתה. ב[[ספטמבר]] [[2017]] החל שלב הרכבת כל מערכות המשנה של הגשושית לכדי יחידה אחת (אינטגרציה), כדי לערוך בדיקות עמידות נוספות.{{הערה|{{ynet||החל שלב הרכבת מבנה הגשושית הישראלית שתשוגר לירח|5016476|14 בספטמבר 2017}}}} בסוף 2017 הורכבה מערכת ההנעה - ה[[מנוע רקטי|מנוע]] וה[[דלק]] - בשטח מפעל [[מבת-חלל|מבת־חלל]] של התעשייה האווירית לישראל ובשיתוף פעולה עמה. בשלב זה עברה הגשושית בדיקות וניסויים, לעמידותה בתנאי חלל. ב[[מאי]] [[2018]] בוצע ב[[כפר טרומן]] ניסוי שהתמקד בבדיקת מערכות ה[[חיישן|חיישנים]] של הגשושית המעורבים בתהליך הנחיתה. החיישנים הוכנסו למסגרת מתכתית, ובאמצעות [[עגורן]] הועלו לגובה של עשרות מטרים והונעו במסלול ובמהירות שנקבעו מראש. הנתונים שהתקבלו מהחיישנים תוך כדי הניסוי, נותחו והושוו לצורך [[כיול]] וביצוע התאמות.{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/general/חיישני-הנחיתה-עומדים-למבחן-בניסוי-מנו/ מערכות הנחיתה עומדות למבחן בניסוי מנוף], באתר SpaceIL}} בחודש שלאחר מכן בוצעו ניסויים דומים באמצעות מטוס קל שהטיס את המערכות בשמי דרום ישראל.{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/general/טסים-לירח-ניסוי-בבטן-מטוס-לבדיקת-חיישן/ טסים לירח: ניסוי בבטן מטוס לבדיקת חיישן הנחיתה], באתר SpaceIL}} באותו חודש בוצע גם [[מרעד|ניסוי הרעדה]] שבדק את עמידות מבנה הגשושית לתנאי השיגור.{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/general/shaking-excitement-spacecraft-undergoes-vibration-tests/ רועדת מהתרגשות: הגשושית עוברת ניסוי הרעדה], באתר SpaceIL}} כל הניסויים הוכתרו בהצלחה.
 
תהליך ה[[תורת הבקרה|בקרה]] על הגשושית כלל : סדרה של סימולציות מסלול ותמרונים על מנת לוודא שהם יעברו בהצלחה, התאמת כיווני האנטנות ועוקבי הכוכבים, ופקודות צילום. לאחר מכן סט פקודות הבקרה עבר למעבדה היברידית בה התבצעה [[אמולציה]] של התמרון לווידוא סופי של נכונות הסימולציה. בנוסף הוכנו מראש סדרת פקודות לתמרוני גיבוי, למקרה שהתמרון עצמו לא הצליח, או אתחול פתאומי של המחשב. {{הערה|ישראל היום 10.1.2019 אילן גטניו נגיעה מהירח}}
 
ב[[יולי]] [[2018]] הכריזה העמותה על תכנונה לשגר את הגשושית ב[[דצמבר]] באותה שנה. למעשה נדחה תאריך השיגור ל־[[22 בפברואר]] [[2019]]. במקביל נפתחה בסוף [[אוגוסט]] 2018, תחרות לבחירת שם לגשושית.{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/general/איך-יקראו-חללית-הישראלית-הראשונה-לירח/ איך יקראו לחללית הישראלית הראשונה לירח?]}} כ-24 אלף אנשים השתתפו בתחרות, כאשר מבין תשעה שמות מובילים, למעלה מ-65% בחרו את השם "בראשית".{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/news/and-the-name-of-the-first-israeli-spacecraft-to-the-moon-is-beresheet/ יקרא שמה של החללית בישראל… בראשית!]}}