הבדלים בין גרסאות בדף "נחום אליעזר רבינוביץ'"

בדוחק. בכל אירוע יהודי באותן שנים בלטו מסורבי עלייה, וכל המבקרים (הלא מעטים) באותן שנים חזרו מלאי חוויות. הבולט ביותר היה אלי ויזל.
(הגהה. נרו, לא אתווכח על תדירות ביקורי רבנים; לדעתך אין ערך לאזכור מסורבי העלייה? לולא זה הביקור מוצג כחסר משמעות של ממש (כדאי לדעת שרנא"ר עצמו מספר מדי פעם על הביקור הזה כמאורע היסטורי, ומרחיב אודותיו יותר מאשר בכתבה))
(בדוחק. בכל אירוע יהודי באותן שנים בלטו מסורבי עלייה, וכל המבקרים (הלא מעטים) באותן שנים חזרו מלאי חוויות. הבולט ביותר היה אלי ויזל.)
בשנת [[ה'תשל"א|תשל"א]] ([[1971]]) עבר ללונדון ושימש כ[[דיקן]] בית המדרש לרבנים ב[[אנגליה]] (Jews' College) במשך אחת עשרה שנה. בתקופה זו השלים את עבודת הדוקטורט, שפורסמה כספר באנגלית בהוצאת [[אוניברסיטת טורונטו]]. לאורך שהותו בלונדון הוזמן הרב רבינוביץ מספר פעמים לישראל על מנת להרצות בכנסים שונים. באחת הפעמים הרצה ב[[ישיבת הכותל]], בפניהם של הרבנים [[חיים סבתו]] ו[[יצחק שילת]], שהיו אז תלמידים בישיבה.
 
בשנת [[תשל"ז]] ([[1976]]), בעזרת דרכונו הקנדי, ביקר מעבר ל[[מסך הברזל]] כמרצה בסימפוזיון תרבות יהודית שנערך ב[[מוסקבה]]. במהלך הביקור נפגשונפגש עם מסורבי העלייה, הפרופ' [[בנימין פיין]] ובנימין לויץ ועודעלייה{{הערה|מארק סגל, [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1976%2F12%2F31&id=Ar01400&sk=C99345A4 "החשמונאים החיים עמנו"], [[דבר (עיתון)|דבר]], 31 בדצמבר 1976, עמ' 14}}.
 
בשנת [[תשמ"ג]] ([[1983]]) עלה לישראל עם משפחתו בעקבות הזמנתם של הרבנים [[חיים סבתו]] ו[[יצחק שילת]], מי שעמדו אז בראש ישיבת ההסדר "[[ישיבת ברכת משה|ברכת משה]]" שב[[מעלה אדומים]], לעמוד בראשות הישיבה. הרב רבינוביץ' משמש מאז כראש הישיבה ומתגורר בסמוך לה.