מסורתיים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ש. יצחק (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ ←‏רקע רעיוני לדגם המסורתי: קישורים פנימיים
שורה 39:
היהודי המסורתי נתפס לרוב מתוך קנה המידה של היהדות האורתודוקסית. מתוך קנה מידה זה הוא נתפס כבעל אמונה חזקה מחד אך סלקטיבי ולוקה בחסר בתחום קיום המצוות. היהודי המסורתי יכול ללכת בשבת לבית הכנסת ולאחר מכן למשחק כדורגל או לנסוע לים. אדם שאינו חילוני ואינו דתי, או להפך חילוני ודתי גם יחד. על פי מחקרם של [[ישעיהו ליבמן|ליבמן]] וידגר{{הערה|1=beyond the religious-secular dichotomy: Masortiim in Israel}}, הם מהווים קבוצה עצמאית אם כי יש שרואים בהם "קוקטייל" לא עיקבי של אמונות ופרקטיקות המתאפיין בעיקר על ידי חוסר הבהירות.
 
[[שלמה דשן]] טוען כי המסורתיים אינם רואים עצמם כ'חילונים' בנוסח האשכנזי ובוודאי שאינם מתנהגים כך. אמונה באל, מעמד חכמי התורה, [[שכר ועונש]] ועוד – כל אלה מקובלים למדי, ואיתם גם נוהגים מעשים הקשורים בחיי המשפחה. התשתית המשפחתית–חברתית-קהילתית מלכדת את המזרחיים באופן המונע מהם 'חילוניות' גמורה, מנוכרת. [[יהודה שנהב]] טוען יותר מכך, כי למעשה אין '''[[חילוניות יהודית]]''' בארץ. לדעתו, כל מי שיש לו זיקה שכלית, אמונית או פרקטית למסורת היהודית - אינו חילוני.
 
ליבמן וידגר ראיינו מסורתיים ושאלו אותם על אמונותיהם ואורח חייהם. אחת התשובות שחזרה פעמים רבות הייתה כי המסורתיים מקבלים את עקרונות הדת אבל אלה נשארים ברמה המופשטת ולאו דווקא הקונקרטית. שורה של מעשים דתיים חדשים מאפינת את הקהילה המסורתית. ביניהם בולטת למשל העלייה לרגל אל קברות צדיקים שהידועה בהם היא [[הילולת רבי שמעון בר יוחאי|הילולת מירון]] אך בצידה מתקיימות בארץ מדי שנה עשרות ואולי מאות הילולות אחרות המושכות אליהן מאמינים מסורתיים.