הבדלים בין גרסאות בדף "תרומת הדשן"

הוסרו 8 בתים ,  לפני שנה
מ
ויקיזציה, ניסוח
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ (ויקיזציה, ניסוח)
{{פירוש נוסף|נוכחי=מצוות תרומת הדשן ב[[בית המקדש]]|אחר=[[שו"ת]] "תרומת הדשן" של רבי [[ישראל איסרלן]]|ראו=[[תרומת הדשן (ספר)]]}}
{{סוגיה
| שם =
| תמונה =
| כיתוב =
| מקרא = {{תנך|ויקרא|ו|ב|ד}}
| משנה =
| ברייתא =
| תלמוד בבלי =
| תלמוד ירושלמי =
| משנה תורה לרמב"ם = {{רמב"ם||תמידים ומוספין|ב|ללא=שם}}, הלכות י'-ט"ו
| שולחן ערוך =
| ספרי מניין המצוות = {{ספר המצוות|עשה|ל}}{{ש}}{{ספר החינוך|קלא}}
| ספרות הלכתית נוספת =
}}
'''תרומת הדשן''' היא [[מצווה]] שמתבצעת על ידי סילוק כמות קטנה של [[אפר]], שנוצר על [[מזבח העולה]] משריפת ה[[קרבן (יהדות)|קרבנות]]. הראשוניםה[[ראשונים]] חולקים האם לוקחים מאפר בשר הקרבנות או אפר עצי ההסקה. הדשן שסולק מן המזבח בתרומת הדשן מונח על רצפת [[העזרה]] במרחק-מה מן המזבח. המצווה נעשית על ידי [[כהן|כהנים]] בלבד, וזמנה הוא מדי יום ביומו, לרוב בסמוך ל[[עלות השחר]]. החיוב לקיים מצווה זו הוא כאשר [[בית המקדש]] קיים.
 
==מקור המצווה==
 
==פירוט המצווה ==
על הכהן ללבוש [[בגדי כהונה]], שהם - לדעת חלק מן [[הראשונים]] - פחותים בחשיבותם מבגדי הכהונה הרגילים{{הערה|[[מנחת חינוך]] מצווה קל"אקלא, אות ב'}}. אחר כך עליו [[קידוש ידיים ורגליים|לקדש את ידיו ואת רגליו]], ליטול מחתתמחתה [[כסף (מתכת)|כסףמכסף]] הממוקםהממוקמת בפינה המערבית של הכבש, לעלות בכבשבכבשׁ העולה אל המזבח, לחפור בעזרת המחתה בערימת האפר שהצטברה על המזבח כדי לקחת אפר נקי {{הערה|הרמב"ם כותב שלוקחים גחלים, ללא שאריות קרבנות שטרם נשרפו כליל{{מקור}}}}, לחתות אפר וגחלים אל תוך המחתה, לרדת חזרה אל העזרה, לפנות שמאלה לכיוון מזרח העזרה, לפסוע כעשר אמות צפונה של הכבש ולרוקן את האפר שבמחתה על רצפת העזרה, במרחק שלושה טפחים מן הכבש ולקיים את מצוות התורה :"ושמו אצל המזבח".
 
רק לאחר תרומת הדשן, עולים הכוהנים האחרים אל המזבח, מסלקים למקום אחד את כל האפר והגחלים שהצטברו בעבודת הקרבנות של יום האתמול, ומתחילים לארגן את המזבח לעבודת היום החדש{{הערה|[[{{ספר החינוך]] מצווה קל"א|קלא}}}}. כאשר הצטברה כמות גדולה של אפר על המזבח, היו מפנים אותה - לאחר תרומת הדשן - למקום מיוחד מחוץ למחנה.
 
לפי המדרש{{הערה|[[ילקוט מעם לועז]] ספר ויקרא פרשת צו עמוד נז}} אחד ה[[נס|נסיםהנסים]] שנעשו בבית המקדש היה שהאפר שהיו מרימים מן המזבח ושמים במקוםב[[בית זההדשן]], היה נבלע במקומו, ולא היה ניכר מבחוץ.
 
בימי חול היו מבצעים את תרומת הדשן סמוך לעלות השחר. ב[[יום הכיפורים|ימי כיפורים]] היו עושים זאת מיד אחר חצות הלילה, וב[[שלוש רגלים|שאר החגים]] היו עושים זאת לאחר שעבר השליש הראשון של הלילה{{הערה|[[מסכת יומא]], סוף הפרק הראשון}}.
==קביעת הכהן התורם==
{{הפניה לערך מורחב|פיס (בית המקדש)}}
בתחילה לא הייתה קביעות בזכות תרומת הדשן, וכל כהן שרצה יכול היה לקיים מצווה זו. הנוהג היה, שאם היו מספר כהנים חפצים במצווה, הם היו רצים אל המזבח, והכהן הקודם את חברו בשיעור ארבע אמות - זכה במצווה. לאחר שפעם אירע שדחף אחד הכהנים את חברו תוך כדי הריצה, והלה נפל ונשברה רגלו{{הערה|ה[[גמרא]] ב[[מסכת יומא]] מוסיפה, שאירע מקרה שכהן אחד הקדים את חברו בארבע האמות וזכה במצווה. חברו זעם עליו, שלף סכין ודקר את הכהן המנצח.}}, תיקנו בית הדין של הכהנים, שזכות המצווה תיקבע בהגרלה (ב[[לשון חז"ל|לשון המשנה]]: "פייס").
 
לאחר קביעה זו נוצר חשש שמא לא יבוא איש לקיים את המצווה, מאחר שהסיכויים לזכות בהגרלה זו אינם רבים. הוחלט אפוא, שמי שיזכה במצוות תרומת הדשן, יזכה אףגם בעבודת סידור המזבח ("סידור [[המערכה הגדולה]]") ובמצוות הולכת שני בולי עץ מ[[לשכת העצים]] אל המזבח{{הערה|מסכת {{משנה|יומא, פרק שני משנה |ב|א'}}, וב[[תלמוד]] שם}}.
 
==קישורים חיצוניים==