לוחמה אלקטרונית – הבדלי גרסאות

הדרישה המרכזית ממערכת ל"א היא שתפעיל את שיטת החסימה המיטבית נגד איומים בזמן תגובה קצר.

מערכות ל"א כוללות שלושה מכלולים עיקריים:

# '''[[חוסם ל"א]]''' (Electronic countermeasure - ECM)- חוסם הל"א מותקן על הפלטפורמה או נגרר על ידה (Towed Decoys), ומשדר קרינה אלקטרומגנטית לעבר האיום. אלו הם בעצם שידורים מקודדים בצורה מיוחדת, כך שבהגיעם למערכות הנשק, הם מתגברים על אמצעים נגד־ל"א - נל"א, משביתים ומשבשים את האיומים. מערכות אלו מכילות שני חלקים, האחד נקרא גנרטור טכניקות אשר עושה שימוש גם בזיכרון מיוחד המסוגל להקליט את אות המכ"ם הנקלט ולהפיק אותות שיבוש שייראו למכ"ם כהחזר אותנטי של מטרה. החלק השני הוא המשדר אשר מגביר את אות השיבוש ומוציא אותו לאוויר. משדרים מבוססים בדרך כלל על שפופרות מיוחדות ובשנים האחרונות נכנסים יותר ויותר משדרים מבוססי רכיבי מצב מוצק (טרנזיסטורים) וטכניקות הכוונת אלומת השידור על ידי אנטנות רבות עם הפרשי פאזה ביניהן.

# '''מכלול העיבוד, הבקרה ועיבוד האות''' - אחראי לתפעול כלל המכלולים באופן שיבטיח יעילות מיטבית. זהו בדרך כלל מחשב המרכז את כל תעבורת המידע בתוך חליפת ההגנה ובינה לבין הפלטפורמה הנושאת (למשל נתוני ניווט ותצוגה לטייס). מחשב זה מפעיל, ע"פ המצב והאיומים על הפלטפורמה את אמצעי השיבוש וההטעיה המתאימים.