משה טייטלבוים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אומונת->אמונות - תיקון תקלדה בקליק |
לינק לתמונתו בשחרור |
||
שורה 37:
בן 11 שנים היה רבי משה טייטלבוים כשנפטר אביו וכעבור שלושה חודשים נפטרה גם אמו. מאז התייתם גדל בבית סבו, האדמו"ר מ[[אויפהרטו|רצפרט]]. בהגיעו לגיל 13 נסע ללמוד בעיר [[קראלי]] אצל דודו רבי [[יואל טייטלבוים]] שלימים נודע כאדמו"ר מ[[סטמאר]]. בבחרותו הוסמך לרבנות על ידי רבי [[שאול בראך]] רבה של [[קאשוי]]. לאחר תקופה הוכתר לרבה של הקהילה החרדית בעיר [[סנטה]] שב[[יוגוסלביה]], ובשנת [[ת"ש]] השתקע בה. התחתן עם לאה, בת דודו רבי חנוך העניך מאיר אב"ד קערעצקי, חתן בעל ה[[חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים|קדושת יום טוב]], ונולדו להם שלושה ילדים.
בימי [[השואה]] בחודש אייר [[תש"ד]] ([[אפריל]] [[1944]]) נלכדו כל יהודי העיר והרב ומשפחתו עמם, ושוגרו למחנה ההשמדה [[אושוויץ]]. הם הגיעו לשם ביום השני של [[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ה[[שבועות]] ובו ביום נרצחו אשתו ושלושת ילדיה. הוא עצמו נשלח למחנה עבודה במחנה [[טרגליץ]], לעבודה במפעל לזיקוק [[בנזין]]. קרוב לשנה הועסק שם בעבודת פרך בתנאים קשים. כאשר כוחות [[ארצות הברית]] הפציצו את המחנה, כדי לשבש את אספקת הדלק לגרמנים, ביקשו הגרמנים לחסל את שרידי האסירים והעלום על רכבת ל[[טרזינשטט]], שהופצצה בידי מטוסים אמריקנים. רבים מהאסירים נהרגו והאחרים המשיכו רגלית מהלך מספר ימים עד טרזינשטט. המחנה שוחרר באייר [[תש"ה]] (אפריל [[1945]]) בידי הצבא האדום{{הערה|{{בחדרי חרדים|יענקי פרבר|בין 13 מיליון הממצאים: המסמך של הרבי|1000622|23 במאי 2019}}}}.
לאחר המלחמה שב ל[[סיגט]] וניסה לארגן מחדש חיי דת בקרב [[שארית הפליטה]]. במהלך התקופה בה שהה בסיגט נישא בשנית לבתו של רבי [[אהרן טייטלבוים (וואלווא) |אהרן טייטלבוים]] מ[[חסידות סיגט#ענפים נוספים בשושלת|וואלווא]]. הוא חשש מהשלטון הקומוניסטי החדש והיגר לארצות הברית. שם נפגש עם דודו רבי יואל, שניצל אף הוא מהמלחמה. התיישב ב[[בורו פארק]], בה הקים בית כנסת "עצי חיים סיגוט" על שם אביו.
| |||