שאנגחאי – הבדלי גרסאות

משנודע לנאצים על הריכוז הגדול של יהודים שברחו מארצות הכיבוש הנאצי המתגורר בשאנגחאי, לחצו על בני בריתם [[האימפריה היפנית|יפנים]] להסגיר לידיהם את אלפי היהודים שנמלטו לסין, אך היפנים סירבו וכך נותרו היהודים בשאנגחאי, עד סוף המלחמה. ב-18 בפברואר 1943 הוקם "אזור מיוחד המיועד לפליטים חסרי מדינה" וכל מי שהגיע לעיר לאחר 1937 צווה לעבור לגור בו בתוך שלושה חודשים. אף שהמקום לא נקרא בשם זה, היה זה גטו. באזור בן ארבעה קילומטרים רבועים שהוקף בגדר תיל, והיה במשטר של עוצר ובו סיירו חיילים יפנים, נדחסו כל אלפי הפליטים היהודים.

 

 

בספטמבר 1948 עלו לישראל צעירי הקהילה מתנועת הנוער [[בית"ר]] בשאנגחאי, אשר קיבלו הכשרה ב[[אצ"ל]], והשתתפו בלחימה מול המצרים בנגב. בדצמבר 1948 בסיוע ארגון ה[[ג'וינט]] נחכרה הספינה "וסטור ויקטורי", שהפליגה משאנגחאי לישראל ועל סיפונה 852 יהודים. בדרכה לישראל עצרה הספינה במרסיי, שם עלו הנוסעים על הספינה הישראלית "נגבה", והגיעו לנמל חיפה בפברואר 1949. זמן לא רב לאחר מכן עלו באותה דרך יהודים משאנגחאי, טינצין, [[חרבין]] ו[[פקינג]]. עם הקמתה של [[הרפובליקה העממית של סין]] בראשות [[מאו דזה-דונג|מאו דזה דונג]] ב-1949, עזבו רוב היהודים את שאנגחאי.