כבאות אווירית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קו מפריד בטווח מספרים, תיקון כיווניות הערת שוליים, הסרת קישורים עודפים
שורה 12:
 
===מטוסי כיבוי גדולים===
מספר דגמים של [[מטוס נוסעים|מטוסי נוסעים]] או [[מטוס מטען|מטוסי מטען]] גדולים הוסבו למטרות כיבוי אש. ביניהם ניתן למצוא את מטוס ה-Tanker 910 מוסב מ-[[מקדונל דאגלס DC-10]] עם קיבולת של 45,000 [[ליטר]], [[C-130 הרקולס]] המצויד ב[[מערכת מודולרית מוטסת לכיבוי שריפות]] (MAFFS) עם קיבולת של 12,000 [[ליטר]], וה-[[Consolidated PB4Y-2 Privateer]].
 
מטוס הכיבוי הגדול בעולם הוא [[בואינג 747|בואינג 400–747]] המכונה [[אוורגרין 747 סופרטנקר|סופרטנקר]] (Evergreen Supertanker), [[מטוס רחב גוף|מטוס רחב-גוף]] שהוסב למטוס כיבוי ונכנס לשירות פעיל בשנת 2016. למטוס קיבולת של 73,437 ליטר.{{הערה|[http://dptv.denverpost.com/2016/05/05/firefighting-supertanker-spirit-of-john-muir-unveiled-in-colorado-springs-demonstration/ Firefighting Supertanker Spirit of John Muir unveiled in Colorado Springs demonstration]. '''Denver Post''', May 5, 2016|שמאל=כן}} הוא החליף מטוס בואינג 747-200200–747 אשר פעל משנת 2009, עם קיבולת של 94,850 [[ליטר]] ומערכת [[אמצעי ראיית לילה|ראיית לילה]], ההופכת אותו לאחד המטוסים היחידים לכיבוי אש המסוגלים לפעול גם בלילה. מטוס ה[[איליושין 76]] ה[[רוסי]] (מדגם IL-76 MD) מסוגל להכיל 42 [[טון (משקל)|טון]] מים בשני מכלי מים בבטנו, הניתנים לריקון בו זמנית או בנפרד בתוך שבע שניות. [[דלק|תדלוק]] ומילוי האיליושין במים אורכים כ-45 דקות עד שעה.
 
==מסוקי כיבוי==
שורה 29:
 
==בישראל==
[[קובץ:Greek-Carmel Fire04-12-2010-2.jpg|250px|ממוזער|שמאל|4 בדצמבר 2010, שלושה [[מטוס ימי|מטוסים ימיימיים]]ים של [[חיל האוויר היווני]], מדגם [[בומברדיר 415]] ממלאים את מכלי המים בים התיכון מול [[חוף עתלית]], בעת פעולות כיבוי השריפה בכרמל]]
חומר הכיבוי בו משתמשים בישראל הוא חומר מעכב אש בשם הרטאדנט המיוצר ב[[צרפת]]. כדי להתמודד עם פוטנציאל השריפות בארץ נדרש מלאי של לפחות עשר [[טון (משקל)|טונות]] מהחומר.
 
שורה 35:
[[קובץ:Fire in Mevo Modi'im May 2019.jpg|ממוזער|מטוס כיבוי בפעולה בשריפה באזור מבוא מודיעים, 23 במאי 2019]]
בשנת 2010 פרצה [[השריפה בכרמל (2010)|שריפת ענק בכרמל]], ועקב חוסר בכלי טיס ובחומרי כיבוי הוחלט להשיב חלקית מסוקים לכיבוי השריפה, וכן לפנות בבקשה לסיוע מ[[הקהילה הבינלאומית]], יוון טורקיה ואמריקה (ששלחה את מטוס הכיבוי הגדול בעולם ה"סופר טנקר").{{הערה|{{ynet|[[תני גולדשטיין]]|כך הפריטה המדינה את שירותי הכיבוי מהאוויר|3994140|4 דצמבר 2010}}}} כחלק מלקחי השריפה הוחלט על הקמת [[טייסת הכיבוי|
טייסת "אלעד"]], המחזיקה כיום (נובמבר 2016) ב14 מטוסי כיבוי מדגם [[אייר טרקטור 802]]. ב-22 בנובמבר 2016 פרץ גל שריפות (בחלקם בכוונת זדון והוגדרו כפיגועי טרור לכל דבר) במספר אזורים בארץ, חיפה, כרמיאל, זכרון יעקב, ירושלים, שומרון ועוד. עקב היובש והרוחות העזות התפשטו הדליקות במהירות עצומה, וישראל נזקקה לסיוע בינלאומי מיוון, קרואטיה, רוסיה, אזרבייג'ן, איטליה ואף מארצות הברית ששלחה את מטוס הכיבוי הגדול בעולם - ה"סופר טנקר". הערכת קק"ל הייתה שגל השריפות כילה שטח מיוער בלמעלה מ-30% מאשר השריפה בכרמל.
 
==במדינות אחרות==
שורה 42:
 
[[צרפת]] מחזיקה [[צי אווירי]] של כלי טיס לכיבוי אש שבסיסם ב[[נמל התעופה מרסיי-פרובאנס]]. מטוסי הכיבוי עורכים סיורים קבועים באזורי הסיכון על מנת לאתר מוקדי אש ולחסלם במינימום זמן. את מסוקי הכיבוי משכירה ה[[הגנה אזרחית|הגנה האזרחית]] לחברות פרטיות מדי עונת שריפות, כאשר ישנם גם חברות פרטיות המשכירות כלי טיס לשירותי הכיבוי במדינה. בין המטוסים שהיו או נמצאים בשימוש במדינה (2010):
* כתריסר מטוסי [[בומברדיר 415]] - קיבולת של 6 טון מים
* מספר מטוסי [[בומברדיה דאש 8|בומברדיה דאש 8 Q400]] - קיבולת של 10 טון מים
* מטוסים שהיו בשימוש והוחלפו כמעט כולם: [[גראמן]] Tracker S-2FT, [[קנדאיר CL-215]] (עם קיבולת של 5.5 טון מים), דגמים שונים מסדרת [[PBY קטלינה]]