מדינות הציר – הבדלי גרסאות

לאחר כיבוש [[יוון]] על ידי מדינות הציר, באפריל [[1941]], חולקה יוון בין [[גרמניה]], [[איטליה]] ו[[בולגריה]]. הגנרל גאורגיוס צולקוגלו, שחתם על הסכם שביתת הנשק עם ה[[וורמאכט]], מונה על ידי שלטונות הכיבוש כמנהיג ממשלת הבובות הנאצית החדשה שהוקמה ב[[אתונה]]. הממשלה פעלה בחסות כוחות הכיבוש, כאשר במקביל פעלה [[ממשלה גולה]] ב[[קהיר]] בראשות [[אמנואיל צודרוס]]. צולקוגלו נשאר בתפקידו במשך כשנה וחצי, ובדצמבר [[1942]] הוחלף על ידי קונסטנטינוס לוגותטופולוס. באפריל [[1943]] הוחלף לוגותטופולוס בידי [[יואניס ראליס]]. ממשלת הבובות היוונית נאלצה להסכים ל"קנסות" כבדים שהוטלו על יוון בצורת החרמת מצרכי מזון ודגנים לטובת המדינות הכובשות, מעשה שהחריף רעב המוני שנוצר בשטחי הכיבוש שנוהלו בצורה כושלת, והביא למותם של מאות אלפים. כן נאלצה הממשלה להסכים לסיפוחם של [[תראקיה]] ו[[מזרח מקדוניה]] לבולגריה. הממשלה מצאה עצמה במציאות בה נלחם רוב העם היווני באופן אקטיבי כנגד הכיבוש באמצעות ארגוני מחתרת. הכיבוש הנאצי עודד יצירתם של ארגונים פשיסטים, כגון המפלגה הפשיסטית EEE, (האיחוד הלאומי היווני - Εθνική Ένωσις Ελλάδος) שנוצרה ב[[סלוניקי]] ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]], המפלגה הנציונל-סוציאליסטית היוונית (Ελληνικό Εθνικό Σοσιαλιστικό Κόμμα), שהוקמה אף היא בשנות השלושים, ומפלגות וארגונים נוספים. קיצוניים מקרב אנשים אלו הצטרפו אל "פלוגות הביטחון" (Τάγματα Ασφαλείας, Tágmata Asfalías) שהקים ראליס, בשנת 1943 על מנת ללחום במחתרת הקומוניסטית. בשיאם מנו גדודים אלו כ-22,000 איש. בראשם הועמד גנרל מה-[[SS]] בשם ולטר סימנה. אנשי הפלוגות ביצעו מעשי זוועה איומים,אופיינים לאל- רק כנגד קומוניסטים, אלא כנגד כל אדם בעל נטיות שמאליות. עינויים, כיתות יורים, אלימות ומעשי התנקשות היו שיטות מקובלות בקרב פלוגות אלוSS.