יצחק מאיר אלתר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 37:
נולד לרב [[ישראל רוטנברג]]{{הערה|עליו ראו: {{אוצר החכמה|[[דוד הלחמי]]|רבי ישראל ברבי מרדכי רוטנברג אב"ד מגנישוב|156808|ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח|עמוד=245}}.}} ולחיה שרה, בעיירה [[מגנושב|מגנישוב]], [[פולין]]. אביו היה רב המקום ובן למשפחת רבנים המיוחסת ל[[מהר"ם מרוטנבורג]]. רבי יצחק מאיר נאלץ לשנות את שם משפחתו לשם "אלתר" בגלל החשד להשתתפותו במרד הפולני בשנת [[1831]]. הדבר מנע את מינויו כ[[רב]] בו[[ורשה]] בשנת [[1843]], והוא מונה רק ב-[[1852]].{{הערה|'''ערים ואמהות בישראל''', חלק ג, ירושלים, תש"ח, עמ' 85-86.}}
בצעירותו נחשב הרב יצחק מאיר ל"[[עילוי (לימוד)|עילוי]] מ[[וורשה]]", למד אצל רבי [[אריה לייב צינץ]] מ[[פלוצק]], ואחר כך התקרב לרבי [[המגיד מקוז'ניץ|ישראל מקוז'ניץ]], רבי [[שמחה בונים מפשיסחה]] ורבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. בשבע שנותיו האחרונות, לאחר מות רבי מנחם מנדל מקוצק, עבר לעיירה גורא-קלאווריה הסמוכה לוורשה, שם הקים את חסידות גור. נישא לפייגא בתו של הרב משה ליפשיץ "חלפן" (שהיה גם חמיו בזיווג שני של הרבי מקוצק). היו לו שלושה עשר ילדים שכמעט כולם חוץ מבתו אסתר מתו עליו בחייו. בנו הבכור רבי אברהם מרדכי היה מגדולי חסידי קוצק ואף נהיה מחותן עם הרבי. בנו של הרבי, רבי בנימין מקוצק נהיה חתנו. גידל את נכדו רבי [[יהודה אריה ליב אלתר|יהודה ליב]], בעל ה"שפת אמת", שהיה ל[[אדמו"ר]] ארבע שנים לאחר פטירתו. כמו כן גידל את נכדו מבתו
בנוסף לגדולתו בתורה, התפרסם רבי יצחק מאיר כעסקן, שהשתדל רבות לטובת יהודי פולין, הוא נסע רבות לערי השלטון ברוסיה יחד עם רעו רבי יצחק מוורקא, ונפגש עם אנשי ממשל רבים. בימי צו הלבוש של המושל [[איוואן פסקביץ']] (החל מ-1846), שכפה על היהודים להמיר את ביגודם המסורתי, היה שותף לקו המתון שאחזו בו כמעט כל רבני פולין: הוא חתם ב-1849 על קריאה לציית להוראות הממשל. בפועל, הצו התמסמס מאחר שהיה בלתי-ניתן לאכיפה, והיהודים ניצלו את האפשרות לבחור בלבוש רוסי שהיה חריג דיו בסביבה הפולנית וקרוב לסגנונם המסורתי. מאוחר הרבה יותר הופץ סיפור לפיו נאסר ב-1851 בשל סירוב להיענות לדרישות המושל ושוחרר לאחר הפגנות רחוב המוניות שהביאו גם לביטול הפקודה; מאחר שמאורע כזה לא מופיע כלל ברשומות והצו נותר על כנו וחודש ב-1853, הסיק ההיסטוריון גלן דיינר שמדובר בבדותא.{{הערה|Glenn Dynner, [https://www.academia.edu/11927481/The_Garment_of_Torah_Clothing_Decrees_and_the_First_Gerer_Rebbe The Garment of Torah: Clothing Decrees and the First Gerer Rebbe], עמ' 119.}}
שורה 54:
** בני רבי אברהם מרדכי מאשתו אסתר בת הרב העניך לנדשטיין: דבורה מלכה אשת הרב יצחק (בן הרב גבריאל) בוימגאלד מגדולי [[חסידות וורקא|חסידי וורקא]], פרומטשא אשת רבי בנימין בנו של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]], רבי [[יהודה אריה ליב אלתר|יהודה אריה לייב]] בעל השפת אמת והענדל לאה אשת בן דודה רבי [[פנחס מנחם אלעזר יוסטמן]] מ[[פיליצה (עיירה)|פילץ]] ([[פולין]]).
** בני רבי אברהם מרדכי מאשתו חוה: הרב אליהו יוסף מביאלה, הרב שמעון חיים מוורשה,{{הערה|חותנם של אחיינו רבי [[משה בצלאל אלטר]] ושל רבי אברהם יהושע השיל מחלם בנו של רבי [[יצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא)|יצחק יעקב מביאלה]].}} הרב שלמה מוורשה.
*
* הדס אשת הרב שמאול זנוויל בראדער.
* אסתר אשת הרב ישראל מאיר הכהן מביאלה (בנו של הרב הירצל מביאלה, מגדולי חסידי קוצק).
| |||