הבדלים בין גרסאות בדף "הנוער העובד והלומד"

נוספו 31 בתים ,  לפני 8 חודשים
תיקון קישור לדף של נווה עובד
מ
(תיקון קישור לדף של נווה עובד)
"גרעיני הנח"ל מגיעים לקיבוץ לתקופות ההתנסות שלהם למעשה משתלבים באופן פסיבי במערכות הקיבוץ הקיימות...בכך ההתנסות בחיי הקיבוץ מאבדת את האותנטיות שלה ובעצם את ערכה...לפני כמה שנים הוקם בתנועה מפעל שעונה על כל הבעיות הללו ואף על יותר מהם....הגיע הזמן לקרוא לילד בשמו – חוות הכשרה"
פסח האוספטר שסיים את שירותו הצבאי חזר לתנועה לתפקיד רכז מחוז חיפה במסגרת תפקידו ניסה לקדם את רעיון חוות ההכשרה מול המזכ"ל חגי מירום והמזכירות.
בשנת [[1988]] יצא גרעין שבי"ב (שם בצפון יהא ביתנו, שיועד למלכיה) לחוות הכשרה ביישוב [[פוריה - נווה עובד|נווה עובד]], בהדרכתו של האוספטר. במועצה החינוכית של שנת [[1989]] נערך שוב דיון על מסלול חוות ההכשרה, ולאחר ויכוח סוער נתקבלה ההחלטה להמשיך במהלך ולשלוח את גרעיני התנועה למסלול החוות.
 
התעוררה השאלה על השתלבות בוגרי התנועה, בוגרי מסלול חוות ההכשרה בקיבוצים לאחר השירות הצבאי. הכוונה המקורית במפעל החוות הייתה ליצור פרק זמן לפני הצבא לגיבושו של הגרעין כקבוצה שייעודה הצטרפות לקיבוץ היעד. בראשית שנות התשעים פרסומי התנועה הקפידו להציג את מסלול החוות כשינוי הדרך ולא היעד הקיבוצי. אולם במועצה ה-23 של הנוע"ל שנערכה בכנרת ניתן היה לשמוע עמדות סותרות ביחס ליעדי ההגשמה התנועתיים והקשר עם הקיבוץ. שי חולדאי (חבר קיבוץ [[חולדה (קיבוץ)|חולדה]] ומחנך בתנועה הקיבוצית) קרא באותה מועצה: "הנוע"ל לא צריך את הקיבוצים. הוא צריך להפסיק לראות בהם את יעד ההגשמה שלו. הוא צריך להמציא משהו חדש שמכל העולם יבואו לראות וללמוד – ממש כמו הקיבוץ בזמנו". מזכ"ל התנועה דאז, [[עובד צור]], דווקא תמך בשימור הקשר שבין התנועה הקיבוצית לתנועה.
94

עריכות