חסידות צ'רנוביל – הבדלי גרסאות

הוסרו 625 בתים ,  לפני שנתיים
מספיק אזכור אחד, ויש מספיק אדמו"רים, אין מקום לאיינקלך, גם חשובים
(מספיק אזכור אחד, ויש מספיק אדמו"רים, אין מקום לאיינקלך, גם חשובים)
==שושלת אדמו"רי צ'רנוביל==
*רבי '''[[מנחם נחום מצ'רנוביל|מנחם נחום]]''' מצ'רנוביל, מייסד השושלת, היה תלמידם של [[הבעל שם טוב]] ושל [[המגיד ממזריטש]], ומחבר הספרים [[מאור עיניים (צ'רנוביל)|מאור עיניים]] ו"ישמח לב". אביו היה ר' צבי הירש בן הרב נחום גאון מנרינסק. כיהן כ[[מגיד (דרשן)|מגיד מישרים]] בקהילות נרינסק, פוגרבישצי וצ'רנוביל, והיה עני רוב ימיו. נפטר ב[[י"א בחשון]] [[תקנ"ח]].
*רבי '''[[מרדכי טברסקי]]''' מצ'רנוביל, הידוע בכינויו "המגיד מצ'רנוביל", היה בנם של רבי מנחם נחום ושרה. נולד בשנת [[תק"ל]] במלאת לאביו 40 שנה. נישא לחיה שרה בתו של רבי [[אהרן הגדול מקרלין]] ובשנית לפייגא בתו של רבי [[דוד לייקס]]. הוא נהג לסובב בין העיירות וקיבל כתבי [[מגיד (דרשן)|מגידות]] מרבים מהן. בניגוד לאביו נהג בעושר רב, ונסע בכרכרה רתומה לסוסים רבים. דברי תורתו כונסו בספר "ליקוטי תורה". נפטר ב[[כ' באייר]] [[תקצ"ז]], ונקבר בעיר איגנטובקה הסמוכה ל[[קייב]]. הותיר אחריו שמונה בנים ושלוש בנות.
[[קובץ:רבי אהרן מטשערנאביל.jpg|230px|ממוזער|שמאל]]
*רבי '''[[אהרן טברסקי]]''' מצ'רנוביל, בנם של רבי מרדכי וחיה שרה. נולד בשנת [[תקמ"ז]], ושמו ניתן לו על שם זקנו, רבי אהרן הגדול מקארלין. בצעירותו הכריחו אביו לכהן ב[[אדמו"ר]]ות, ומאז הרבה בנסיעות על פני ערי הסביבה. עם פטירת אביו מילא את מקומו בהנהגת עדתו ובמגידות צ'רנוביל ושאר הקהלות. היה נשיא של קופת הצדקה [[רבי מאיר בעל הנס]] של [[כולל ווהלין]], וסייע ליישוב ארץ ישראל. נפטר ב[[ח' בכסלו]] [[תרל"ב]], והותיר אחריו ששה ילדים. בניו נולדו מאשתו השנייה.
====רבי מנחם נחום השני====
*רבי '''מנחם נחום טברסקי''' (השני){{הערה|יצחק אלפסי, ''תורת החסידות'', עמ' 324}} היה בנו הבכור של רבי אהרן. נולד בשנת [[ה'תק"ע|תק"ע]]. היה חתנו של רבי ישראל ליברזון מליצ'יניץ (נכד רבי [[ליבר הגדול מברדיצ'ב]] וחתנו של [[הרב מאפטא]]), ובזיווג שני חתן דודו רבי דוד הורודוצקי. נפטר בחיי אביו, ב[[כ"ז בטבת]] [[תרל"א]] ולא היה אדמו"ר, אולם ממנו משתלשלת כיום שושלת צ'רנוביל. היו לו שני בנים, רבי מרדכי ורבי ברוך מאיר. חתניו היו רבי דוד מ[[חסידות סאווראן|סאווראן]], רבי אריה לייבוש ממגרוב (בנו של [[יהושע רוקח|רבי יהושע]] מ[[חסידות בעלז|בעלז]]) ורבי [[יוסף מאיר ממחנובקה]].
{{עוגן|רבי מרדכי מלויעב}}
*רבי '''[[מרדכי טברסקי מלויעב]]''', היה בנם של רבי מנחם נחום השני והרבנית גיטל בת רבי ישראל מליצ'יניץ, נישא ל[[בת דוד]]ו (רבי שמואל אשכנזי נינו של רבי [[צבי הירש אשכנזי]] וחתן דודו רבי משולם זוסיא מזינקוב) (לאה) בת שבע. נולד בשנת [[תר"ד]] ונקרא על שם זקינו רבי מרדכי מצ'רנוביל. נפטר ב[[י"ד בכסלו]] [[תרע"א]] ב[[בילה צרקווה|שדה-לבן]], והותיר אחריו עשרה ילדים, ביניהם רבי [[אברהם יהושע השיל טברסקי (צ'ודנוב)|אברהם יהושע השיל מצ'ודנוב]], ממשיכו. הוסמך על ידי סבו רבי אהרן לאדמו"רות לאחר פטירת אביו.
*רבי '''[[אברהם יהושע השיל טברסקי (צ'ודנוב)|אברהם יהושע העשיל]]''', בנו של רבי מרדכי מלויעב, היה חתנו של רבי יעקב מ[[חסידות קוריץ|דליטין]]. כיהן כאדמו"ר בלויעב, ליטא, ולאחר מכן בצ'ודנוב. נפטר ב[[י"ח בתמוז]] [[תרע"ד]]. בנו יחידו היה רבי [[חיים יצחק טברסקי|חיים יצחק]] מלויעב-קיוב. שלוש בנותיו היו, ציפורה אשת רבי יצחק בן [[חסידות סקווירא#בני רבי אברהם יהושע העשיל|רבי משה דן מסקווירא]], אשת בן דודו רבי מרדכי ישראל טברסקי מחאטין וחנה חיה, אשתו של רבי [[יעקב חיים פרלוב]] מ[[חסידות קרלין|סטולין]].
*בנו השני של רבי מנחם נחום, רבי ברוך מאיר, כיהן באזרניץ שב[[פודוליה]]. היה חתן בזיווג ראשון של רבי יעקב יצחק מ[[חסידות מקארוב|מקארוב]] ובזיווג שני של בן דודו רבי אברהם יהושע השיל מליטשניץ. נפטר ב[[ה' באייר]] [[תרע"א]]. חתניו היו רבי אלתר מ[[חסידות נובומינסק|נובומינסק]], רבי משה מרדכי מ[[חסידות טריסק|טריסק לובלין]] ורבי גדליה מ[[חסידות מונסטריץ'|מונסטריץ' אומן]]. בניו היו:
**רבי אהרן מאזרניץ, חתן דודו רבי מרדכי מלויעב. כיהן כאדמו"ר ב[[קישינב]], נרצח בשואה בשנת [[תש"א]], חתנו היה רבי דוד מפלוישטט בן רבי שלום יוסף מ[[חסידות בוהוש|בוהוש]]-[[חסידות שפיקוב|שפיקוב]].
**רבי מרדכי ישראל מחאטין (-[[ט"ו בתמוז]] [[תש"א]]) חתן בן דודו רבי אברהם יהושע העשיל מצ'ודנוב. מילא את מקומו של אביו. לאחר כניסת ה[[בולשביקים]] לאזור עבר לחאטין שב[[רומניה]]. חסידים באו אליו אף מ[[פולין]]. בליל ט"ו בתמוז לקחו הנאצים מעירו 122 איש בהם הוא ובנו רבי אהרן. בדרכם מחוץ לעיר קפץ רבי מרדכי לנהר לטבול והנאצים היכוהו קשות. הם הובאו לשדה פתוח וירו בהם. לאחר מכן נקברו בבור שנחפר שם. בנו הרב יעקב יוסף, חתן רבי [[אברהם יהושע השיל (קופיטשניץ)|אברהם יהושע השיל מקופיטשניץ]], כיהן היה כאדמוהאדמו"ר מאזרניץ-חאטין ופתח בית כנסת ב[[הברונקס|ברונקס]] . בנו של הרב יעקב יוסף, יצחק מאיר, הוציא ספר על סבו מחאטין וספר על שושלת צ'רנוביל, וכן שני תקליטים של ניגוני צ'רנוביל שאביו שר.
**רבי יצחק מאזראניץ-בלץ חתן רבי ישראל אשכנזי מ[[חסידות אלעסק|אלעסק]], נרצח בעינויים על ידי הנאצים ב[[י"ד בכסלו]] [[תש"א]] בכבפר אבדובקה (Obodovka) שב[[טרנסניסטריה]]. בנו הרב אהרן היה חתנו של רבי ברוך יוסף זק מ[[חסידות קוברין|קוברין]], ושימש אחרי השואה כרב קהילה בלוס אנג'לס שבארה"ב. בין היתר הקים שם את בית הכנסת אור תורה – נצח ישראל.
 
====רבי ישעיה משולם זוסיא מצ'רנוביל====
*רבי ישעיה משולם זוסיא מצ'רנוביל בן רבי אהרן. נולד בשנת [[תקע"ד]]. חתן דודו רבי [[מנחם נחום טברסקי (מקארוב)|מנחם נחום ממקארוב]] בן רבי מרדכי המגיד מצ'רנוביל, ובזיווג שני חתן רבי פינחס מ[[חסידות קוריץ|סלוויטא]], ובזיווג שלישי חתן רבי מרדכי זאב רבינוביץ{{הערה|חתן רבי נפתלי צבי מסקווירא, נינו של [[הבעל שם טוב]]. כך על פי המקובל בסקווירא. לפי דעות אחרות היו לרבי משולם זוסיא שני זיווגים, הראשון לא ידוע והשני היה שרה שיינא בתו של רבי נפתלי צבי מסקווירא הנזכר.}}. מילא את מקום אביו בצ'רנוביל. נפטר ב[[כ"ח בתמוז]] [[תרמ"א]]. חתניו היו רבי [[ישכר דב רוקח (הזקן)]] מ[[חסידות בעלז|בעלזא]], רבי זאב מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]], ומזיווגו השלישי, רבי נחום יוסף בן ציון מ[[חסידות קוריסטשוב|קוריסטשוב]] ואחיינו רבי שלמה שמואל.
*אחריו כיהן בנו מזיווגו האחרון, רבי שלמה בן ציון כ[[ינוקא]]. נולד בשנת [[תר"ל]]. היה חתנו של הרב זלמן חודרוב. נסע ל[[ארצות הברית]] אך חזר לרוסיה עקב סלידתו מהחומריות בארצות הברית. נפטר ב[[קייב]] ב[[ח' בתשרי]] [[ת"ש]]. בנו רבי אהרן היה חתנו של רבי [[גדליה משה גולדמן|גדליה משה מזוויהל]]. חתניו היו רבי זאב מ[[חסידות טריסק|קובלה]], אחיינו הרב יהושע אלעזר חודורוב והרב יוחנן בן רבי אברהם דב מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]].
 
==== רבי ברוך אשר מצ'רנוביל====
*רבי ברוך אשר מצ'רנוביל בן רבי אהרן. חתן דודו רבי משה מקוריסצ'וב בן זקינו רבי מרדכי מצ'רנוביל. שימש גם כאדמו"ר בצ'רנוביל. תורותיו ואודותיו מודפסים בספר כפתור ופרח. נפטר ב[[כ"ב בסיוון]] [[תרס"ה]].
*אחריו כיהן בנו רבי שלמה שמואל נולד בשנת [[תרכ"ו]] אחרי פטירת סבו (אבי אמו) רבי משה מקוריסצ'וב, אך כיוון שלא רצו לידע את סבתו שנפטר קראו לו שלמה שבו יש את האותיות משה. היה חתן דודו רבי ישעיהו משולם זוסיא ובזיווג שני חתן רבי דן מ[[חסידותחסידותנ ראדוויל|ראדוויל]] (בן רבי לוי נכד רבי יצחק בן [[המגיד מזלוטשוב]]). בשנת [[תרצ"ג]] עבר ל[[ריגה]] משם היגר ל[[ארצות הברית]]. נפטר ב[[כ"ט באדר]] [[תרצ"ו]] ב[[ברוקלין]].
*בנו (הרביעי) הוא רבי יעקב ישראל מצ'רנוביל. נולד בשנת [[תרס"ב]]. חתן רבי יעקב יוסף מ[[חסידות אוסטרהא#אורזיטשוב|אורזיטשוב]] (בן רבי אברהם מאורזיטשוב). פתח הכנסת אורחים ובית כנסת מפואר בברוקלין. בשנת [[תרצ"ז]] ביקר בארץ ישראל לשנתיים. נפטר ב[[ח' בכסלו]] [[תשמ"ד]].
:לרבי שלמה שמואל היו 5 ילדים נוספים בהם; בתו אשת רבי יצחק טברסקי מקישינב בן רבי [[דוד טברסקי (סקווירא)|דוד מסקווירא]], בנו רבי יוחנן טברסקי חתן רבי [[גדליה משה גולדמן]] מ[[חסידות זוויהל|זוויהל]], בתו אשת הרב משה רוטשטיין מ[[וורשה]] מחבר ספר 'צדיקים און חסידים'.
:
 
==החסידות לאחר השואה==
ב[[ארצות הברית]] כיהנו:
*רבי יעקב ישראל טברסקי, בנו של רבי שלמה שמואל. לאחר פטירתו בשנת [[תשמ"ד]], הסתיימה השושלת. בנו הרב שלמה שמואל ניהל בית כנסת לפי מנהגי ונוסח צ'רנוביל, אך לא היה אדמו"ר. נפטר בתשע"ז.
*הרב יעקב יוסף טברסקי מחאטין-אזארניץ ב[[הברונקס|ברונקס]] .
*הרב אהרן טברסקי בנו של רבי יצחק מאזראניץ-בלץ, שימש כרב קהילה בלוס אנג'לס (אך לא היה אדמו"ר). נפטר בתשנ"ט.
*רבי מנחם נחום מלויעב-מירופול ב[[בוסטון]]
*הרב חיים מרדכי טברסקי-שטאל מ[[מונסי]] כונה "אב"ד צ'רנוביל". הוא בן בתו של רבי ברוך בן ציון מאומן. כיום מכונה כך בנו הרב ברוך בן ציון, חתן רבי אברהם מ[[חסידות זידיטשוב|זידיטשוב שיקגו]].
מספר אדמו"רים מ[[חסידות רחמסטריווקא]] עלו לארץ ישראל וכיהנו באדמו"רות בירושלים, אם כי לא פיתחו חצר. בשנת [[תשכ"ג]] פתח רבי [[יוחנן טברסקי (רחמסטריווקא, השני)|יוחנן טברסקי]] מראחמסטריווקא את "[[ישיבת מאור עיניים]]". בנשיאות הישיבה הועמדו אדמו"רי בית צ'רנוביל שהתגוררו בארץ ישראל.
 
במהלך השנים פתח רבי [[משולם זוסיא טברסקי]], בנו של רבי חיים יצחק מלויעב, את חסידות צ'רנוביל מחדש. הוא נולד ב[[מוזיר]]. למד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] - [[חב"ד]]. הוכתר לאדמו"רות בחיי אביו, כשנפרד ממנו בשנת [[תרצ"ד]] ועלה לראשונה ל[[ארץ ישראל]], במעמד נכבדי הקהילה. בארץ ישראל נישא לבלומה בת רבי יעקב מרדכי ברנדוויין נכד אדמו"רי [[חסידות סטרטין|סטרטין]] והתגורר בירושלים. בשנת [[תשי"ט]] עבר ל[[בני ברק]] ופתח בית מדרש בביתו שברחוב יהודה הלוי. בית המדרש כונה "דברי חיים" על שם סבו, רבי חיים מצאנז. בבית הכנסת התפללו גם אוהדי חסידות צאנז-טשכוב. רבי זושא עמד בראש איגוד צאצאי וחסידי צאנז בארץ ישראל. לאחר בואו של רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז-קלויזנבורג|צאנז-קלויזנבורג]] לארץ ישראל, העביר לידיו את ראשות האיגוד צאנז.
 
בהמשך פתח בית מדרש ברחוב ראב"ד, והקים בו כולל בשם "זיכרון קדושים". נפטר ב[[י"ז בחשון]] [[תשמ"ח]]. במהלך ההלוויה, הכתיר קרוב משפחתם האדמו"ר רבי [[ישראל מרדכי טברסקי|ישראל מרדכי]] מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]] את בנו רבי [[מנחם נחום טברסקי (השלישי)|מנחם נחום]] כממלא מקומו בישראל, ואת בנו רבי ישעיה בארצות הברית. חתניו הם רבי [[ישראל הגר]] האדמו"ר מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] ורבי [[ניסן רוזנבוים]], האדמו"ר מ[[חסידות קרטשניף#קרעטשניף סיגט|קרעטשניף סיגעט]].
 
רבי מנחם נחום פתח ישיבה קטנה וגדולה בבני ברק, ותחת נשיאותו החסידות גדלה והתפתחה באופן משמעותי. בתי חסידים נפתחו ב[[ירושלים]], ב[[בית שמש]], ב[[אלעד]], ב[[לונדון]] וב[[מנצ'סטר]]. במשך כמה שנים ניהל את מוסדותיו בפועל אחיו, רבי אברהם יהושע השיל, חתן הרב אהרן מרדכי רוטנר. בהמשך חלה מתיחות בין האחים, ורבי אברהם יהושע השיל הקים חצר חסידית נפרדת ב[[אשדוד]] בשם "טשארנאביל" (להבדיל מאחיו המכונים "טשערנאביל"). בתקופה האחרונה מתקרבים האחים ומנהלים [[טיש]]ים משותפים.
 
רבי ישעיה פתח את בית מדרשו ב[[בורו פארק]] (חתנו של רבי שלום מיכלוביץ' מ[[חסידות ראדוויל|בראד-ראדוויל]]) ורבי חיים יצחק (חתנו של רבי שמואל צבי מ[[חסידות ספינקא#ענף משפחת הורביץ|ספינקא]]) שעבר בשנת [[תשס"ט]] מ[[ויליאמסבורג (ברוקלין)|וויליאמסבורג]] ופתח בית מדרש בשם "לויעב" בין השדרה ה-21 לשדרה ה-22 בבורו פארק. בן נוסף, רבי יעקב מרדכי, גר בבני ברק ומכהן כרב בית המדרש צ'רנוביל ב[[אלעד]].
129,574

עריכות