מנדל גרוסמן – הבדלי גרסאות

נוספו 1,592 בתים ,  לפני 3 שנים
טקסט
(את התמונה)
 
(טקסט)
מנדל גרוסמן נולד ב- 27 ביוני 1913 בפולין בעיר  Staszów. הוא היה צלם גרפי אמנותי העובד במחלקה הסטטיסטית של גטו Litzmannstadt[[גטו לודז'|לודג']]. במהלך מלחמת העולם השנייה, צילם גרוסמן את החיים בגטו לודג'. מנדל גרוסמן מת ב-30  באפריל 1945 במהלך צעדות המוות.
 
<br />
גרוסמן נולד למשפחה יהודית חסידית כבן של שמואל וחיה גרוסמן. לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישבה משפחתו בלודז'. בילדותו,  גרוסמן צייר דיוקנאות וצילם תמונות וסצנות  של אנשים ואירועים בקהילות היהודיות בסביבתו. הוא היה חובב של ספרות, תיאטרון, ציור, וצילום בעיקר. לבסוף עבד כצלם באופן מקצועי. את התמונת שצילם צבע  (בזמנו התמונת היו בשחור לבן) עם צבעי אנילין (חומר מוצא לצבעים רבים- צבעי זפת, פחם). במהלך חייו, צילם בעיקר פרחים, טבע דומם, נופים, סצינות רחוב ודיוקנאות. בסופו של דבר החל מנדל גרוסמן להתרכז בנושא אחד - אדם בתנועה. המעבר מצילום נופים לצילום בני אדם בא בבת אחת, ובמקרה.  
 
פרויקט הצילום המקצועי הראשון שלו היה בשנת 1938, כשתיעד הצגות של תיאטרון הבימה שהופיע בלודז'. בעידן שבו היה נהוג לצלם הצגות מצדי הבמה, הוא פיתח שיטת צילום חדשנית: גרוסמן רצה להיות קרוב לשחקנים, להפיק תצלום מתוככי שדה הראייה שלהם. לכן עמד בשולי הבמה, מאחורי הקלעים, ומשם צילם.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=http://www.holocaustresearchproject.org/ghettos/grossman.html|הכותב=|כותרת=Mendel Grossman|אתר=Holocaust Education & Archive Research Team|תאריך=}}</ref>
<br />
 
במהלך השואה, צילם מנדל גרוסמן תמונות של הגטו ועוד דברים אחרים שקרו במהלך השואה.
 
את עבודת הצילום עשה באישור הנאצים אשר איפשרו לו לצלם את הדברים שקרו. לדוגמה, רציחות המוניות, ומקרים מזעזעים שקרו למשפחות בודדות. ממה שידוע, הנאצים נתנו למנדל גרוסמן לצלם את הדברים האלו כדי לזהות את הנרצחים בקבורתם. באירוע מסוים הנאצים אישרו למנדל גרוסמן וחברו אריה פרינץ לצלם את הקורבנות בבית הטהרה שרוכזו בבית הקברות בשביל לזהותם בקבורתם. רוב התצלומים של אירוע זה נמצאים בארכיון יד ושם ושם כ- 571 תצלומים<ref>{{צ-מאמר|מחבר=יד ושם|שם=יד ושם|כתב עת=https://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%206319.pdf}}</ref>.
 
בזכות המוניטין שיצאו לו, פנתה אליו ב–1939 הנהלת טאז', החברה לשמירת בריאות הילד היהודי, בבקשה שיכין אלבום תמונות בנושא "הילד היהודי", מתוך דגש על ילדי רחוב עניים. כל התצלומים אבדו במלחמה. פרויקט זה יצא לפועל  כדי להראות איך היהודים נראים באותה תקופה.
 
כאשר חוקים נוקשים ואנטישמיים נגד היהודים הוצאו לחוק, וגטאות החלו להתמלא, מנדל כבר לא צילם טבע, נופים ודיוקנאות. הוא התחיל לצלם את הטרגדיות הנוראיות שהיו ברחובות ובגטו. בנוסף לכך,  במהלך השהייה בגטו עם משפחתו הוא תיעד את משפחתו הרבה כדי לשמור זיכרונות מהם בעתיד וכך נוצר תיעוד מחריד של התקדמות משפחתו אל המוות.<ref>{{קישור כללי|כתובתname=|הכותב=|כותרת=|אתר=|תאריך=}}<":0" /ref>
 
<br />
 
== מותו ==
בסופו של דבר, הנאצים העבירו את גרוסמן למחנה עבודה בקניגס ווסטרהאוזן. שם שהה עד ה16 באפריל 1945. כשנהיה חולה ותשוש, הוא נורה על ידי הנאצים במהלך צעדת מוות בכפייה, כאשר עדיין נאחז בידו במצלמה שלו. כאשר מנדל גרוסמן מת בצעדת המוות צילומיו נשלחו על ידי אחותו לישראל אבל כנראה במלחמת העצמאות נאבדו הצילומים בזמן שנכבש קיבוץ ניצנים על ידי המצרים.
 
נוסף לכך, חברו של מנדל מגטו לודז' (נחמן זונאבנד) הסתיר במהלך חייו בגטו צילומים של מנדל בתחתית באר בגטו. צילומים אלה נמצאו אחרי המלחמה ונשלחו לארכיון במוזיאון בקיבוץ לוחמי הגטאות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.antinaziresistance.org/Apps/WW/page.aspx?ws=cfda0459-dc1a-471e-a2b4-8c9bfc8bd5d2&page=d376ff94-4ed4-4117-8444-b784f4526a01&fol=f47e9940-d6da-48da-81f7-47e77152a945&code=f47e9940-d6da-48da-81f7-47e77152a945&box=88793e81-f5cf-4841-9291-ebaae597f5eb&_pstate=item&_item=c70de9e6-2de8-433e-a752-0a4f0b075794|הכותב=|כותרת=ההתנגדות היהודית בשואה|אתר=מנדל גרוסמן גיבור מאחורי המצלמה|תאריך=}}</ref>
 
== הערות שוליים ==
<br />
6

עריכות