ספרד – הבדלי גרסאות

בחוקה הספרדית אין קביעה באשר לכינויה הרשמי של ספרד, אף על פי שהכינויים "''España''" (ספרד), "''Estado español''" (המדינה הספרדית) ו-"''Nación española''" (האומה הספרדית) לחלופין שגורים הם בפי הספרדים. בשנת [[1984]], פרסם [[משרד חוץ|משרד החוץ]] הספרדי תקנה לפיה "הכינויים "ספרד" ו-"ממלכת ספרד" תקפים באותה המידה לצורך אזכורה של המדינה בחוזים בינלאומיים.

 

השם הרומי "[[היספניה]]" (hispania) מתייחס לחצי האי האיברי. קיימות מספר השערות לגבי מקור השם. לפי אחת ההשערות, השם הוא שיבוש של השם הפיניקי שאנשי [[קרתגו]] נתנו למושבה שלהם בחצי האי, אשר פרחה בין המאה השמינית לבין המאה השלישית לפני ספירת ה[[נוצרים]]. משמעות השם הפיניקי היא "אי [[שפן|השפנים]]",{{הערה|[[s:en:Catholic Encyclopedia (1913)/Spain|באנציקלופדיה הקתולית (1913)]]}}{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=sEu--O7E7bEC&pg=PA469&lpg=PA469&dq=hispania+rabbits+britannica&source=bl&ots=bwkKD2dTyF&sig=ttiagdjtoQtyclkAA6UfP4BYy8k&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwi03omF5-bMAhWDvxQKHRMIDUUQ6AEIPTAE#v=onepage&q=hispania%20rabbits%20britannica&f=false The Encyclopaedia Britannica : a dictionary of arts, sciences, literature and general information]|שמאל=כן}} בדומה לעברית. בנוסף, נמצאו מספר מטבעות רומיים בספרד שעליהן כתוב "hispania" בלטינית, ומוטבע עליהן דמות [[ארנבון]] (נראה שאז קראו למה שאנו קוראים היום ארנבון - שפן).

 

שמה העברי הנוכחי של היספניה, '''ספרד''' לקוח מה[[תנ"ך]]: {{ציטוטון|וְגָלֻת הַחֵל-הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-כְּנַעֲנִים, עַד-צָרְפַת, וְגָלֻת יְרוּשָׁלַים אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב.}} ({{תנ"ך|עובדיה|א|כ}}). ההגייה המקורית של השם נשמרה, כנראה, בתרגום השבעים: סְפַרְד (Sfard) - שמה הלידי של בירת ממלכת [[לידיה]] שבמערב [[אסיה הקטנה]] (כיום במערב טורקיה), ששמה היווני היה [[סרדיס]] ושמה הפרסי היה ספרדה. ה[[מסורה]] היהודית שהועלתה על הכתב מאות שנים מאוחר יותר מנקדת: סְפָרַד. אלא שכבר [[תרגום יונתן|תרגום]] [[יונתן בן עוזיאל]] לפסוק בעובדיה מזהה את ספרד עם '[[אספמיא]]', וכך המשיכו היהודים לזהותה בימי הביניים (ראה המפרשים לעובדיה, שם). רוב החוקרים מונים שתי סיבות לכך: ראשית, בכך שייכו את עצמם ל[[שבט יהודה]] ונהנו מיוקרתו; ושנית, מכיוון ש[[גלות]] היהודים לספרד המקראית קדמה לייסוד ה[[נצרות]], היה השיוך כתב הגנה בפני טענות הנוצרים, כיוון שתפוצת ספרד יכלה לטעון כי היא עצמה לא הייתה עוד ב[[ארץ ישראל]] בזמנו של [[ישו]] ובעת צליבתו, ועל כן אין היא חולקת באשמת שאר היהודים. אף על פי כן, הסברים אלו דחוקים במקצת,{{הערה|מבחינה פסיכולוגית מעיד מתן השם המקראי 'ספרד' להיספניה על חיים בעבר ובדמיון לפי [[יוסף חיים ירושלמי]] בספרו '''זכור''' ו[[אבנר פלק]] בספרו A Psychoanalytic History of the Jews}} ואף [[חז"ל|חכמי התלמוד]] קראו לארץ '[[אספמיה|אספמיא]]' כשמה, כדוגמת הביטוי "חלום באספמיא" ({{בבלי|נידה|ל|ב}}), ובדומה לזה ניתן למצוא גם בימי הביניים.