האיחוד הפולני-ליטאי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Amnonj (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 3:
| מדינה=האיחוד הפולני-ליטאי
| סוג מדינה=לשעבר
| תמונה=
| שם בשפת המקור=
| תמונת דגל=Chorągiew królewska króla Zygmunta III Wazy.svg
שורה 15:
| קואורדינטות של הבירה=
| העיר הגדולה ביותר=
| משטר=[[מונרכיה העוברת בירושה]] (1569–1573){{ש}}
[[מונרכיה נבחרת]] (1573–1791 / 1792–1795){{ש}}
[[מונרכיה חוקתית]] (1791–1792)
שורה 29:
| ישות קודמת=[[קובץ:Kingdom of Poland-flag.svg|23px]] [[ממלכת פולין (1569-1385)|ממלכת פולין]] {{ש}} [[קובץ:Grand Duchy of Lithuania banner.svg|23px]] [[הדוכסות הגדולה של ליטא]]
| ישות יורשת=[[קובץ:Flag galicia to1849.svg|23px]] [[גליציה|ממלכת גליציה ולודומריה]] {{ש}} {{דגל|האימפריה הרוסית||+}} {{ש}} {{דגל|פרוסיה}} [[ממלכת פרוסיה]]
| שליטים בולטים=
| שטח בעבר=כ-825 אלף
| תאריך שטח בעבר=[[1772]]
| אוכלוסייה בעבר=מעל 14 מיליון תושבים
| תאריך אוכלוסייה בעבר=[[1772]]
| אחוז מים=
| דת=
| מטבע=
| סימון מטבע=
שורה 46:
}}
'''האיחוד הפולני-ליטאי''', הידוע גם כ'''רפובליקת שני העמים''', היה [[מדינה]] ב[[מזרח אירופה]] שהתקיימה בין השנים [[1536]]–[[1795]], ושבימי תפארתהּ השתרעה על פני השטחים השייכים בימינו למדינות [[פולין]], [[ליטא]], [[לטביה]], [[בלארוס]], וכן חלקים נרחבים של [[אוקראינה]] ו[[אסטוניה]].
 
==תחילת האיחוד==
[[קובץ:Rzeczpospolita2nar-he.png|שמאל|ממוזער|
שורה 55 ⟵ 56:
האיחוד נפתח בנישואים בין שליטיהם של שתי הממלכות. ההסכם על האיחוד נחתם בעיירה קטנה בשם [[קרבו]], בשטח [[בלארוס]] של ימינו, ב-[[14 באוגוסט]] [[1385]]. האיחוד התבטא באירוסין בין [[ולדיסלב השני יגיילו|יוגאילה]] [[הדוכסות הגדולה של ליטא|דוכס ליטא]], ו[[ידוויגה, מלכת פולין]], בתו של מלך [[הונגריה]] [[פולין|ופולין]].{{הערה|שמות האנשים המוזכרים לעיל תורגמו על ידי בלבד. השמות מופיעים במקורות כך: ,Jadwiga ,Jogaila Wladyslaw Lokietek בהתאם לסדר הזכרתם. }} איחוד זה נקרא "איחוד קרבו" והיה בעל השפעות מרחיקות לכת על הפוליטיקה הבינלאומית של אירופה. צו קרבו דרש מחותמיו לבצע מספר פעולות לפני שהשליטה תעבור לידיהם. ראשית, הפולנים נדרשו לבחור ביוגאילה כמלך [[פולין]]. שנית, היה על יוגאילה לקבל על עצמו את הדת [[נצרות קתולית|הקתולית]], הוטבל יחד עם אחיו וקיבל על עצמו את השם ולדיסלאב, על שם סבו. הכתרה זו סימנה את תחילתו של איחוד אשר שרד 409 שנה.{{הערה|Robert Frost, ''The Oxford history of Poland-Lithuania, vol.1: The making of the Polish-Lithuanian Union, 1385-1569'' (Oxford: Oxford University Press, 2015), pp. 3-4.}}
 
לפני האיחוד עם [[ליטא]], נשלטה [[פולין]] על ידי [[לאיוש הראשון, מלך הונגריה|לאיוש הראשון]], אשר שלט בו זמנית גם על [[הונגריה]], החל מ-[[1370]]. לאיוש לא הצליח להעמיד צאצא זכר כיורש, מה שהותיר את הממלכה בוואקום שהיה צורך למלא. [[פולין]] לא נשענה באותה תקופה על מלוכה מרכזית מבוססת. למעשה היא אוחדה מחדש רק ב-[[1320]], כ-50 שנה לפני צו [[קרבו]]. לפני כן, הייתה קיבוץ של עשרות דוכסויות המתחככות אחת עם השנייה לעיתים קרובות. [[פולין]] אוחדה מחדש לממלכה אחת על ידי אחד מאבותיו של יוגאילה, וכאשר נדרש יוגאילה לשנות את שמו בחר בשמו של מאחד פולין. לעומת פולין, שהייתה בעיצומו של תהליך של התבססות מחדש כממלכה מרכזית, הייתה [[הונגריה]] באותה העת ממלכה מבוססת יותר. מה שהטה את הכף לטובת הונגריה במוסדות השלטון המאוחד.
 
בנוסף לסיבות אלה, נראה שלאיוש סלד מממלכת [[פולין]] מסיבות פרטיות. הוא ביקר לעיתים רחוקות בפולין, ומינה למושלת את אמו הלא האהודה. רגשות אלה היו הדדיים, וגם העם הפולני לא האדירו, ואף נרשמו ניסיונות להפיל את השלטון במהפכות אלימות. לא רק הסלידה הטבעית משלטונו של המלך לאיוש ומאמו הניעו את ניסיונות המהפכה. לאיוש בחר לעביר את הירושה דרך בנותיו, מה שנגד את החוק הפולני המסורתי.
 
האצילים הפולנים התנגדו להעברת הירושה לבנותיו של לאיוש, אשר נאלץ לזמן אותם להישבע אמונים לביתו ולנעול את שערי העיר עד שיסכימו להישבע.{{הערה|Robert Frost, ''The Oxford history of Poland-Lithuania, vol.1: The making of the Polish-Lithuanian Union, 1385-1569'' (Oxford: Oxford University Press, 2015), pp. 3-4.}} הוא תכנן להעביר את השליטה בפולין לביתו מריה, ואת השליטה בהונגריה לביתו ידוויגה. למרות כוונותיו, המרתה האצולה [[הונגריה|ההונגרית]] את פיו והמליכה את מריה כמלכתם עם מותו.{{הערה|Robert Frost, ''The Oxford history of Poland-Lithuania, vol.1: The making of the Polish-Lithuanian Union, 1385-1569'' (Oxford: Oxford University Press, 2015), p. 10.}} על בסיס מערכת הסכמים ישנים בין לאיוש והפולנים, השתלם לאצולה הפולנית להתעקש בכל זאת להמליך צאצא של לאיוש. הוא התחייב להחזיר כוח רב לידיהם של האצילים בתנאי שיסכימו להמליך את ביתו. כך הפולנים עשו, זאת למרות שאף אחת מהן לא הייתה באותה עת בגיל מתאים למלוכה.{{הערה|Robert Frost, ''The Oxford history of Poland-Lithuania, vol.1: The making of the Polish-Lithuanian Union, 1385-1569'' (Oxford: Oxford University Press, 2015), pp. 15,13.}}
 
כאמור, נקלעו אצילי פולין למצב בעייתי, מריה, המלכה המיועדת, הושבעה כמלכת [[הונגריה]] בניגוד להבטחות שנעשו על ידי אביה בעת שהפולנים נשבעו למריה אמונים. מצב זה עודד את אצילי פולין לבנות ועדות שלטוניות, במטרה להחליט מי לדעתם צריך להיות השליט הבא של ממלכת פולין. הוועדות שבהן הוחלט להמליך את ידוויגה תרמו רבות להגדרה המדינית של [[פולין]] כולה, ואפשרו לבנות מערכת שלטון לא [[מונרכיה|מונרכית]], שתאפשר לנהל את הממלכה עד שהמלכה הנבחרת תגיע לבגרות.{{הערה|Robert Frost, ''The Oxford history of Poland-Lithuania, vol.1: The making of the Polish-Lithuanian Union, 1385-1569'' (Oxford: Oxford University Press, 2015), pp.15-16.}} עדות לכוח העצום שהיה בידי ועדות שלטוניות אלה, היא העובדה שהוועדה שלטונית שברה את הסכם הנישואים הקיים של ידוויגה על מנת לבנות את האיחוד עם [[ליטא]].{{הערה|Robert Frost, ''The Oxford history of Poland-Lithuania, vol.1: The making of the Polish-Lithuanian Union, 1385-1569'' (Oxford: Oxford University Press, 2015), p. 17.}}
 
האיחוד עם ליטא השתלם ל[[פולין]] בכך שהוסיף לה כוח צבאי, לו הייתה זקוקה נואשות לאחר הניתוק מ[[הונגריה]]. כוח צבאי זה אפשר לפולין להתמודד עם [[הונגריה]] ו[[האימפריה הרומית הקדושה|הקיסרות הרומאית הקדושה]] שלטשו עיניים לעבר שטחיה. משמעות נוספת של האיחוד הייתה הפסקת הפשיטות של כוחות ליטאיים, אשר גבו מפולין מחיר כבד לאורך השנים. יתר על כך, התנצרותו של דוכס [[פגניות|פגאני]] בעקבות האיחוד עם [[פולין]] הוסיף לתהילת [[פולין]] בקרב המדינות הנוצריות.{{הערה|Robert Frost, ''The Oxford history of Poland-Lithuania, vol.1: The making of the Polish-Lithuanian Union, 1385-1569'' (Oxford: Oxford University Press, 2015), pp. 33.}}
שורה 80 ⟵ 81:
 
== כלכלת פולין-ליטא ==
[[קובץ:Wilno - Zamek Dolny.JPG|ממוזער|415 פיקסלים| הארמון המשוחזר של הדוכסים הגדולים של ליטא בעיר וילנה|טקסט=]]הכלכלה הפולנית-ליטאית הייתה ידוע בכל רחבי אירופה ככללה נוחה ושופעת במיוחד לאורך תחילתה של [[המאה ה-15]]. לאחר מכן כלכלת הממלכה הידרדרה בעקבות מלחמות שהשתתפה בהן והתקפות שספגה.{{הערה|Peter Paul Bajer, ''Scots in the Polish-Lithuanian Commonwealth:'' ''The Formation and Disappearance of an Ethnic Group,'' (Leiden: Brill Publishers, 2012), p. 58.}} השלטון היציב והמאוחד של פולין-ליטא שיחק חלק משמעותי ביציבות הכלכלית של הממלכה.{{הערה|Peter Paul Bajer, ''Scots in the Polish-Lithuanian Commonwealth:'' ''The Formation and Disappearance of an Ethnic Group,'' (Leiden: Brill Publishers, 2012), p. 59.}} בעקבות אדמה פורייה{{הערה|Peter Paul Bajer, ''Scots in the Polish-Lithuanian Commonwealth:'' ''The Formation and Disappearance of an Ethnic Group,'' (Leiden: Brill Publishers, 2012), p. 57.}} ושלטון יציב הצליחו נתיני הממלכה הפולנית ליטאית לייצר עודפים של [[דגנים|תבואה]] גם בעת שמדינות אחרות לא הצליחו להאכיל את תושביהן.{{הערה|Peter Paul Bajer, ''Scots in the Polish-Lithuanian Commonwealth:'' ''The Formation and Disappearance of an Ethnic Group,'' (Leiden: Brill Publishers, 2012), p. 59.}} למרות יכולות הייצוא הגדולות, מחירי התבואה בפולין-ליטא נותרו יחסים נמוכים לשאר אירופה.{{הערה|Peter Paul Bajer, ''Scots in the Polish-Lithuanian Commonwealth:'' ''The Formation and Disappearance of an Ethnic Group,'' (Leiden: Brill Publishers, 2012), p. 60.}}
 
== יהודים בפולין-ליטא ==