גוש חלב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←איזכור במשנה: הזזת נקודה למקומה |
|||
שורה 28:
ב[[משנה]] ב[[מסכת ערכין]] נכתב שמצודת החקרא של גוש חלב, נכללה בין הערים שהיו מוקפות חומה מימי יהושע בן נון. וכך נכתב במשנה: "עיר שגגותיה חומתה, ושאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון אינה כבתי ערי חומה. ואלו הן בתי ערי חומה: שלוש חצרות של שני בתים מוקפות חומה מימות [[יהושע בן נון]] כגון קצרה ישנה של ציפורין, '''וחקרה של גוש חלב''', ויודפת הישנה, וגמלה, וחדיד, וגדוד, ואונו, וירושלים, וכל כיוצא בהן" (פרק ט' י'). המשמעות של היות העיר בעלת חומה היא לגבי גאולת הקרקע ב[[שנת היובל]] שאינה חלה על בתים בעיר חומה. בימי בית שני נוספה לכך משמעות לגבי מועד קריאת [[מגילת אסתר]].
סוקרי [[הקרן לחקר ארץ ישראל]], שפעלה בין השנים [[1871]]–[[1878]] ב[[ארץ ישראל]], מצאו שרידי [[בית כנסת]] בראש גבעת הכפר. הם סברו כי הגבעה היא "החקרא הקדומה של גוש חלב". עליה מצויה היום [[כנסייה|כנסית]] מר בוטרוס. ליד הכנסייה מצויים שרידים עתיקים. לדברי תושבי הכפר, בבנין הכנסייה, שולבו שרידים רבים של בית כנסת בקירותיה{{הערה|שם=ilan}}
=== שבחי זיתי גוש חלב ===
| |||