הרפובליקה העממית ההונגרית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 49:
בספטמבר [[1944]] חדר [[הצבא האדום]] לגבולות הונגריה. כיבושה של הונגריה הסתיים באפריל [[1945]]. בשלב זה הייתה הונגריה מדינה חרבה. שחרורה של [[בודפשט]] מידי הנאצים היה לאחר מצור שנמשך שבועות, וארך חודשיים ימים. העיר עצמה הייתה הרוסה, הגשרים על פני ה[[דנובה]] נחרבו, והתשתית הכלכלית במדינה כולה עמדה בחורבות. אנשי מפלגת [[צלב החץ]], ביחד עם הצבא הגרמני הנסוג, נקטו במדיניות של "[[אדמה חרוכה]]" שמשמעה שוד וביזה של כל העומד בדרכם, משלוח לגרמניה של כל חפץ שניתן לשנע, והריסת כל היתר. הצבא האדום נהג בהונגרים כבאויבים, והשלטון שנתבסס מיד לאחר המלחמה היה שלטון כיבוש.
 
בשנת [[1947]] חתמו ההונגרים על חוזה פריס, בו שבה הונגריה לגבולות שנקבעו ב[[חוזה טריאנון]] בשנת [[1920]], לאחר שבמהלך בריתם עם [[אדולף היטלר]] הרחיבו ההונגרים מאוד גבולות אלו. כל הישגיהם הטריטוריאליים אבדו. הן [[ברית המועצות]] והן מדינות המערב, תמכו בהחזרת הונגריה לגבולות אלו. אזור סובקרפטיה, אשר נגזלשנגזל על ידי הונגריה מ[[צ'כוסלובקיה]] במהלך "בוררות" שקוימה בשנת [[1938]] ובמהלך מלחמה קצרה שנוהלה בשנה זו עם [[סלובקיה]], סופח על ידי ברית המועצות, ומהווה כיום חלק מ[[אוקראינה]]. הסכמי פריס שנחתמו ב-[[10 בפברואר]] [[1947]] הכריזו על בוררות זו כמבוטלת, והשיבו את הונגריה לגבולות שבהם הייתה ב-[[1 בינואר]] [[1938]]. כל שביקשו ההונגרים להשיג בבריתם עם [[אדולף היטלר]] ירד לטמיון. בנוסף לכך נהרגו מאות אלפי הונגרים במהלך המלחמה עם ברית המועצות, ומאות אלפי יהודים הונגרים הושמדו ב[[השואה|שואה]].
 
==השתלטות המפלגה הקומוניסטית==
שורה 85:
=== המרידה ===
 
ב-[[23 באוקטובר]] [[1956]] צעדו הסטודנטים ברחובות [[בודפשט]]. אל הסטודנטים הצטרפו מספר פועלים, ואזרחים מן השורה. מספר הצועדים הגיע לכ-100,000. החיילים ההונגרים המוצבים ברחובות העיר לא גילו התנגדות, אלא הצטרפו לצועדים, תוך שהם קורעים מעל מדיהם את סמל השלטון הקומוניסטי, הכוכב האדום, ומשליכים אותו אל ההמון. דרישותיהם של המפגינים היו בתחילה מתונות, אך נקודת המפנה אירעה כאשר אנשיכשאנשי המשטרה החשאית ההונגרית (AVO) פתחו באש על המפגינים והרגו רבים מהם. כל העמדת הפנים של מתינות משני הצדדים פסקה. מכוניות משטרה נהפכו והועלו באש, ורובים חולקו להמונים על ידי פועלי המפעלים.
 
הנחת העבודה של אנשי המפלגה הקומוניסטית הייתה כי המרד ידוכא בתוך מספר שעות ללא התנגדות של ממש על ידי הכוחות הרוסיים אשר יגיעושיגיעו לבודפשט. הממשלה הורתה על עוצר ועל איסור על התקהלות, וחיכתה להגעת הכוחות הרוסיים. גרו קרא להתערבותם של הסובייטים, והיה ברור כי במהלך הלילה יגיעו הכוחות הרוסיים לבודפשט. על מנת לפייס את הציבור ערכה ההנהגה שינויים פרסונליים. נאג' מונה לראש הממשלה, ועל אף שאנשי הממשל הישן שמרו על כוחם, הצליח נאג' לקבל מינויים של אנשיו למספר משרות מפתח.
 
בין ה-[[23 באוקטובר]] ל- [[3 בנובמבר]] [[1956]] לחמו מורדים בכל רחבי הארץ כנגד הכוחות הרוסיים המתערבים. כאשר ממשלתו של נאג' נמצאתנמצאה בין הפטיש והסדן. הרוסים התעמתו תחילה עם ההמון, אך עד ל- [[31 באוקטובר]] הוציאו את כוחותיהם מן העיר בודפשט, ויצרו טבעת כיתור מסביב לה, כשהם מזרימים כוחות נוספים. מועצות פועלים קמו באופן עצמאי ברחבי הארץ, על פי הדוגמה הסובייטית משנת [[1905]] ו-[[1917]]. מפלגות שראשיהן נאסרו ופעילותן נאסרה קמו מחדש, ואסירים פוליטיים, ובהם ראשי הכנסייה שוחררו על ידי ההמון.
 
ממשלתו של נאג' עמדה בלחץ מבחוץ, מהרוסים ומהיוגוסלבים, ומבפנים, מהכוחות המהפכניים שהלכו וצברו תאוצה. נאג' הכיר בגופים המהפכניים שנוצרו בעת המהפכה. ב-[[30 באוקטובר]] הצהיר על סיום העידן החד-מפלגתי והקים קואליציה שבה שותפו [[זולטן טילדי]], והקרדינל מינדסטי, שני סמלים אנטי קומוניסטיים, אשר ישבושישבו שנים במעצר בית ובתאי הכלא. המפלגות הישנות - הסוציאל-דמוקרטים, מפלגת החקלאים הזעירים, ומפלגת החקלאים, הוקמו מחדש. אנשי הקו הנוקשה במפלגה הקומוניסטית כארנו גרו נמלטו למוסקבה. אף קאדאר נמלט מבעוד מועד.
 
ב-[[1 בנובמבר]] הכריז נאג' על פרישת הונגריה מ[[ברית ורשה]] ועל [[מדינה נייטרלית|נייטרליות של המדינה]]. הוא פנה אל ה[[או"ם]] כי ייתן למדינה עזרה והגנה. רבים האומרים כי הייתה זו פעולה זו אשר שכנעהששכנעה לבסוף את חרושצ'וב להתערב במלוא הכוח ולדכא את המרידה. העובדה היא כי את ההחלטה קיבל חרושצ'וב בעצה אחת עם הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הרוסית עוד כעשרים וארבע שעות לפני הכרזתו של נאג'. חרושצ'וב ראה כיצד מדינה סטליניסטית, קומוניסטית ודוגמטית הופכת בתוך כמה ימים ל[[דמוקרטיה]] רב-מפלגתית, וזה היה דבר שבאווירה של אותם הימים לא ניתן היה לשאת בשטח ההשפעה הסובייטי.
 
ייתכן שתמיכה מערבית נמרצת יותר בשלב זה הייתה מביאה לחשש סובייטי מהתערבות מזוינת ומדיכוי המרד בכוח הזרוע, אך העיתוי שבו אירעה המרידה היה בלתי מוצלח. ארצות הברית התקרבה אל הבחירות לנשיאות, שבהן ביקש הנשיא [[אייזנהאואר]] תקופת כהונה נוספת, ואילו [[בריטניה]] ו[[צרפת]] היו שקועות בתוך [[מלחמת סיני|המשבר בסואץ]] שכלל התערבות צבאית מסיבית הרחק מגבולותיהן, שהביאה לכלל עימות עם ארצות הברית, ופילוג בדעת הקהל בבריטניה עצמה. בנסיבות אלה, קשה היה לראות כיצד מתערב מישהו מבחוץ לטובת המורדים ההונגרים. הרוסים ידעו לנצל זאת היטב לטובתם.
שורה 112:
===התיאום הפוליטי עם ברית המועצות===
 
לאחר דיכוי המרד הוביל קאדאר מסע נקם כנגד המורדים. עשרות אלפי דמוקרטים, ליברלים וקומוניסטים רפורמיסטים נעצרו, וכ-1,200 הוצאו להורג. אך קאדאר הפיק את לקחי קודמיו בתפקיד. הוא הבין כי יש לרצות את היסודות הרפורמיסטים בהונגריה, וכי לא ניתן להמשיך במדיניות הסטליניסטית הקפואה אשר הביאהשהביאה למשבר של 1956.
 
מבחינה מדינית הגיע קאדאר להבנה עם ממשלת ברית המועצות כי אם זו תימנע מלהתערב, ישמור קאדאר את הונגריה בתוך הגבולות הקבועים היטב של הגוש המזרחי, ויימנע מלסטות מן הכיוון המותווה ממוסקבה. בתחילת שנות השישים הכריז קאדאר כי "מי שאינו נגדנו הוא עמנו", והביא לחנינה כללית של מורדי 1956. הוא פירק את המשטרה החשאית השנואה, ה "AVH" ("הרשות לביטחון המדינה"), והביא למדיניות פרגמטית אשר ניסתהשניסתה לרפא את פצעי המרידה. "מפלגת הפועלים ההונגרית" אשר הייתהשהייתה לאחר המרידה מותג שנוא ומבוזה, הפכה ל"מפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית". עובדה מעניינת היא כי כאשרכשהרוסים דיכאו הרוסים את המרידה ב[[פראג]] בשנת [[1968]] (אשר הזכירהשהזכירה בקוויה הכלליים את המרידה ההונגרית, אם כי רב השונה בין שתי המרידות) שלחה הונגריה חיילים לסייע לרוסים.
 
===מן הבחינה ההונגרית הפנימית===
 
שלטונו של קאדאר המעיט להתערב בחיי האזרחים, יחסית לשלטון קומוניסטי במדינות אחרות. כפי שקאדאר ניסח זאת, אזרח הונגרי המעוניין רק ב"נקניקיות ובירה" ואינו מעורב בפוליטיקה, יכול לחיות את חייו ברווחה יחסית. האזרח מן השורה יכול להרשות לעצמו מותרות כ[[בשר]], [[בננה|בננות]], בגדים צבעוניים, ואף מכשירי חשמל ביתיים, אשר לאשלא היו נגישים לאזרחים בחלק ממדינות הגוש הקומוניסטי.
 
שני מוצרי צריכה מבוקשים היו [[מכונית]] ו[[טלפון]]. לפי חוקי [[קומקון]] שנכפו על הכלכלה ההונגרית על ידי ברית המועצות, לא הורשתה הונגריה לייצר מכוניות פרטיות אלא רק משאיות ואוטובוסים. הדבר גרם לביקוש למכוניות, ואזרח מן השורה היה צריך להירשם שש עד שתים-עשרה שנים מראש על מנת לקבל מכונית.
שורה 128:
===הכלכלה בימי קאדאר===
 
מן הבחינה הכלכלית היה קאדאר מוכן לנסות שינויים. בתחילת שלטונו פעל לביזור תהליך קבלת ההחלטות הכלכלי, בניגוד לנטייה הקומוניסטית הרווחת לצנטרליזם ביורוקרטי. במגזר החקלאי פעל ל[[קולקטיביזציה]] באמצעות תמריצים ולא בכפייה. הקרקע החקלאית הייתה כולה בבעלות המדינה, אך הוחכרה למשקים פרטיים קטנים שפעלו כ[[קואופרטיב]]. המגזר החקלאי היווה את הצלחתו הגדולה של קאדאר. הצלחה זו הביאה באמצע שנות השישים להכרזה על "מדיניות כלכלית חדשה", ובה ניסיונות ל[[כלכלת שוק]] מוגבלת ודרגולציה של השוק במסגרת קבועה מראש. ניסיונות אלו הוכתרו בכותרת "קומוניזם של גולאש" על שם התבשיל ההונגרי הלאומי. בשנות השבעים החל קאדאר בפיזורם של ה[[מונופול]]ים התעשייתיים הגדולים וניסה להביא את רמת המחירים לרמת מחירי שוק חופשי באמצעות ביטול [[סובסידיה|סובסידיות]]. [[משבר האנרגיה]] שפרץ ב-[[1973]] בעקבות [[מלחמת יום הכיפורים]] פגע באופן קשה במשק ההונגרי, כאשר מוצריומוצרי הייצוא המצומצמים לא הספיקו כדי לשלם עבור צריכת ה[[נפט]]. נוצר חוב חיצוני שהעיק מאוד על הכלכלה ההונגרית. החוב החיצוני הגדול הביא למעשה לשעבוד עתידה הכלכלי של הונגריה על מנת לרצות את האזרחים ולשמור על רמת החיים שהורגלו לה בשנות השישים. עקבותיה של מדיניות זו ניכרים בהונגריה עד היום.
 
ב-[[1982]] ננקטו צעדים נוספים. על מנת לייצב את הכלכלה הצטרפה הונגריה ל[[קרן המטבע הבינלאומית]], צעד שהקנה לה ביטחון כלכלי מסוים, אך דרש את יישום מדיניות הקרן. הצעדים בהם נקטה הונגריה היו עידוד יזמות פרטית בקנה מידה קטן, בהחכרת רכוש המדינה לידיים פרטיות. בשלב זה טרם נשקלה באופן רציני העברת רכוש המדינה לידיים פרטיות.