הרפובליקה העממית ההונגרית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 49:
בספטמבר [[1944]] חדר [[הצבא האדום]] לגבולות הונגריה. כיבושה של הונגריה הסתיים באפריל [[1945]]. בשלב זה הייתה הונגריה מדינה חרבה. שחרורה של [[בודפשט]] מידי הנאצים היה לאחר מצור שנמשך שבועות, וארך חודשיים ימים. העיר עצמה הייתה הרוסה, הגשרים על פני ה[[דנובה]] נחרבו, והתשתית הכלכלית במדינה כולה עמדה בחורבות. אנשי מפלגת [[צלב החץ]], ביחד עם הצבא הגרמני הנסוג, נקטו במדיניות של "[[אדמה חרוכה]]" שמשמעה שוד וביזה של כל העומד בדרכם, משלוח לגרמניה של כל חפץ שניתן לשנע, והריסת כל היתר. הצבא האדום נהג בהונגרים כבאויבים, והשלטון שנתבסס מיד לאחר המלחמה היה שלטון כיבוש.
בשנת [[1947]] חתמו ההונגרים על חוזה פריס, בו שבה הונגריה לגבולות שנקבעו ב[[חוזה טריאנון]] בשנת [[1920]], לאחר שבמהלך בריתם עם [[אדולף היטלר]] הרחיבו ההונגרים מאוד גבולות אלו. כל הישגיהם הטריטוריאליים אבדו. הן [[ברית המועצות]] והן מדינות המערב, תמכו בהחזרת הונגריה לגבולות אלו. אזור סובקרפטיה,
==השתלטות המפלגה הקומוניסטית==
שורה 85:
=== המרידה ===
ב-[[23 באוקטובר]] [[1956]] צעדו הסטודנטים ברחובות [[בודפשט]]. אל הסטודנטים הצטרפו מספר פועלים, ואזרחים מן השורה. מספר הצועדים הגיע לכ-100,000. החיילים ההונגרים המוצבים ברחובות העיר לא גילו התנגדות, אלא הצטרפו לצועדים, תוך שהם קורעים מעל מדיהם את סמל השלטון הקומוניסטי, הכוכב האדום, ומשליכים אותו אל ההמון. דרישותיהם של המפגינים היו בתחילה מתונות, אך נקודת המפנה אירעה
הנחת העבודה של אנשי המפלגה הקומוניסטית הייתה כי המרד ידוכא בתוך מספר שעות ללא התנגדות של ממש על ידי הכוחות הרוסיים
בין ה-[[23 באוקטובר]] ל- [[3 בנובמבר]] [[1956]] לחמו מורדים בכל רחבי הארץ כנגד הכוחות הרוסיים המתערבים.
ממשלתו של נאג' עמדה בלחץ מבחוץ, מהרוסים ומהיוגוסלבים, ומבפנים, מהכוחות המהפכניים שהלכו וצברו תאוצה. נאג' הכיר בגופים המהפכניים שנוצרו בעת המהפכה. ב-[[30 באוקטובר]] הצהיר על סיום העידן החד-מפלגתי והקים קואליציה שבה שותפו [[זולטן טילדי]], והקרדינל מינדסטי, שני סמלים אנטי קומוניסטיים,
ב-[[1 בנובמבר]] הכריז נאג' על פרישת הונגריה מ[[ברית ורשה]] ועל [[מדינה נייטרלית|נייטרליות של המדינה]]. הוא פנה אל ה[[או"ם]] כי ייתן למדינה עזרה והגנה. רבים האומרים כי הייתה זו פעולה זו
ייתכן שתמיכה מערבית נמרצת יותר בשלב זה הייתה מביאה לחשש סובייטי מהתערבות מזוינת ומדיכוי המרד בכוח הזרוע, אך העיתוי שבו אירעה המרידה היה בלתי מוצלח. ארצות הברית התקרבה אל הבחירות לנשיאות, שבהן ביקש הנשיא [[אייזנהאואר]] תקופת כהונה נוספת, ואילו [[בריטניה]] ו[[צרפת]] היו שקועות בתוך [[מלחמת סיני|המשבר בסואץ]] שכלל התערבות צבאית מסיבית הרחק מגבולותיהן, שהביאה לכלל עימות עם ארצות הברית, ופילוג בדעת הקהל בבריטניה עצמה. בנסיבות אלה, קשה היה לראות כיצד מתערב מישהו מבחוץ לטובת המורדים ההונגרים. הרוסים ידעו לנצל זאת היטב לטובתם.
שורה 112:
===התיאום הפוליטי עם ברית המועצות===
לאחר דיכוי המרד הוביל קאדאר מסע נקם כנגד המורדים. עשרות אלפי דמוקרטים, ליברלים וקומוניסטים רפורמיסטים נעצרו, וכ-1,200 הוצאו להורג. אך קאדאר הפיק את לקחי קודמיו בתפקיד. הוא הבין כי יש לרצות את היסודות הרפורמיסטים בהונגריה, וכי לא ניתן להמשיך במדיניות הסטליניסטית הקפואה
מבחינה מדינית הגיע קאדאר להבנה עם ממשלת ברית המועצות כי אם זו תימנע מלהתערב, ישמור קאדאר את הונגריה בתוך הגבולות הקבועים היטב של הגוש המזרחי, ויימנע מלסטות מן הכיוון המותווה ממוסקבה. בתחילת שנות השישים הכריז קאדאר כי "מי שאינו נגדנו הוא עמנו", והביא לחנינה כללית של מורדי 1956. הוא פירק את המשטרה החשאית השנואה, ה "AVH" ("הרשות לביטחון המדינה"), והביא למדיניות פרגמטית
===מן הבחינה ההונגרית הפנימית===
שלטונו של קאדאר המעיט להתערב בחיי האזרחים, יחסית לשלטון קומוניסטי במדינות אחרות. כפי שקאדאר ניסח זאת, אזרח הונגרי המעוניין רק ב"נקניקיות ובירה" ואינו מעורב בפוליטיקה, יכול לחיות את חייו ברווחה יחסית. האזרח מן השורה יכול להרשות לעצמו מותרות כ[[בשר]], [[בננה|בננות]], בגדים צבעוניים, ואף מכשירי חשמל ביתיים,
שני מוצרי צריכה מבוקשים היו [[מכונית]] ו[[טלפון]]. לפי חוקי [[קומקון]] שנכפו על הכלכלה ההונגרית על ידי ברית המועצות, לא הורשתה הונגריה לייצר מכוניות פרטיות אלא רק משאיות ואוטובוסים. הדבר גרם לביקוש למכוניות, ואזרח מן השורה היה צריך להירשם שש עד שתים-עשרה שנים מראש על מנת לקבל מכונית.
שורה 128:
===הכלכלה בימי קאדאר===
מן הבחינה הכלכלית היה קאדאר מוכן לנסות שינויים. בתחילת שלטונו פעל לביזור תהליך קבלת ההחלטות הכלכלי, בניגוד לנטייה הקומוניסטית הרווחת לצנטרליזם ביורוקרטי. במגזר החקלאי פעל ל[[קולקטיביזציה]] באמצעות תמריצים ולא בכפייה. הקרקע החקלאית הייתה כולה בבעלות המדינה, אך הוחכרה למשקים פרטיים קטנים שפעלו כ[[קואופרטיב]]. המגזר החקלאי היווה את הצלחתו הגדולה של קאדאר. הצלחה זו הביאה באמצע שנות השישים להכרזה על "מדיניות כלכלית חדשה", ובה ניסיונות ל[[כלכלת שוק]] מוגבלת ודרגולציה של השוק במסגרת קבועה מראש. ניסיונות אלו הוכתרו בכותרת "קומוניזם של גולאש" על שם התבשיל ההונגרי הלאומי. בשנות השבעים החל קאדאר בפיזורם של ה[[מונופול]]ים התעשייתיים הגדולים וניסה להביא את רמת המחירים לרמת מחירי שוק חופשי באמצעות ביטול [[סובסידיה|סובסידיות]]. [[משבר האנרגיה]] שפרץ ב-[[1973]] בעקבות [[מלחמת יום הכיפורים]] פגע באופן קשה במשק ההונגרי,
ב-[[1982]] ננקטו צעדים נוספים. על מנת לייצב את הכלכלה הצטרפה הונגריה ל[[קרן המטבע הבינלאומית]], צעד שהקנה לה ביטחון כלכלי מסוים, אך דרש את יישום מדיניות הקרן. הצעדים בהם נקטה הונגריה היו עידוד יזמות פרטית בקנה מידה קטן, בהחכרת רכוש המדינה לידיים פרטיות. בשלב זה טרם נשקלה באופן רציני העברת רכוש המדינה לידיים פרטיות.
|