ולינור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4:
מסופר כי בטרם קיבל העולם את צורתו העגולה, שכנה ולינור במערב, כאשר הארץ התיכונה מזרחית לה; עוד יותר מערבית לולינור נמצא הים החיצון, ואחריו גבולות העולם - לשם רק הולאר והמיאר, היצירים הנשגבים ביותר, יכלו להשקיף.
 
למעשה, ולינור היא אחת ממספר מחוזות קדושים ביותר הנמצאים בארץ אשר שמה [[אמן, הממלכה הברוכה|אמן]] (Aman). ובאמן, נמצאים ולינור, ארץ האלים; לורין, ארץ המרפא (משמעות המילה: ארץ החלומות); מנדוס, אולמות ההמתנה, שהם בעצם עולם המתים; ועוד מספר מקומות בעלי חשיבות פחותה. ולינור הייתה כמעט הכי צפונית בארץ אמן המאורכת. העיר הראשית שלה הייתה [[ולימר]] (Valimar), עיר הולאר, המכונה עיר הפעמונים, שהייתה נאה עד מאוד, וכל רחובותיה מזהב.
 
מול שערי ולימר הייתה גם מהנקסר (Mahanaxar), טבעת הגורל, שבה נהגו 14 הולאר לקיים את מועצותיהם הכבירות. ושם הם גם קבעו, כאשר גילו כי הבכירים (כינויים של העלפים) התעורר והם חיים בארץ התיכונה, להביאם אל ארצם למען יהיו מוגנים מפי אפילת הארץ התיכונה, ומפי רישעותו של [[מלקור]] (Melkor), אל הרוע, אשר נחשב לאדיר כאחד הולאר, ואולי אף יותר. ואכן לאחר זמן-מה הגיעו לשם רוב העלפים מן הארץ התיכונה, והם שלוש עדות עיקריות: [[וניר]], [[נולדור]] ו[[טלרי]]. הוניר, זהובי השיער, הגיעו כולם לאמן. הנולדור, שחורי השיער, באו אחריהם, ורק מעטי מעטים מהם נותרו בארץ התיכונה, ליד האגם קויוינן (Cuivinen), שלידו התעוררו הבכירים. והטלרי, כסופי השיער, הם הגיעו אחרונים, אולם רבים מהם נותרו בארץ התיכונה.