טרנוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 213.8.204.3 (שיחה) לעריכה האחרונה של Mbkv717
שורה 1:
{{עיר
|שם=טרנוב
|סוג יישוב=עיר
|שם בשפת המקור=Tarnów
|תמונה=[[קובץ:Tarnow Rynek 20080708 4154.jpg|250px]]
|כיתוב=כיכר בעיר
|מדינה=פולין
|סוג יחידה שלטונית ראשונה=[[פרובינציות פולין|פרובינציה]]
|יחידה שלטונית ראשונה={{דגל|פולין קטן (פרובינציה)||+}}
|תאריך ייסוד=[[1330]]
|שטח=72.40
|אוכלוסייה=117,109
|מטרופולין=
|שנת אוכלוסייה=2006
|צפיפות=1617.5
|קואורדינטות={{coord|50|02|N|21|00|E|display=inline,title|type:city}}
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=פולין|מפה נוספת=פרובינציית פולין קטן|שם=טרנוב|אורך=21|רוחב=50.0333333333333|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר|הסטת פירוט שם1=ז'שוב|הסטת פירוט אופקי1=ימינה|סטייה אנכית=6|סטייה אופקית=-2}}
|ראש העיר=רומן ציפיילה
|אזור זמן=+1
|אתר אינטרנט=http://www.tarnow.pl
|סוג יחידה שלטונית שנייה=
|יחידה שלטונית שנייה=
}}
'''טרנוב''' (ב[[פולנית]]: '''Tarnów''' {{אודיו|קובץ=Pl-Tarnów.ogg}}; [[יידיש]]: '''טארנא''' כשקיימת גם הצורה '''טארנע''') היא עיר ב[[גליציה]] בדרום מזרח [[פולין]].
 
== היסטוריה ==
טרנוב נחשבת אחת מהעתיקות שבערי פולין{{הערה|1=[http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201309.pdf טרנוב], אתר יד ושם}} ומוזכרת לראשונה בכתובים בשנת [[1124]]. במהלך [[המאה ה-13]] העיר התפתחה הודות להגירה של מתיישבים גרמנים מ[[קראקוב]] ו[[נובי סונץ']] והיא זכתה לזכויות עיר ב-[[7 במרץ]] [[1330]]. במהלך [[המאה ה-16]] הגיעו אליה מהגרים רבים מ[[סקוטלנד]]. ב[[חלוקת פולין הראשונה]] הוכללה טרנוב ביחד עם שאר [[גליציה]] ב[[האימפריה האוסטרו-הונגרית|אימפריה האוסטרו הונגרית]]. באותה עת הייתה טרנוב למרכז מסחר חשוב. במהלך שנת [[1915]] הייתה טרנוב בחזית הלחימה בין [[גרמניה]] ל[[רוסיה]]. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] הוכללה טרנוב בפולין העצמאית. ב-[[8 בספטמבר]] [[1939]] נכבשה טרנוב על ידי ה[[נאצי]]ם ששלטו בה עד שנת [[1945]].
 
== יהודים ==
האזכור הראשון לקיומה של [[קהילה יהודית]] במקום נכתב בשנת 1443, בהקשר של סוחרים. מרביתם של היהודים התפרנסו מתעשיית מלבושים וכובעים. בתחילת דרכה של הקהילה, היא הייתה מסופחת מבחינה דתית וכלכלית לקהילה הדתית החזקה של העיר [[קרקוב]]. בעל העיירה בתחילת המאה ה-16, [[קונסטנטין אוטרוגסקי]], העניק ליהודים [[שוויון זכויות]] בתחום המסחר והדיור, כנראה משום שהאמין כי היהודים יסייעו לפתח את המסחר והכלכלה בעיירה. הזכויות הללו אושררו מחדש במהלך המאות ה-17 וה-18.
 
בתחילת [[המאה ה-17]] ניתן ליהודי טרנוב אישור להפיק ולמכור [[משקה אלכוהולי|משקאות אלכוהוליים]], מה שחיזק את מעמדם הכלכלי ופתח בפניהם אפשרויות חדשות לרווחה ושגשוג כלכלי. יהודים רבים החלו לעסוק בתחום ועד לסוף המאה ה-19 הוא היווה מקור פרנסה מרכזי בשביל הקהילה.
 
קהילת טרנוב גדלה והתפתחה במהירות, הן מבחינה דמוגרפית והן מבחינה דתית-חברתית. עד למחצית הראשונה של המאה ה-17 כבר הקימה הקהילה בית-כנסת ובית-עלמין יהודי. בית-הכנסת הראשון שנבנה כמעט ונהרס במהלך מלחמות השוודים בשנים 7–1656, אך הוא שוקם עד לסוף המאה. העיר כולה ספגה נזקים כבדים כתוצאה מהמלחמה, ונדרשו לה שנים רבות כדי להשתקם.
 
בשנת 1787 חולקה פולין בין האימפריות האירופאיות השונות. טרנוב עברה לשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית, מה שסייע מאוד ליהודים בעיירה, שעסקו במסחר על הציר לכיוון [[הונגריה]]. עד לאמצע המאה ה-19 כבר נסללו מסילות ברזל שחיברו את העיירה גם עם מרכזי היהודים בקראקוב, [[לבוב]] ובערים מרכזיות אחרות.
 
במחצית השנייה של המאה ה-16 הוקם בית הקברות בטרנוב, ובמקום נקברו רבים מבכירי הקהילה היהודית של העיר - רבנים, אמנים ושופטים. בבית הקברות אף קיימת חלקה מיוחדת שבה טמונים חיילים יהודים שלחמו ב[[צבא אוסטריה]] במהלך מלחמת העולם הראשונה, ונפטרו ב[[בית חולים]] בפולין. ב-1989 עבר בית הקברות לאחריות עיריית טרנוב והקהילה היהודית בקרקוב ונעשו בו עבודות שיקום ושחזור, שבמסגרתן נחשפו קברים ומצבות נוספים. גדר בית העלמין שופצה וחלק ממנה נבנה מחדש. כיום ניתן לראות בבית הקברות כ־4,000 מצבות, שהעתיקה בהן היא מהמאה ה-17. על חלק מהן מופיעים כיתובים והקדשות בשלוש שפות: עברית, [[פולנית]] ו[[גרמנית]]. מרבית המצבות ששרדו מתאפיינות בקישוטים שונים.
 
החל מאמצע המאה ה-19 ועד לשנות השלושים של המאה ה-20, טרנוב התפתחה מאוד, והיהודים בעיירה חוו שיפור הן במעמדם הכלכלי והן בתחום החברתי. עד לאותה תקופה הייתה קהילת טרנוב קהילה דתית [[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסית]], ואילו בסוף המאה ה-19 התחזקה מאוד [[תנועת ההשכלה היהודית]] בקרב הקהילה.
שתי קבוצות אידאולוגיות פעלו בקרב הצעירים היהודים בטרנוב: התנועות הציוניות, בעיקר "[[הפועל המזרחי]]" ה[[ציונות דתית|ציונית-דתית]]; ותנועת "[[הבונד]]" ה[[סוציאליסטית]]. החינוך היהודי בעיירה התקדם מאוד, גם במסגרת בתי-ספר יהודיים וגם במסגרת [[תנועת נוער|תנועות הנוער]] היהודיות. [[חיים נייגר]] שהיה בין ראשי הקהילה, היה נציג מערב גליציה במוסדות ציוניים עד שלע הארצה ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]].
 
בסוף המאה ה-19 היהודים היוו כחמישים אחוז מתושבי העיר. לפני מלחמת העולם השנייה חיו בעיר כ־25 אלף יהודים.
 
===השואה===
[[קובץ:בית הכנסת בטרנוב, הבימה ששרדה (2).jpg|ממוזער|250px|שמאל|בימת הקודש - השריד היחידי מבית הכנסת המרכזי בטרנוב]]
 
ב-[[3 בספטמבר]] [[1939]] הופצצה העיר על ידי הגרמנים. רבים מתושביה היהודים ניסו לברוח למזרח ומנגד פליטים רבים מרחבי פולין הגיעו אליה. ב-[[8 בספטמבר]] נכבשה העיר על ידי הגרמנים אשר מיד ניכסו לעצמם את הרכוש היהודי והחלו לחטוף יהודים לעבודות כפייה. ב-[[9 בנובמבר]] שרפו הגרמנים את בתי הכנסת ובתי התפילה בעיר והוקם על ידם [[יודנראט]], שכמו בערים רבות אחרות, נדרש לגבות את המיסים המיוחדים ולספק עובדים לעבודות הכפייה ולמשלוחים. החל מה-[[18 בדצמבר]] 1939 נדרשו היהודים לענוד טלאי זיהוי ולהעביר את כל תכשיטיהם. ב-[[14 ביוני]] [[1940]] נשלחו מבית ה[[מקווה]] שבעיר, שברחוב בוזניק, 708 פולנים ו-20 יהודים אסירים – ל[[אושוויץ]]. במהלך [[1941]] כבדה יד הגרמנים יותר, הן בדרישות והן בהרג יהודים. במרץ 1941 הוכרז על הקמת ה[[גטו]]. בתחילת יוני הועברו לגטו יהודים מכל הסביבה ומספר היהודים בגטו הגיע לכ-40,000 נפשות. תנאי המחיה בגטו היו קשים ביותר.
 
[[קובץ:יערות בוצ'ינה, מקום הירצחם של יהודי טרנוב. קבר הילדים היתומים (10).jpg|ממוזער|ימין|קבר אחים של הילדים היתומים ביערות בוצ'ינה. 2016]]
בין ה-[[11 ביוני|11]] ל-[[19 ביוני]] [[1942]] בוצעה ה[[אקציה]] הראשונה בהוראת מפקד משטרת הממשל הכללי [[פרידריך וילהלם קריגר]] ובסיוע גורמים מקומיים שונים. 11,500 יהודים, שלא החזיקו באישור עבודה (SD), נשלחו למחנה ההשמדה [[בלז'ץ]]. פאול רייס וחברי יודנראט נוספים שהצהירו כי יהיו הראשונים להישלח - נורו. בין ההרוגים היה הרב [[ישראל יוסף אונגר]] שכיהן כ[[אדמו"ר]] בעיר. באותה עת נורו ונרצחו בדם קר ברחובות העיר ובגדר בית הקברות היהודי, כ־3,000 יהודים, ו-7,000 נוספים מצאו את מותם בגיא ההריגה שביערות בוצ'ינה ליד זביליטובסקה גורה{{פל|Egzekucje w lesie Buczyna pod Zbylitowską Górą}}, ביניהם היו 800 ילדים שנלקחו מבית היתומים שבעיר. הילדים הוכנסו לשקים והגרמנים חבטו בהם בקתות הרובים עד שהשקים חדלו מלפרכס, אז השליכו אותם הגרמנים אל הבור ביער{{מקור}}. ב-[[29 ביוני]] 1942 נתבקשו היהודים הנותרים להיכנס לגטו שהיה מכותר בחומת עץ בגובה של שני מטרים וגדרות תיל ונאסרה עליהם היציאה ממנו.
 
בין ה-[[24 ביולי|24]] ל-[[25 ביולי]] 1942 התרחשה "אקציית הילדים". בהוראת קריגר נדרשו היהודים לעזוב את בתיהם ולהגיע לככר השוק יחפים. ילדים נלקחו מהוריהם ונורו. כמה נשלחו לעבודת כפייה והחולים והזקנים נשלחו לבלז'ץ.
 
ב-[[10 בספטמבר]] 1942 נערכה [[סלקציה]] בככר מגדבורג, הככר המרכזית של הגטו, כל 10,000 התושבים נדרשו על ידי מפקד ה[[גסטאפו]] פאלטן להגיע לככר. כמה מהם נורו, בעיקר על ידי הקצינים אופרמן וליבור, וב-[[12 בספטמבר|12 לחודש]] נשלחו כ-8,000 איש נוספים לבלז'ץ. בנובמבר נשלחו כ-2,500 איש נוספים. בתקופת משלוחי המוות התארגנה בטרנוב תנועת התנגדות יהודית. רבים ממנהיגיה השתייכו לתנועת הנוער "[[השומר הצעיר]]".
 
באוקטובר 1942 חולק הגטו לשני חלקים: חלק A אורגן כמחנה לעבודות כפייה נפרד לנשים ולגברים מעל גיל 12. מפקד המחנה היה בלכר. חלק B כלל יהודים שאינם עובדים ומשפחות גדולות. מפקדו היה גרונוף. ב-[[15 באוקטובר]] 1942 בוצעה אקציה נוספת על ידי פאלטן. יהודים במספר משמעותי, מדרי אזור B, החליטו להתחבא. כ-2,500 יהודים נשלחו לבלז'ץ.
 
בתחילת ינואר [[1943]] הפך קצין ה[[אס אס]] הפך למפקד הגטו של היהודים שנותרו בשני החלקים. באמצע אוגוסט 1943 נערך ב[[קרקוב]] מפגש במשרדו של [[וילהלם קופה]] - מחליפו של קריגר - עם מפקד המשטרה באזור [[יוליאן שרנר]], שבו הוחלט על הריסת הגטו של טרנוב ואחרים. כ-300 יהודים היו אמורים לסייע וכ־2,000 יהודים מבית החרושת לבגדים מדריטש נשלחו למחנה הכפייה [[פלאשוב]]. ב-[[3 בספטמבר]] 1943 כותר הגטו והיהודים משני החלקים רוכזו בבית החרושת זינגר. חלק נורו על ידי גוט ואנשי אס אס אחרים, כ-7,000 נשלחו למותם ב[[אושוויץ]] וכ-3,000 לפלאשוב. בסוף 1943 העיר הוכרזה כ"[[יודנריין]]".
 
רבים מהבורחים מהגטו הצטרפו ל[[פרטיזנים]] ביערות וחלקם נהרגו על ידי יחידות הגסטאפו. אחרים היו מעורבים בארגון נתיבי בריחה ל[[הונגריה]], שנחלו הצלחה חלקית בלבד.
 
ב-[[18 בינואר]] [[1945]] נכנסו הכוחות ה[[סובייטים]] המשחררים לעיר.
 
שלושה מאנשי הביטחון הובאו למשפט בעוון ביצוע פשעים נגד היהודים בטרנוב: קרל אופרמן, גאא וליבור.
<gallery widths="150px" heights="150px" perrow="4">
קובץ:Tarnów memorial.JPG|[[אנדרטה]] לזכר קהילת טרנוב, ב[[בית הקברות בקריית שאול]]
קובץ:The Cenotaph In Tarnow.jpg|האנדרטה במקום שממנו נשלח המשלוח הראשון של עובדי כפייה לאושוויץ כשעוד היה רק מחנה עבודה. המשלוח כלל מאות אנשי רוח, משכילים, מנהיגים ומעט יהודים
</gallery>
 
==אחרי המלחמה==
לאחר מלחמת העולם השנייה חזרו להתגורר בטרנוב כשבע מאות יהודים, אך הם עזבו זמן קצר לאחר מכן עקב התנכלות התושבים המקומיים. כיום אין יהודים מזוהים בעיר אך ניתן למצוא עדות לקיומה של קהילת העבר ברחובות, בניינים ואנדרטאות, בארכיונים, במוזיאונים ובבתי הקברות. ישנן תצוגות במוזיאון האזורי ובמוזיאונים :, Dąbrowa Tarnowska Bochnia, יום זיכרון ופסטיבל. בעיר ישנו רחוב Goldhammera הנקרא על שם ד"ר [[אליאס גולדהאמר]], שהיה סגן ראש העיר.
 
במשך השנים הוקמו ארגונים של יוצאי העיר בישראל ארצות הברית, צרפת וקנדה לשימור זיכרון יהודי העיר.
 
==מיוצאי העיר==
*איגנץ גלב (Ignace Gelb), היסטוריון ו[[אשורולוג]]
*[[אמיל בריג]], גבור ישראל
*[[בנימין בודנר]], איש [[פלמ"ח]], נפל ב[[מלחמת העצמאות]]
*[[חיים אורמיאן]], חתן [[פרס ישראל]] לחינוך לשנת 1981 ומראשוני הפסיכולוגים בישראל
*[[יהודה לייב קורץ]], ממיסדי חברת "[[אהבת ציון (תנועה)|אהבת ציון]]" למען יישוב ארץ ישראל ופובליציסט
*[[יהושע יורטנר]], חתן [[פרס ישראל]] בכימיה לשנת 1982 ולשעבר נשיא [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]]
*[[יוסף דמסט]], מנופלי [[כפר עציון]]
*[[יצחק הלוי שטינברג]], רבם של הערים: [[ליטש]], [[ירוסלב]] ו[[בריסל]], ראב"ד בבית הדין הרבני ב[[תל אביב]], ורבו של בית הכנסת ישורון
*[[יצחק שיפר]], מההיסטוריונים היהודים החשובים שפעלו בפולין, חבר ה[[סיים]] הפולני ואיש ציבור, שנספה ב[[מיידנק]]
*[[ירוחם צייזל]], ראש עיריית חיפה
*[[מרדכי דוד ברנדשטטר]], סופר ו[[משורר]], שהתגורר בעיר לאחר נישואיו. יצירותיו מתועדות ב[[פרויקט בן יהודה]]
*זכריה שפירא, עסקן ציוני ומורה, מייסד אגודת "אהבת ציון" וממקימי היישוב מחניים, שהתגורר בעיר
*נפתלי קלר [[w:Naphtali Keller|Naphtali Keller]], משורר וסופר
*[[פליציה לנגר]], עורכת דין ו[[פעילת זכויות אדם]]
*[[צבי אנקורי]], היסטוריון וסופר
*רומן ברנדשטטר [[w:Roman Brandstaetter|Roman Brandstaetter]] משורר, סופר, מחזאי ומתרגם
*[[שלום בארון]], היסטוריון ומחנך יהודי-אמריקאי, אבי ההיסטוריה היהודית בארצות הברית
*[[שמואל שניידר]], חוקר בתחום הספרות העברית וחינוך יהודי
*מנחם אדר (Eder) בין מקימי [[חברת ספנות|חברת הספנות]] [[צים]], מומחה בעל שם עולמי ל[[ביטוח ימי]]
*[[פנינה קליין]], פסיכולוגית ישראלית
*אברומק (אברהם) מינצר, ממקימי קיבוץ "[[המעפיל]]"
*משה שטיגליץ, אביהם של הרבנים [[יעקב אריאל|יעקב]], [[ישראל אריאל|ישראל]], [[יועזר אריאל|יועזר]] ו[[יגאל אריאל|יגאל]] אריאל.
 
==לקריאה נוספת==
*[[צבי_אנקורי]], '''ערמוני אשתקד''', ירושלים, [[כרמל]], 2001.
*[http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201309.pdf טרנוב] ב[[האנציקלופדיה של השואה|אנציקלופדיה של השואה]], אתר [[יד_ושם]]
*'''לקדושי טרנוב - יזכור''', תל אביב, הוצאת ארגון יוצאי טרנוב, תשל"ח
 
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Tarnów|שם ויקישיתוף=טרנוב}}
*{{ספרי יזכור||טארנע|2889|1954}}, ביידיש
*{{ספרי יזכור||עוללות לזכר קהילת טרנוב|2737|בית ספר מוריה תל אביב 1970}}
*{{גטו|457|טרנוב (Tarnów)}}
* {{המחנות והגטאות|יואנה שליבה|טרנוב|2|A|584–587}}
*[https://web.archive.org/web/20120302233705/http://www.muzeum.tarnow.pl/judaica/przewodnik/baedeker.htm דף באתר מוזיאון טרנוב על יהדות טרנוב] {{אנגלית}}
*[http://www.yivoencyclopedia.org/article.aspx/Tarnow ערך על טרנוב] (אנגלית) באנציקלופדיית [[ייווא]] ליהדות מזרח אירופה
*[http://www.it.tarnow.pl/index.php/eng/Worth-seeing/Jewish-heritage דף על המורשת היהודית של טרנוב] (אנגלית) של מחלקת התיירות של עיריית טרנוב
*[http://www.deathcamps.org/occupation/tarnow%20ghetto.html תולדות גטו טרנוב וחיסולו] (אנגלית) באתר deathcamps.org
*משה הרפז, [https://mharpaz.wordpress.com/2010/03/24/%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F-20-%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%92%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%A8-%D7%98%D7%A8%D7%A0/ רשמי מסע בפולין [20] – בורות ההריגה ביער טרנוב]
*{{Ynet|1=איתמר אייכנר|2=שריד מיהדות טרנוב: "נר התמיד" נמצא בין ההריסות|3=5431802|4=23 בדצמבר 2018}}
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:גליציה]]
[[קטגוריה:קהילות יהודיות שהונצחו בבית העלמין קריית שאול]]
מאור