התקופה העות'מאנית בארץ ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏היישוב היהודי: ויקיזציה, עיצוב
שורה 144:
 
במחצית המאה ה-19 החלה עליית [[מבשרי הציונות]] הרב ד"ר [[יהודה ביבאס]], רבי [[יהודה בן שלמה חי אלקלעי]] ותלמידיהם, בנוסף לתנועת עלייה יהודית שהלכה והתגברה. בשנת [[תרמ"ב]] 1881 החלה [[העלייה הראשונה]]; בשנת [[תרס"ד]] 1904 החלה [[העלייה השנייה]]; ועד סוף התקופה העות'מאנית, זכתה ארץ ישראל לעדנה מחודשת.
 
ממחצית המאה ה-19 נשמעו ברמה קולות כנגד הסתמכות על [[כספי החלוקה]] ולמציאת דרכים לפרנסה עצמית בארץ ישראל, מבלי להסתמך על תרומות יהדות התפוצות. עם זאת, עזרתם של [[פילנתרופיה|פילנתרופים]] כמו [[הברון רוטשילד]] ו[[משה מונטיפיורי]] והזרמת הון לארץ באמצעותם, הניע ותמך בהקמתן של נקודות התיישבות יהודית. מאז העלייה השנייה התגבר המאבק בעד [[עבודה עברית]], דהיינו העסקת פועלים יהודים בעבודות כפיים.
 
מחתרת [[ניל''"י]] פעלה בארץ ישראל על מנת לעזור לבריטים לכבוש את הארץ מידי העותמאנים, אך חבריה נתפסו ונענשו.
 
[[היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה]] התדלדל וסבל מרעב, מגפות, רדיפות וגירושים. חלק מאנשי היישוב שמחו על הכיבוש הבריטי ותלו תקוות ב[[הצהרת בלפור]] מנובמבר [[1917]], בה הובטח "[[בית לאומי לעם היהודי|בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל]]".