הבדלים בין גרסאות בדף "אתה הנחלת"

נוספו 40 בתים ,  לפני שנתיים
מ
 
==דרך מנין המצוות באתה הנחלת==
{{להשלים|נושא=ספרות}}
על פי פרופ' [[יונה פרנקל]]{{הערה|במבוא ל"מחזור שבועות" של פרופ' ר' יונה פרנקל, עמ' ל"ו.}}, אין ספק שהפייטן לא נתכוון למנות את כל המצוות, שהרי החסיר מספר מצוות עיקריות כגון [[פריה ורבייה]] (שהיא המצווה הראשונה בתורה), אכילת [[מרור]] או נתינת [[מחצית השקל]]; מצוות נוספות אף חוזרות על עצמן כמה פעמים, בהתאם לחזרת התורה עליהן. לפי פרנקל, כל המצוות עולים 570.{{הערה|כמובן, אפשר למנות בצורות שונות. לדוגמא, אפשר לפרש את הביוטי "עריות להפריש" להתייחס ל-19 לאווין שבפרשת העריות.}}
 
==זמן הפיוט ומחברו==
{{לעדכן|נושא=ספרות}}
את רוב פיוטי האזהרות האשכנזיים חיבר [[אליהו הזקן|ר' אליהו הזקן]], שהיה גיסו של [[רב האי גאון]] ותלמידו של [[רבינו גרשום]]{{הערה|ראו ה[[תוספות]] בנידה דף ל' עמוד א' ויומא דף ח' עמוד א'.}}; פיוטיו מצוטטים מספר פעמים אצל [[בעלי התוספות]]. עד שנמצאו אזהרותיו המקוריות, היו שטעו לחשוב{{הערה|[[החיד"א]] ב"שם הגדולים" ח"א ערך רבנו האי גאון, חידושי המהרד"ם על ספר המצוות לרמב"ם, שורש שלישי.}} שהוא גם מחברה של אזהרה זו, "אתה הנחלת". על פי דעה זו נטען כי ר' אליהו חיבר פיוט זה בעת שישב בבית האסורים, וכיוון שלא הייתה לו שם גישה לספרים – מנה בפיוטו את המצוות שלא לפי סדרן. אחרים סברו שהוא שייך ל[[אלעזר הקליר|רבי אלעזר הקליר]], מחברם של רוב הפיוטים המצויים בידינו{{הערה|[[הרמ"א]], בספרו "תורת העולה" חלק ג', פרק ל"ח.}}, ורבים נוספים מביאים אותו כמיוחס לפייטן [[שמעון בן יצחק|רבינו שמעון הגדול]] בן ר' יצחק{{הערה|[[וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]] במחזורו לשבועות, הנובר תקי"ט, עמ' 10 ו-139, [[שלום (בן יחזקאל) אלבק|ר' שלום אלבק]] בהקדמתו לספר הראב"ן, וורשה תרס"ה, [[ירוחם פישל פרלא|ר' ירוחם פישל פרלא]] (הגרי"פ) בהקדמתו לביאורו לספר המצוות לר' סעדיה גאון ועוד.}}. יש מיוחסים אותו לרבינו [[שמעון ממאנש]]{{הערה|יש הטוענים שהכוונה אינה ל[[מאנש]] אלא לחבל לה-מאן.}}, פייטן צרפתי שחי בסביבות השנים [[ד'ת"ר]]-[[ד'תר"ן]] ([[המאה ה-9]]) והיה מאבותיו של רבי שמעון הגדול{{הערה|שו"ת ה[[מהרש"ל]] סימן כ"ט, ועל פיו [[יצחק אייזיק בן יעקב|רי"א בן יעקב]] ב"אוצר הספרים", ערך "אזהרות"; ובהבנת דברי המהרש"ל הללו טעו הסוברים שר' שמעון הגדול עצמו כתבו.}}, כיוון שהפיוט היה ידוע כבר בתקופת אחרוני ה[[גאונים]] ומוזכר אצל [[רבי סעדיה גאון]].{{הערה|סידור רב סעדיה גאון, דיני יום טוב.}} לפי יונה פרנקל,{{הערה|"מחזור שבועות", ירושלים תש"ס, עמ' לו במבוא.}} אין אנו יודעים מי כתבו.