גבעת זאב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת קישור חיצוני לתבנית:פס"ד עליון (תג)
אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 24:
בשנת 1983 החלה הבנייה במקום ובסוף 1986 התגוררו במקום כ-4,000 תושבים{{הערה|{{מעריב||גבעת זאב כבר אלף משפחות|1986/12/07|05700}}.}}.
 
בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]], החלו בבניית שכונת "אגן האיילות" במערב היישוב. לאחר שפרצה [[האינתיפאדה השנייה]] בספטמבר 2000, סמוך לפרויקט התרחשו תקריות אלימות, תנועת הקונים פסקה כמעט לחלוטין, ומעט הקונים שהספיקו להתקשר עם חברות הבנייה בחוזי רכישה ביקשו לבטלם. הבנייה במקום הוקפאהוקפאה עד שנת 2008, כאשר ראש הממשלה, [[אהוד אולמרט]] אישר לחדש את הבנייה{{הערה|{{הארץ|ברק רביד|בהודעה משותפת שפירסמו, ביקרו מנהיגי האיחוד האירופי את החלטת ישראל לחדש את הבנייה בגבעת זאב, וקראו לפרק מאחזים|1.1552726|14 במרץ 2008}}}}. השכונה עברה הסבה לטובת הציבור החרדי והציבור ה[[דתי לאומי]], לאחר שמעמד הביניים החילוני שעבורו נועדו הדירות לא גילה עניין{{הערה|{{TheMarker|נמרוד בוסו|"קיסריה החרדית": פעם דירת 4 חדרים עלתה 400 אלף שקל - היום 1.8 מיליון שקל|1.2673455|29 ביולי 2015}}}}. כביש הגישה לשכונה מ[[כביש 443]], נסלל באופן לא חוקי על אדמות פלסטיניות פרטיות{{הערה|{{הארץ|עקיבא אלדר|בכיר במשרד הביטחון מאשים: משרד השיכון פלש לאדמות פלסטיניות|1.1814213|1 בספטמבר 2012}}}}.
 
בזמן [[האינתיפדה השנייה]] בשנת [[2003]], החלה הקמת [[גדר ההפרדה|גדר הפרדה]] באזור. כדי לשמור את גבעת זאב בתוך תוואי הגדר, הוקפו חמשת הכפרים הערבים הסמוכים בתוך גדר פנימית המכונה "מובלעת ביר נבאללה", תוך איבוד חלק מהשטחים החקלאיים שלהם{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|הסיפור הקפקאי של תושבי הכפר שנכלא בין הגדר לירושלים|1.2048884|18 ביוני 2013}}}}.
 
במהלך [[גל הטרור הפלסטיני (2015–2016)|גל הטרור הפלסטיני]] בשנים 2015–2016, אירעו מספר פיגועי דקירה ותקריות של יידוי אבנים סמוך ליישוב וכן פיגוע דקירה ביישוב שבו נפצע קשה מאד חסיד חב"ד המתגורר ביישוב.{{הערה|{{מעריב אונליין|נועם אמיר|פיגוע בכביש 443: שלושה נפצעו מיידוי סלעים והשלכת בקת"בים|news/military/Article-546362|21 ביוני 2016}}}}.
ב-9.8.2017 וכן ביום הזיכרון ל[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[יצחק רבין]] פורסמו דבריו של ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] של יוזמתו לחוק 'ירושלים רבתי' לסיפוח [[גבעת זאב]], [[מעלה אדומים]], ו[[ביתר]], לחברם לירושלים והפיכתם לעיר אחת.
 
=== מחנה גבעון ===
שורה 43:
השכונה מאוכלסת על ידי שתי עמותות: [[חילוני]]ת ו[[דתי]]ת, מקור השם בעובדה שהשכונה שוכנת ליד [[נבי סמואל]] - המקום בו על פי ה[[מסורת]] נקבר [[שמואל הנביא]]. היוזמה להקמת השכונה הייתה של חברת מורשת בנימין לבנייה ומסחר (קרני שומרון) בע"מ, שרכשה את הקרקע ומכרה מגרשים לכמאתיים מתיישבים. אולם אז התברר שמדובר בקרקע חקלאית שאין רשות לבנות עליה (ואחר כך ב-1995 הוכרזה כחלק מ[[גנים לאומיים בישראל|גן לאומי]] שמואל הנביא). ניסיונות לשנות את ייעוד הקרקע, שכללו בין השאר לחץ של [[אריה דרעי]], לא צלחו בתחילה{{הערה|{{מעריב|עמנואל רוזן|הר שמואל הוליד עכבר|1986/02/24|01300}}}}. כדי לפתור את בעייתם של רוכשי המגרשים החליטה הממשלה בינואר 1988, להקצות בלי מכרז או הגרלה, מגרשים למי שרכש מגרש במישרין מהחברה בשטח סמוך, באדמות שרכשה חברת [[הימנותא]] (חברה בת של הקרן הקיימת לישראל) ממערב ל[[כביש 436]]. הוחלט גם שהרוכשים יחויבו בתשלום דמי חכירה מופחתים בגובה 51% מערך הקרקע ובלבד שהמתיישב יתגורר במקום תקופה של 5 שנים לפחות מיום הבנייה{{הערה|בג"ץ 300/92 - עמותת משתכני הר שמואל נ' ממשלת ישראל}}. החלק הדתי-חרדי עבר בראשיתו קשיי התפתחות, אולם בשנים שלאחר מכן קיבל תנופת קידום ופיתוח ואיכלוסו יצא לפועל. נושא החלפת הקרקעות הגיע לשולחנה של ממשלת ישראל{{הערה|{{גלובס||הקלטת האבודה בפרשת דרעי|80968|6 באוגוסט 1998}}}}, וסביב פעולתו של אריה דרעי בנושא זה התנהל משפט ארוך.
חברת מורשת בנימין פשטה רגל ומונה לה מפרק, עקב כך חלק מהתשתיות הבסיסיות בשכונה לא הושלמו. בנוסף, הזכויות במגרשים אינן רשומות בלשכת רישום המקרקעין (כנהוג ביהודה ושומרון), אלא ב"חברה המשכנת", שהיא חברת מורשת בנימין{{הערה|{{הארץ|חיים לוינסון|במינהל האזרחי מזהירים מהונאות נדל"ן על אדמות פלסטינים בגבעת זאב|1.2670147|28 ביוני 2015}}}}.
 
===בית הכנסת איילת השחר===
ב-1998 החל להיבנות על אדמות הכפר [[אל-ג'יב]] הסמוך לגבעתבגבעת זאב, בית כנסת המכונה "איילת השחר" על אדמה פרטית וללא היתרי בנייה. ב-2008 החלה בניית מבנה נוסף, המשמש כולל לחוזרים בתשובה של עמותת "בניך ציון". המתחם כולונבנה יושבסמוך עללכפר אדמותיו[[אל-ג'יב]], שלולטענת רבאה אללטיף, תושב אל-ג'יבהכפר היו שייכות לו. ביולי 2008 עתר אללטיף לבג"ץ ודרש ש[[המנהל האזרחי]] יאכוף את צווי ההריסה שהוצאו למקום. בתגובה לעתירה טענו בגבעת זאב כי רכשו את הקרקע, אולם התברראללטיף טען כי מסמכי הרכישה זויפו. לבסוףבג"ץ נקבעקבע כי המדינה תהרוס, את בית הכנסת והכולל{{הערה|{{הארץ|חיים לוינסון|כתובת על בית המשפט העליון: "לא הורסים בית כנסת, רוצים מדינה יהודית"|1.2768558|4 בנובמבר 2015}}}}{{הערה|{{ערוץ7|אלירן אהרון|"הנה המסמכים - קנינו את הקרקע"|309243|כ"ב בחשון תשע"ו 04/11/15|News}}}}. בנובמבר 2015, בית כנסת נהרס ונבנה מחדש בתוך בית הספר החילוני היחיד ביישוב היישוב.
 
== שכונות ==
שורה 71 ⟵ 74:
* [[מועדון קשישים]]
* [[פארק]] הגיא
 
ב-1998 החל להיבנות על אדמות הכפר [[אל-ג'יב]] הסמוך לגבעת זאב, בית כנסת המכונה "איילת השחר" על אדמה פרטית וללא היתרי בנייה. ב-2008 החלה בניית מבנה נוסף, המשמש כולל לחוזרים בתשובה של עמותת "בניך ציון". המתחם כולו יושב על אדמותיו של רבאה אללטיף, תושב אל-ג'יב. ביולי 2008 עתר אללטיף לבג"ץ ודרש ש[[המנהל האזרחי]] יאכוף את צווי ההריסה שהוצאו למקום. בתגובה לעתירה טענו בגבעת זאב כי רכשו את הקרקע, אולם התברר כי מסמכי הרכישה זויפו. לבסוף נקבע כי המדינה תהרוס, את בית הכנסת והכולל{{הערה|{{הארץ|חיים לוינסון|כתובת על בית המשפט העליון: "לא הורסים בית כנסת, רוצים מדינה יהודית"|1.2768558|4 בנובמבר 2015}}}}. בנובמבר 2015, בית כנסת נהרס ונבנה מחדש בתוך בית הספר החילוני היחיד ביישוב .
 
== גלריית תמונות ==