ויליאם וורדסוורת' – הבדלי גרסאות

פחות ידוע, שבאותה מידה שהיתה לו השראה מיוחדת, כן היה לו כח שיפוט מעולה. וורדסוורת' היה פרפקציוניסט, ששם לב לפרטים הקטנים ביותר של אמנותו. הוא היה ממשיך להגיה את שיריו במהלך כל חייו, מוציא לאור גרסאות חדשות ומהדורות חדשות של שיריו. הבעיה בהגהה של שיר, שככל שמתרחקים מהרגע המכונן , מן הרגשות והמחשבות שבזמן משיכת הקולמוס הראשונה, כן ההגהות עלולות להיות מאולצות או מלאכותיות, ולפגום בשיר. וורדסוורת' היה מודע לכך, הגיה את שיריו בזהירות יתירה, וגם כאשר לפעמים קלקל יותר מאשר תיקן, בד"כ במהדורה הבאה התעשת והחזיר את הגרסא הטובה יותר, גם אם היתה ישנה יותר. סה"כ וורדסוורת' הצליח בהגהותיו לשפר את שיריו (למעט אפוס "ההקדמה" בו שמרנות ימי זקנותנו מיעטה את ההשראה הנפלאה והשטף שהיו בגרסה שכתב בצעירותו). הגהותיו דקדוקיות (כגון תיקוני שגיאות לשון), מוסיקליות (כגון שיפור צלילי ההברות), סגנוניות (כגון דיוק, בהירות, הימנעות משימוש מופרז בנימה אישית, שמירה על אחדות השיר), תוכניות (כגון תיקון עובדות לא נכונות, שינוי סדר הרעיונות או הוספת רעיונות חדשים, העמקת הרגש הדתי), ופיוטיות (הישמרות מפני גוזמאות או קלישאות או גרוטסקות, הפחת רוח שיר בשורות שגרתיות). וורדסוורת' חיבר הרבה מאד שירים. שיריו רחוקים מלהיות שווים זה לזה באיכותם. וורדסוורת' במיטבו הוא המשורר האנגלי הגדול ביותר של שירים לירים קצרים. אזי, אין מלה מיותרת בשיר. כל מלה במקומה, היא ולא אחרת, במקום כזה ולא אחר, חקוקה בכוונת מכוון. אם יש חריזה, היא טבעית ולא מלאכותית. והשיר בכללו מצטרף לאחדות תכנית סגנונית וצורנית (מה שפחות מצוי בשיריו הארוכים). מלבד ערכם השירי, שירים כאלה, יחד עם הגהותיהם, מהווים בית ספר ללימוד מלאכת השיר.

 

[[קובץ:Daffodils by the Duddon - The English Lakes - A. Heaton Cooper.jpg|ממוזער|503x503 פיקסלים|אלפרד היטון קופר, נרקיסים על גדות דאדן]]

{{ציטוט|אנגלית=|שורות=כן| תוכן =