פתיחת התפריט הראשי

שינויים

←‏ניסויים וציוני דרך: עריכה ואיחוד פסקה
ב־[[2011]] בוצע שיגור ניסיון של מערכת [[ניווט]] הגשושית ב[[בקעת בית שאן]]. מטרת השיגור הייתה לדמות את שלב הנחיתה על הירח ולבדוק האם ה[[חיישן|חיישנים]] מצליחים לנתח את המידע ב[[זמן אמת]]. במהלך הניסוי שוגרה [[רקטה]] לגובה של כ־300 [[מטר]]ים ועליה [[מטען ייעודי]] (מטע"ד). הרקטה הצניחה [[מצלמה]] ו[[משדר]], כאשר בשלב הנחיתה נעשה שימוש בחיישן אופטי שמספק נתוני [[גובה]] מהקרקע. הניסוי הוכתר בהצלחה. ב[[אוקטובר]] [[2015]], ציינה SpaceIL אבן דרך משמעותית בתחרות, בכך שהייתה הראשונה מבין הקבוצות המתחרות לחתום על [[הסכם]] שיגור לחלל. ההסכם נחתם עם חברת [[SpaceX]] שישגר את הגשושית באמצעות [[משגר לוויינים וחלליות|משגר הלוויינים והחלליות]] [[פאלקון 9]]. ההכרזה על ההסכם נחגגה בטקס מיוחד, בה נכח [[נשיא מדינת ישראל]] [[ראובן ריבלין]], במהלכה גם הוצג מודל חדש לגשושית.{{הערה|{{ynet|מור קומפני|הגשושית הישראלית שתשוגר לירח הוצגה בבית הנשיא|4707814|7 באוקטובר 2015}}}}
 
בשנת [[2016]] התבצעו בדיקות של מערכות הגשושית השונות שפותחו, לקראת השלב הסופי של הרכבתה. ב[[ספטמבר]] [[2017]] החל שלב הרכבת כל מערכות המשנה של הגשושית לכדי יחידה אחת (אינטגרציה), כדי לערוך בדיקות עמידות נוספות.{{הערה|{{ynet||החל שלב הרכבת מבנה הגשושית הישראלית שתשוגר לירח|5016476|14 בספטמבר 2017}}}} בסוף 2017 הורכבה מערכת ההנעה - ה[[מנוע רקטי|מנוע]] וה[[דלק]] - בשטח מפעל [[מבת-חלל|מבת־חלל]] של התעשייה האווירית לישראל ובשיתוף פעולה עמה. בשלב זה עברה הגשושית בדיקות וניסויים, לעמידותה בתנאי חלל. ב[[מאי]] [[2018]] בוצע ב[[כפר טרומן]] ניסוי שהתמקד בבדיקת מערכות ה[[חיישן|חיישנים]] של הגשושית המעורבים בתהליך הנחיתה. החיישנים הוכנסו למסגרת מתכתית, ובאמצעות [[עגורן]] הועלו לגובה של עשרות מטרים והונעו במסלול ובמהירות שנקבעו מראש. הנתונים שהתקבלו מהחיישנים תוך כדי הניסוי, נותחו והושוו לצורך [[כיול]] וביצוע התאמות.{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/general/חיישני-הנחיתה-עומדים-למבחן-בניסוי-מנו/ מערכות הנחיתה עומדות למבחן בניסוי מנוף], באתר SpaceIL}} בחודש שלאחר מכן בוצעו ניסויים דומים באמצעות מטוס קל שהטיס את המערכות בשמי דרום ישראל.{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/general/טסים-לירח-ניסוי-בבטן-מטוס-לבדיקת-חיישן/ טסים לירח: ניסוי בבטן מטוס לבדיקת חיישן הנחיתה], באתר SpaceIL}} באותו חודש בוצע גם [[מרעד|ניסוי הרעדה]] שבדק את עמידות מבנה הגשושית לתנאי השיגור.{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/general/shaking-excitement-spacecraft-undergoes-vibration-tests/ רועדת מהתרגשות: הגשושית עוברת ניסוי הרעדה], באתר SpaceIL}} בסיום נערך תהליך [[תורת הבקרה|בקרה]] מקיף שכלל סדרה של סימולציות מסלול ותמרונים, התאמת כיווני האנטנות ועוקבי הכוכבים, ופקודות צילום. כל הניסויים הוכתרו בהצלחה. לאחר מכן עברו פקודות הבקרה למעבדה היברידית, בה התבצעה [[אמולציה]] של התמרון לווידוא סופי של נכונות הסימולציה. בנוסף הוכנו מראש סדרת פקודות לתמרוני גיבוי, למקרה שהתמרון עצמו לא הצליח, או אתחול פתאומי של המחשב. {{הערה|ישראל היום 10.1.2019 אילן גטניו נגיעה מהירח}}
 
ב[[יולי]] [[2018]] הכריזה העמותה על תכנונה לשגר את הגשושית ב[[דצמבר]] באותה שנה. למעשה נדחה תאריך השיגור ל־[[22 בפברואר]] [[2019]]. במקביל נפתחה בסוף [[אוגוסט]] 2018, תחרות לבחירת שם לגשושית.{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/general/איך-יקראו-חללית-הישראלית-הראשונה-לירח/ איך יקראו לחללית הישראלית הראשונה לירח?]}} כ-24 אלף אנשים השתתפו בתחרות, כאשר מבין תשעה שמות מובילים, למעלה מ-65% בחרו את השם "בראשית".{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/news/and-the-name-of-the-first-israeli-spacecraft-to-the-moon-is-beresheet/ יקרא שמה של החללית בישראל… בראשית!]}} בתחילת אוקטובר 2018, במהלך [[כנס החלל העולמי]] (IAC) שנערך ב[[גרמניה]], נחתם הסכם בין SpaceIL ו[[סוכנות החלל האמריקאית]], על פיו תקבל הסוכנות נתונים מניסוי מדידת השדה המגנטי שעל הירח. נאס"א מצידה תאפשר ל-SpaceIL לקבל שירותי תקשורת עם החללית ואיכון לחלל העמוק באמצעות רשת אנטנות הענק שלה. כמו כן, ה[[מקפת לסקר הירח]] של נאס"א תנסה לצלם את הגשושית כשזו תנחת על הירח. לצורך כך הותקן בה רפלקטור-לייזר של נאס"א, שפעולתו דומה ל[[החזרה (אופטיקה)|מחזיר אור]], שהיה אמור לסייע לאתר את מיקומה של הגשושית על הירח.{{הערה|[https://www.gov.il/he/Departments/news/most_news20181003 נאס״א וסוכנות החלל הישראלית בשיתוף עמותת SpaceIL חתמו על הסכם לשיתוף פעולה במשימת הירח של הגשושית הישראלית הראשונה], באתר משרד המגע והטכנולוגיה, 3 באוקטובר 2018}}
תהליך ה[[תורת הבקרה|בקרה]] על הגשושית כלל : סדרה של סימולציות מסלול ותמרונים על מנת לוודא שהם יעברו בהצלחה, התאמת כיווני האנטנות ועוקבי הכוכבים, ופקודות צילום. לאחר מכן סט פקודות הבקרה עבר למעבדה היברידית בה התבצעה [[אמולציה]] של התמרון לווידוא סופי של נכונות הסימולציה. בנוסף הוכנו מראש סדרת פקודות לתמרוני גיבוי, למקרה שהתמרון עצמו לא הצליח, או אתחול פתאומי של המחשב. {{הערה|ישראל היום 10.1.2019 אילן גטניו נגיעה מהירח}}
 
ב[[יולי]] [[2018]] הכריזה העמותה על תכנונה לשגר את הגשושית ב[[דצמבר]] באותה שנה. למעשה נדחה תאריך השיגור ל־[[22 בפברואר]] [[2019]]. במקביל נפתחה בסוף [[אוגוסט]] 2018, תחרות לבחירת שם לגשושית.{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/general/איך-יקראו-חללית-הישראלית-הראשונה-לירח/ איך יקראו לחללית הישראלית הראשונה לירח?]}} כ-24 אלף אנשים השתתפו בתחרות, כאשר מבין תשעה שמות מובילים, למעלה מ-65% בחרו את השם "בראשית".{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/news/and-the-name-of-the-first-israeli-spacecraft-to-the-moon-is-beresheet/ יקרא שמה של החללית בישראל… בראשית!]}}
 
בתחילת אוקטובר 2018, במהלך [[כנס החלל העולמי]] (IAC) שנערך ב[[גרמניה]], נחתם הסכם בין SpaceIL ו[[סוכנות החלל האמריקאית]], על פיו תקבל הסוכנות נתונים מניסוי מדידת השדה המגנטי שעל הירח. נאס"א מצידה תאפשר ל-SpaceIL לקבל שירותי תקשורת עם החללית ואיכון לחלל העמוק באמצעות רשת אנטנות הענק שלה. כמו כן, ה[[מקפת לסקר הירח]] של נאס"א תנסה לצלם את הגשושית כשזו תנחת על הירח. לצורך כך הותקן בה רפלקטור-לייזר של נאס"א, שפעולתו דומה ל[[החזרה (אופטיקה)|מחזיר אור]], שהיה אמור לסייע לאתר את מיקומה של הגשושית על הירח.{{הערה|[https://www.gov.il/he/Departments/news/most_news20181003 נאס״א וסוכנות החלל הישראלית בשיתוף עמותת SpaceIL חתמו על הסכם לשיתוף פעולה במשימת הירח של הגשושית הישראלית הראשונה], באתר משרד המגע והטכנולוגיה, 3 באוקטובר 2018}}
 
==מאפיינים טכניים==
2,227

עריכות