|
|
|
== הנפת הלחם והקורבנות הבאים איתו ==
לאחר הקרבת קרבנות המוסף של חג השבועות, היו מקריבים את העולותקרבנות שבאותהעולה שבאים בגלל הלחם ([[פר]], ושנישני [[כבש הבית|אילים]] ושבעה [[כבש]]ים). לאחר מכן היו [[תנופה|מניפים]] את הלחם ביחד עם שני כבשי [[קורבן שלמים|השלמים]]. הכהן היה שם על ידו את שני הלחמים ולידם את שני הכבשים{{הערה|כך הוא פשט הגמרא, אולם מהתוספתא ניתן ללמוד שכל כהן היה מניף רק כבש יחד עם לחם אחד וכן שכהן אחר היה עוזר לו (סה"כ 4 כהנים, שניים ללחם יחד עם כבש). דבר שגם יותר מסתבר מבחינה טכנית. כמו כן הרמב"ם פסק שאם הניף זה בפני עצמו וזה בפני עצמו יצא. (לדעת הרמב"ם גם לא מניפים את הלחם לפני השחיטה אלא רק את הכבשים}} והיה "מעלה ומוריד מוליך ומביא" דהיינו מוליך את ידיו (עם מה שעליהן) קדימה ואחורה, ימינה ושמאלה, למעלה ולמטה.
לאחר מכן, היו שוחטים את שני הכבשים, זורקים את דמם במתן "[[זריקת הדם#סוגי הזריקות|שתיים שהן ארבע]]", מוציאים את אמוריהם, החזה והשוק שלהן, ומניפים אותם בפעם השנייה ביחד עם הלחם.
|
