ויליאם וורדסוורת' – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת שיר לפרק העוסק בתהליך היצירה.
תיקון סגנון
שורה 63:
כתבה הלן דארבישייר, במבוא לשירים בשני כרכים:
{{ציטוט|אנגלית=|שורות=כן| תוכן =
וודסוורת' כתב את "בלדות ליריות" כשהגיע מהזעזוע של המהפיכה הצרפתית. אירועים ציבוריים הפריכו את תקוותיו העמוקות עבור האנושות. והוא נקלע למצב של סכסוך רוחני קשה, מצטמצם זמן-מה לשיטה של גודווין, שביססה תפיסה של השתלמות אנושית על כחו החסין מטעויות של ההגיון. אולם וורדסוורת' לא היה אינטלקטואל. טבעו הזדעזע עד עמקי נפשו, ובמהירה התקומם נגד השיטה השטחית של גודווין. הוא חפץ להתקרב למציאות עצמה, ולא ויתר על תקוותיו למען האדם בטרם יבחן את הטבע האנושי ביסודותיו. אבל איך למצוא את הטבע האנושי היסודי הזה? וורדסוורת' השיב בעצמו על השאלה: "ע"י הסרת הלוט מלבנו, והתבוננות אל אנשים שאורחות חייהם הפשוטים ביותר, וביותר בהתאם לטבע: אנשים שמעולם לא ידעו לא עידוני הבל, לא חשקים הפכפכים ומלאכותיים, לא ביקורות כוזבות, ולא דרכים רכרוכיות של מחשבה ורגש. הוא ביקש אפוא את הבריות האנושיות הענוות ביותר -  בני כפר, ילדים, קבצנים ונוודים - ומצא שהרוח האנושית חזקה וחופשית... שיריו כמעיין הררי, נובעים היישר מן האדמה. לשונם חסרת צבעים כמים. אוירתם ברה כאויר השחר, והחזיון שמעבירים אודות הארץ והחיים האנושיים דומה לזה שאנו רואים לעתים ביקיצה מוקדמת. העולם של דברים מוכרים לגמרי ממשי, ואף-על-פי-כן לא מוכר עם משמעות נסתרת... פעם וורדסוורת' אמר שהוא מוקיר את שירתו לא בעבור השפעתה המוסרית או הפילוסופית, אלא כי הביא כח חדש לעולם הספרות. כח זה מצוי בצורתו הטהורה ביותר ב-"בלדות ליריות". בשירים מאוחרים הוא מופיע בהתפתחות בוגרת יותר ובלבוש עשיר יותר, אך שוב לעולם לא בחוזקובחוזק ובפשטותוובפשטות הפשוטיםכה פשוטים.   
|מקור=}}[[קובץ:John Constable - Flatford Mill.jpg|ממוזער|344x344 פיקסלים|קונסטבל, טחנת-הקמח פלטפורד]]
'''איש זקן מתהלך''' (מתוך "בלדות ליריות")