אפקט פלין – הבדלי גרסאות

}}. מידע על העשורים הראשונים של המאה ה-21 מצביע על האטת האפקט, ויש מחקרים שמצביעים גם על הפיכת המגמה. קצב העלייה הנמדד שונה במדינות שונות, בזמנים שונים ובסוגים שונים של מבחנים, אך במקרים רבים נמצא ששיעורו ה[[ממוצע]] הוא כ-2 עד 3 נקודות IQ ל[[עשור]], ובסך הכל כמה עשרות נקודות בכמאת השנים האחרונות. האפקט נקרא על שם מגלהו, ה[[פילוסוף]] ה[[ארצות הברית|אמריקאי]] [[ג'יימס פלין]].

 

 

סיבות שונות הוצעו להסברת אפקט פלין, כגון שיפור ב[[תזונה]] בתקופת הילדות, [[חינוך]] טוב יותר, תרגול [[מבחן|מבחנים]] ב[[בית הספר]], והתפשטות אופן חשיבה [[מדע]]י באוכלוסייה. שיפורים דומים לאורך השנים דווחו גם בתוצאות מדדים קוגניטיביים אחרים, כגון [[זיכרון סמנטי]] ו[[זיכרון אירועי|זיכרון אפיזודי]]{{הערה|שם=Rönnlund|{{Cite journal|url=http://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S0028-3932(08)00442-9|title=Flynn effects on sub-factors of episodic and semantic memory: parallel gains over time and the same set of determining factors|date=September 2009|journal=Neuropsychologia|issue=11|doi=10.1016/j.neuropsychologia.2008.11.007|volume=47|pages=2174–80|pmid=19056409}}}}. לפי כמה מחקרים שנערכו לאחרונה ייתכן שהשיפור בציונים כבר פסק, לפחות בכמה [[מדינה מפותחת|מדינות מפותחות]], מה שאולי גורם לצמצום [[הבדלי מנת משכל בין מדינות|הבדלי מנת-משכל]]{{הערה|שם=IQGI|Richard Lynn and Tatu Vanhanen (2006). ''IQ and Global Inequality''. Washington Summit Publishers: Augusta, GA. {{ISBN|1-59368-025-2}}}} בינן לבין מדינות עם ממוצעים נמוכים יותר של מנת משכל, שבהן אפקט פלין עדיין חזק.