הבדלים בין גרסאות בדף "אתה הנחלת"

הוסרו 140 בתים ,  לפני שנתיים
הגהה
(מניין המצוות; מידע כללי)
(הגהה)
 
===דרך מנין המצוות באתה הנחלת===
דרך מניין המצוות בפיוט מבולבלת וחסרת כל סדר, ושיטתו של הפייטן בעריכת הפיוט עודנה בגדר תעלומה; בנוסף, חסרות מצוות רבות האמורות בתורה (יונה פרנקל{{הערה|במבואו ל"מחזור שבועות", שם.}} כתב כי כל המצוות המנויות בפיוט אינן אלא 570 {{הערה|כמובן, אפשר למנות בצורות שונות. לדוגמא, אפשר לפרש את הביטוי "עריות להפריש" כמתייחס ל-19 הלאווין שבפרשת העריות; בצורה זו חישב למשל ר' [[וולף היידנהיים]] את מניין המצוות שבפיוט.}}). לפי הדעות שכותב האזהרות הוא הפייטן [[אליהו הזקן|ר' אליהו הזקן]], נטען כי ר' אליהו חיבר אזהרות אלו בעת שישב בבית האסורים, וכיוון שלא הייתה לו שם גישה לספרים – מנה בפיוטו את המצוות שלא לפי סדרן.
 
על פי פרופ' [[יונה פרנקל]]{{הערה|במבואו ל"מחזור שבועות", שם.}}, אין ספק שהפייטן לא נתכוון למנות את כל המצוות, שהרי החסיר מספר מצוות עיקריות כגון [[פריה ורבייה]] (שהיא המצווה הראשונה בתורה), אכילת [[מרור]] או נתינת [[מחצית השקל]]; מצוות נוספות אף חוזרות על עצמן כמה פעמים, בהתאם לחזרת התורה עליהן. פרנקל מעיר כי אכן אין הפייטן כותב בשום מקום שכוונתו היא למנות את כל תרי"ג המצוות.
 
לפי דבריהם של [[אהרן ילינק]]{{הערה|בספרו "קונטרס תרי"ג", וינה תרל"ח.}} והרב [[מנחם מנדל כשר]]{{הערה|"תורה שלימה", כרך ט"ז עמ' 210-211.}} הלך הפייטן באזהרותיו אלו בעקבות מניין המצוות של בעל ה[[הלכות גדולות]], שבדרכו צעדו בעלי אזהרות אחרים כמו רבי [[שלמה אבן גבירול]]; לדברי ילינק, {{ציטוטון|האזהרות האלה נחלקות לשמונה סדרים... ויש להן סגנון אחד ולשון אחד עם בעל הלכות גדולות, והולכין בשיטתו, כמו שהראה ר' [[וולף היידנהיים|וואלף היידענהיים]] במחזור שלו לשבועות}}. לעומת זאת, כותב פרנקל כי אין ספק ששאזהרות "אתה הנחלת" '''קדמו''' לבעל הלכות גדולות, ובה"ג הוא שהעתיק מהן במניין המצוות שלו.
 
רב [[סעדיה גאון]] ביקר את הפיוט על צורתו חסרת הסדר ודרך מניין המצוות שלו, ובגלל תפוצתו הרבה של הפיוט החליט לכתוב אזהרות משלו בצורה המשקפת את שיטתו שלו במניין המצוות: בסידורו{{הערה|הוצאת "[[מקיצי נרדמים]]", ירושלים תשל"ט, דף קנ"ו.}} כותב רב סעדיה: {{ציטוטון|ומצאתי שאנשי דורנו רגילים שיאמרו להם במוסף עיקרי תרי"ג המצוות אשר ציוה ה' יתברך את בני ישראל, בחיבור המתחיל '''אתה הנחלתה'''. ובדקתי אותם ומצאתי שאינם מכילים תרי"ג [מצוות] בשלמות, וראיתי בהם חזרות ואריכות הלשון שלא ראוי להזכירן בספר הזה. וראיתי לשים דבר אחר במקומם - לא מפני שהם עיקר שאי אפשר בלעדיו, אלא מפני שראיתי שהאנשים נתנו את ליבם בהם.}}
את רוב פיוטי האזהרות האשכנזיים חיבר [[אליהו הזקן|ר' אליהו הזקן]], שהיה גיסו של [[רב האי גאון]] ותלמידו של [[רבינו גרשום]]{{הערה|ראו ה[[תוספות]] בנידה דף ל' עמוד א' ויומא דף ח' עמוד א'.}}; פיוטיו מצוטטים מספר פעמים אצל [[בעלי התוספות]]. עד שנמצאו אזהרותיו המקוריות, היו שטעו לחשוב{{הערה|[[החיד"א]] ב"שם הגדולים" ח"א ערך רבנו האי גאון, חידושי המהרד"ם על ספר המצוות לרמב"ם, שורש שלישי.}} שהוא גם מחברה של אזהרה זו, "אתה הנחלת"; ואכן, בכמה מחזורים נדפס בראש הפיוט "אזהרות דאליהו זכור לטוב"{{הערה|לדוגמא, במחזור נוסח [[רומא]], נדפס ב[[בולוניה]] [[1541]].}}.
 
אחרים סברו שהוא שייך ל[[אלעזר הקליר|רבי אלעזר הקליר]], מחברם של רוב הפיוטים המצויים בידינו{{הערה|[[הרמ"א]], בספרו "תורת העולה" חלק ג', פרק ל"ח.}}, ורבים נוספים מביאים אותו כמיוחס לפייטן [[שמעון בן יצחק|רבינו שמעון הגדול]] בן ר' יצחק{{הערה|[[וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]] במחזורו לשבועות, הנובר תקי"ט, עמ' 10 ו-139, [[שלום (בן יחזקאל) אלבק|ר' שלום אלבק]] בהקדמתו לספר הראב"ן, וורשה תרס"ה, [[ירוחם פישל פרלא|ר' ירוחם פישל פרלא]] (הגרי"פ) בהקדמתו לביאורו לספר המצוות לר' סעדיה גאון ועוד.}}. יש המייחסים אותו לרבינו [[שמעון ממאנש]]{{הערה|ייתכן שהכוונה אינה למחוז [[מאנש]] אלא לחבל לה-מאן.}}, פייטן צרפתי שחי בסביבות השנים [[ד'ת"ר]]-[[ד'תר"ן]] ([[המאה ה-9]]) והיה מאבותיו של רבי שמעון הגדול{{הערה|שו"ת ה[[מהרש"ל]] סימן כ"ט, ועל פיו [[יצחק אייזיק בן יעקב|רי"א בן יעקב]] ב"אוצר הספרים", ערך "אזהרות"; ובהבנת דברי המהרש"ל הללו טעו הסוברים שר' שמעון הגדול עצמו כתבו.}}. כיוון שהפיוט ומוזכר אצל [[רבי סעדיה גאון]]{{הערה|סידור רב סעדיה גאון, דיני יום טוב.}}.
 
למעשה, ברור כי הפיוט היה ידוע כבר בתקופת אחרוני ה[[גאונים]] ונכתב קודם תקופתו של רס"ג, בן [[המאה ה-9]]; ישנם גם המקדימים את זמנו של המחבר ל[[המאה ה-6|מאה הששית]]{{הערה|ראו [[יונה פרנקל]] במבואו שם, ו[[שד"ל]] בעמ' כ"ד למבואו למחזור בני רומי, ליוורנו תרי"א.}}. יונה פרנקל{{הערה|במבואו ל"מחזור שבועות", שם.}} כתב כי הפיוט התחבר כנראה לאחר חתימת ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], אך קדם למאה התשיעית, בה חי בעל [[הלכות גדולות]] שהעתיק במניין המצוות שלו את לשון הפיוט. לפי תיארוך זה קדם זמן חיבורו של הפיוט בוודאות לתקופתם של רבינו שמעון הגדול ורבי אליהו הזקן. בנוסף, כנראה שהפיוט חובר בבבל והוא שייך לסוגת הפיוט הבבלי הקדום{{הערה|פרנקל, שם.}}, ולפיכך לא ייתכן שמחברו הוא רבי אלעזר הקליר או לחילופין רבי שמעון ממאנש, אלא פייטן בבלי שזהותו אינה ידועה לנו. יש שהצביעו על ישיבת [[פומבדיתא]] כמקום חיבור הפיוט, בתקופתו של ר' יוסף בר אבא גאון, כלומר בשנים [[814]]-[[816]]{{הערה|[[שלמה זלמן חיים הלברשטם|רשזח"ה]], באגרת ביקורת 2.}}.