מחנה המעצר בעתלית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שינוי מידע שלפני כן הכיל מקור מצריך מקור נוסף/מעודכן, ניתן יהיה להכניס את השינוי רק עם ציון מקור מתאים. |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{מבנה|מפה={{ממי}}|סוג=מחנה מעצר. החל מ-1987 אתר מורשת לאומית}}
'''מחנה המעצר בעתלית''' או '''מחנה המעפילים בעתלית''' שימש למעצר [[ההעפלה|מעפילים]] ופעילים ב[[מחתרת|מחתרות]], וכן כמחנה מעבר לעולים. המחנה נפתח בינואר 1940{{הערה|שם=כספי|{{קתדרה|יהושע כספי|בתי הסוהר בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי|32.6|32, 1984, עמ' 151-152}}.}}, ופעל במתכונת זו עד להקמת [[מדינת ישראל]] במאי [[1948]]. במשך השנים נעצרו בו למעלה מ-40,000 מעפילים. ב-1987 הוכרז [[אתר מורשת לאומית (ישראל)|כאתר לאומי למורשת]] ההעפלה והעלייה של
==בתקופת המנדט הבריטי ==
=== מחנה לאסירים של ממשלת המנדט ===
בשנת 1932 בנו הבריטים סמוך
===מחנה מעצר למעפילים===
בשנת 1939 החלה הקמת מחנה מעצר ל[[ההעפלה|מעפילים]]. במחנה היו צריף חיטוי, צריפי [[מרפאה]], מטבחים וחדרי אוכל. נבנו בו כ-100 צריפי עץ ו-86 מהם שימשו למגורי מעפילים. תפוסתו המקסימלית נאמדת בכ-4,000 נפש, אך רוב הזמן שהו במחנה פחות מכך, בהתאם לזרם המעפילים שהגיעו. בעת שהצריפים התמלאו, שוכנו העצורים גם באוהלים צבאיים בחלקו הצפוני של המחנה. במחנה הייתה הפרדה בין צריפי הגברים וצריפי הנשים, והמעפילים שהו במחנה בין ימים בודדים ל-23 חודשים. בזמן כליאתם קיבלו המעפילים תנאי מחיה סבירים ויחס סביר מצד השלטונות [[ממשלת המנדט|המנדטוריים]] - קורת גג, ארוחות סדירות וחופש תנועה סביר בתוך גבולות המחנה. ברוב התקופות ניתנה אפשרות לפגישה בין הגברים והנשים במהלך היום. במחנה שהו גם עולים לגאליים לתקופות של עשרה ימים עד שבועיים לצורך בידוד (איזולציה) בין השאר למניעת העברת מחלות. הקליטה במחנה כללה רישום, הפרדה בין הגברים ובין הנשים והילדים וחיטוי ב-[[DDT]]. מוסדות היישוב פעלו למען רווחת העצורים{{הערה|{{דבר|ברכה חבס|ליל הסדר במחנה המעפילים|1942/04/17|00302}}{{ש}}{{דבר||במחנה המעפילים בעתלית|1942/03/17|00115}}{{ש}}{{דבר||דמי חנוכה לילדי המעפילים בעתלית|1941/12/12|00403}}}} והוראת ה[[עברית]]{{הערה|{{דבר||במחנה המעפילים בעתלית|1941/04/30|00118}}}}.
שמועות ראשונות על ייעוד המחנה למעצר מעפילים התפרסמו באוגוסט 1939, עת בפעם הראשונה החזיקו השלטונות הבריטיים במעפילי "[[קולורדו (אוניית מעפילים)|קולורדו]]" ומעפילים אחרים במעצר ממושך של יותר מכמה ימים{{הערה|{{דבר|מ.ד.|דבר היום - 300 המעפילים|1939/08/13|00109}}{{ש}}{{דבר||מחנות הסגר גדולים למעפילים?|1939/08/16|00117}}{{ש}}{{דבר||מחנות הסגר למעפילים|1939/08/22|00106}}}}. הראשונים להיכלא במחנה היו עולי "[[אוריון (אוניית מעפילים)|אוריון]]" (728 עולים) שהגיעו ב-[[8 בינואר]] 1940. אחריהם באותו חודש נכלאו במחנה עולי האוניות "[[הילדה (אוניית מעפילים)|הילדה]]" (677 עולים) ו"[[סקריה (אוניית מעפילים)|סקריה]]" (2,400 עולים) שהגיעו בפברואר{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = "בנתיבי העפלה", מרכז המידע והמחקר למורשת ההעפלה, מחנה המעפילים עתלית|כתובת = www.maapilim.org.il|כותרת = "בנתיבי העפלה"}}}}1940.
ביוני 1940 שהו במחנה כ-2,000 נפש, בהם 300 נשים ו-30 ילדים{{הערה|{{דבר|ברכה חבס|ביקור במחנה אחד|1940/06/28|00300}}}}, אך באוקטובר 1940 נותרו במחנה רק 356 מעפילים{{הערה|{{דבר||שאלות ארץ ישראל בבית הנבחרים|1940/10/22|00116}}}}. המחנה התמלא שוב בעקבות אסון "[[פאטריה]]". ובמשך זמן רב שהו בו מעל 2,000 מעפילים{{הערה|{{דבר||1250 איש לומדים עברית, דורשים עיתון עברית וספר|1941/03/18|00123}}.}}.
בהמשך נכלאו במחנה עולי "[[ליברטאד]]" (יולי 1940), ניצולי "[[פאטריה]]" (נובמבר 1940) ומעפילי "[[דריאן 2]]" (מרץ 1941).
המדיניות הבריטית הייתה לשחרר את המעפילים בהתאם למכסת ה[[סרטיפיקט]]ים שהוקצו, כאשר המגיעים ראשונים שוחררו ראשונים, תוך מתן עדיפות לנשים וילדים{{הערה|{{דבר||שוחררו ממחנה עתלית|1941/04/17|00115}}{{ש}}{{דבר||משחררים|1941/06/18|00407}}{{ש}}{{דבר||שחרור מעפילים|1941/09/15|00115}}}}. כן זכו לשחרור מוקדם חולים ומתגייסים לצבא הבריטי{{הערה|{{דבר||מסיבה לחיילים המעפילים|1941/09/24|00216}}{{ש}}{{דבר||אסירי עתלית לצבא|1942/07/20|00118}}{{ש}}{{דבר|ברכה חבס|ממחנה למחנה|1942/08/18|00206}}}}.
בדצמבר 1941 שוחררו אחרוני מעפילי "פאטריה" ובמחנה נותרו כ-800 עולים, בעיקר מעפילי "דאריאן"{{הערה|{{דבר||עוד לעניין 800 עצורי עתלית|1942/05/08|00113}}{{ש}}{{דבר||שחרור אחרוני פאטריה|1941/12/28|00106}}}} ששוחררו בחצי השני של שנת 1942.
המחנה המשיך לפעול ושימש בעיקר כתחנת מעבר לעולים שהגיעו באופן חוקי. בין השאר עברו בו [[ילדי טהראן]], קבוצה של עולים מ[[אלג'יר]] וקבוצה של 585 עולים מ[[תימן]] שהגיעו ב[[רכבת]]{{הערה|{{דבר||עולים|1944/01/23|00101}}}}. כן עברו במחנה עולי "ניאסה"{{הערה|{{דבר||עולי ניאסה עוזבים את עתלית|1944/02/07|00122}}}}, "מילקה" (אפריל 1944){{הערה|{{דבר||עם בוא עולי מאליקה מרומניה|1944/04/05|00106}}}}, "צלח א-דין" (נובמבר 1944){{הערה|{{דבר||יוצאים מעתלית|1944/11/10|00113}}}} ו[[מטרואה]] (יולי 1945){{הערה|{{דבר||עולי מטרואה הועברו למחנה עתלית|1945/07/17|00101}}}}.
בליל [[10 באוקטובר]] [[1945]] [[פריצת מחנה עתלית|פרץ למחנה]] כוח מהגדוד הראשון של ה[[פלמ"ח]], כחלק מ[[תנועת המרי העברי]], ושחרר את כל 208 המעפילים שהיו עצורים בו באותה העת. על תכנון הפעולה הופקד [[נחום שריג]], והוא גם פיקד עליה בפועל, כשסגנו היה [[יצחק רבין]]. רוב המעפילים שהגיעו בסוף שנת 1945 לא נתפסו על ידי הבריטים ומחנה המעצר בעתלית נשאר יחסית ריק. על מנת למנוע מתקפה נוספת על המחנה הקצו השלטונות הבריטיים עוד 1,500 סרטיפיקטים לחודש למשך שלושה חודשים, החל מ-15 בדצמבר 1945{{הערה|1=Arieh J. Kochavi, [http://books.google.co.il/books?id=LdWSwGaSoJAC&pg=PA63 Post-Holocaust politics: Britain, the United States & Jewish refugees, 1945-1948], page 63}}.
מתחילת 1946 הגיעו מעפילים אוניות שנתפסו בקצב רב למחנה, וביולי 1946 המחנה התמלא עד אפס מקום. מאוגוסט 1946 החלו הבריטים לגרש את המעפילים שנתפסו ל[[מחנות המעצר בקפריסין]]{{הערה|1=Lilly Weissbrod, [http://books.google.co.il/books?id=dQTI6RBvyvwC&pg=PA43 Israeli identity: in search of a successor to the pioneer, Tsabar and settler], page 43}}, כך שבהתאם למדיניות השחרור אל מול סרטיפיקטים המחנה התרוקן ממעפילים בנובמבר 1946{{הערה|{{דבר||713 מעפילים שוחררו אתמול מעתלית|1946/11/19|00109}}}}. בעקבות זאת, [[הסוכנות היהודית]] הגיעה להסדר עם הבריטים על פיו המיועדים לשחרור בחודש או ברבעון הקרוב
{{-}}
שורה 37:
===מחנה לעצורים מהיישוב===
אחרי [[השבת השחורה]] נכלאו בחלק מהמחנה אנשי ארגון "[[ההגנה]]". לאחר מכן נכלאו בו גם אנשי [[אצ"ל]] ו[[לח"י]].
ב-1 במרץ 1948 הועברו לעתלית האסירים היהודים של [[בית הסוהר המרכזי בירושלים]] בגלל הסכנה לחייהם{{הערה|{{מעריב||כל אסירי כלא ירושלים לעתלית|1948/03/01|00403}}}}. כן הובאו לעתלית עצורים שהוחזרו מ[[קניה]]. הבריטים החלו בתהליך של שחרור העצורים{{הערה|{{דבר||שוב נתעכב שחרור עצורי עתלית|1948/03/18|00112}}}}, אולם עיכובים בשחרורים, חוסר אימון בכוונות השחרור של הבריטים והתרופפות השמירה הביאו למספר ניסיונות בריחה{{הערה|{{מעריב||4 אסירים יהודיים נמלטו מעתלית|1948/04/18|00106}}{{ש}}{{מעריב||שלשה אסירים ברחו מעתלית|1948/05/04|00505}}}}, כולל בריחה שאורגנה על ידי "ההגנה"{{הערה|{{נזכור את כולם|44005|לאופר, מרדכי (מרסל)}}}}. בסוף מרץ 1948 מצאו הבריטים נשק במחנה וכחות צבא גדולים ערכו בו חיפושים{{הערה|{{מעריב||מחנה עתלית - מוקף צבא מתנהלים בו חיפושים|1948/04/01|00503}}{{ש}}{{מעריב||בגלל גלוי נשק בוטלו הביקורים בעתלית|1948/04/04|00508}}}}. השחרורים התקדמו באפריל{{הערה|{{מעריב||40 עצורים משתחררים השבוע|1948/04/09|00107}}{{ש}}{{מעריב||היום ישוחררו 12 עצורים בעתלית|1948/04/11|00108}}{{ש}}{{מעריב||46 עצורים ואסירים שוחררו מעתלית|1948/04/26|00410}}}} ובמאי, ולאחר קום [[מדינת ישראל]], בסוף מאי 1948 שוחררו מהמחנה 97 אסירים ועצירים יהודים ונותרו בו רק 12 אסירים{{הערה|{{דבר||מחנה עתלית מתפרק|1948/05/27|00108}}}}. עצורים אלו הועברו למובלעת הבריטית ב[[בת גלים]]{{הערה|{{מעריב||22 יהודים עצורים עתה בכלא הבריטי בבת גלים|1948/06/22|00502}}}} והמחנה פונה על ידי הבריטים.
שורה 46:
==אתר לאומי למורשת ההעפלה והעלייה==
בשנת [[1987]] הכריז [[נשיא מדינת ישראל|הנשיא]] [[חיים הרצוג]] על מחנה המעצר כאתר לאומי למורשת ההעפלה והעלייה. כיום הוא אתר לאומי על שם [[משה סנה]], המנציח את ההעפלה. במקום מספר צריפי עץ משוחזרים וצריף החיטוי המקורי המוקפים ב[[גדר תיל]] ובתוכם תצוגה המציגה את תנאי החיים במחנה, שיריוניות בריטיות ומגדלי שמירה.
ב-[[2006]] נרכשה עבור האתר ספינת דיג [[לטביה|לטבית]] ישנה, "גלינה", שעמדה לפני [[גריטה]], והובאה לעתלית. "גלינה" דומה הן במצבה הרעוע והן בתפוסתה לרבות מספינות המעפילים שהגיעו למחנה לפני קום המדינה. ביוני [[2010]] נחנך באונייה מוזיאון לתולדות ההעפלה ו[[מרכז מבקרים]]{{הערה|{{mynet|אודי אמסלם|אוניה חדשה נוספה לתצוגת ההעפלה|3903282|}} {{ש}}{{בשבע|קובי פינקלר|עשתה עלייה|5662|6 באפריל 2006}}}}.המוזיאון כולל תצוגות אור-קוליות, והמבקרים העוברים בין התצוגות חוזים בשחזור של תאי המגורים הצפופים, המטבח, גשר הפיקוד, ושאר חלקי הספינה כפי שנראו בתקופת ההעפלה.
שורה 58:
Galinaatlit.jpg|האונייה גלינה בשנת [[2007]], בטרם הושלמה הפיכתה למוזיאון
Atlit carrier.jpg|נגמ"ש בריטי מסוג "יוניברסל קרייר" המוצג במוזיאון
Atlit barracks.jpg|צריפי העצירים
Bus Bringing Illegal Immigrants to Atlit Ditainee Camp.jpg|אוטובוס שהביא מעפילים מחיפה למחנה המעצר בעתלית
יד_למעפיל_שנספה_בים,_מוזיאון_ההעפלה_על_שם_משה_סנה,_עתלית.jpg|אנדרטה למעפילים שנספו בדרכם אל הארץ, יצירת האומן אורי שביב
שורה 76:
{{ויקישיתוף בשורה}}
*[http://www.palmach.org.il/show_item.asp?levelId=38612&itemId=5206&itemType=0 הפריצה למחנה המעצר בעתלית], מאתר ה[[פלמ"ח]]
*"בנתיבי העפלה"{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = מרכז המידע והמחקר למורשת ההעפלה ע"ש האלוף מרדכי (מוקה) לימון|כתובת = www.maapilim.org.il|כותרת = "בנתיבי העפלה"}}}}, מרכז המידע והמחקר למורשת ההעפלה ע"ש האלוף [[מרדכי לימון|מרדכי (מוקה) לימון
*[https://shimur.org/sites/
*{{קתדרה|יהושע כספי|בתי-הסוהר בארץ-ישראל בתקופת המנדט הבריטי|32.6|32, יולי 1984}}
* [http://www.palyam.org/Arrests/hf_Atlit מחנה מעצר המעפילים בעתלית], באתר הפלי"ם וההעפלה
| |||