יהדות חרדית – הבדלי גרסאות

על פי נתוני [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה|הלמ"ס]] בשנת [[2016]] היו כ-70% מהנשים החרדיות בישראל מועסקות, בהשוואה ל־80% בציבור הנשים היהודי שאינו-חרדי{{הערה|[[ניצה קסיר|ניצה (קלינר) קסיר]], בנק ישראל, [http://diversityisrael.org.il/wp-content/uploads/תעסוקת-חרדים-מגמות-והשלכות-הרצאה-במרכז-מפתח-אשדוד-ניצה-קלינר-קסיר...-1.pdf תעסוקת חרדים מגמות והשלכות], 2017, אתר הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה}}.

 

אחד מהערכים המרכזיים בחברה החרדית הוא ה[[צניעות (יהדות)|צניעות]], אשר לרוב מתייחסת ליחסי גברים ונשים, תוך מטרה למנוע יחסים אפשריים האסורים על פי ההלכה. החברה החרדית שומרת על הפרדה מגדרית מחמירה, הכוללת הימנעות מיחסים חברתיים בין גברים ונשים שאינם בני זוג או משפחה. התפיסה החרדית גורסת כי "[[אין אפוטרופוס לעריות]]", כלומר: בתחום היחסים שבין גברים ונשים מוטב לנקוט בגישה מחמירה יותר מאשר להגיע לידי ניסיון. הפרדה מגדרית מוחלטת קיימת ב[[הפרדה בין בנים לבנות בחינוך|מוסדות החינוך]] החל מגיל הגן, בדרך כלל מגיל 3. הפרדה זו נשמרת גם באירועים על ידי מחיצות המפרידות בין הגברים לנשים, וביתר שאת ב[[בית כנסת|בתי הכנסת]]. ניסיונות מצד גורמים מסחריים לערוך מופעים המיועדים לקהל החרדי, כאשר באולם עצמו נשמרת הפרדה מגדרית, נאסרו על ידי רובם המכריע של הרבנים בישראל ובחו"ל, מחשש שסביב האולם תיווצר התגודדות שתיצור התחככות חברתית בין צעירים וצעירות. כך גם נדיר שנשים ירצו או יופיעו לפני גברים.