בדיקת עובדות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''בדיקת עובדות''' (ב[[אנגלית]]: '''Fact-checking''') היא פעולה הכרוכה בבדיקת ה[[טענה|טענות]] ה[[עובדה|עובדתיות]] ב[[טקסט]] שאינו [[בדיוני]], במטרה לקבוע את [[אמת (פילוסופיה)|אמיתותן]] ונכונותן של ההצהרות העובדתיות בטקסט. הדבר עשוי להיעשות לפני או אחרי פרסום הטקסט.

==בדיקת עובדות לפני פרסום==
בדיקת עובדות נעשית, למשל, על ידי עורך של [[כתב עת]] כדי לוודא שכל הטענות ב[[מאמר]] לפרסום נכונות עובדתית. לבדיקת עובדות חשיבות מיוחדת כאשר פרסום עובדות לא נכונות עלול לגרור תביעה נגד המפרסם, כגון [[תביעת לשון הרע]] או תביעה בגין נזק שגרם הפרסום השגוי. גם כאשר אין חשש מתביעה, בדיקת עובדות באה להבטיח את המוניטין של המפרסם כמקור מידע אמין.
 
אנשים שעוסקים בבדיקת עובדות, לעיתים רבות עושים זאת עבור תוכן שמיועד לפרסום ב[[כתב עת]]. תהליך בדיקת העובדות דורש יכולת לבצע מחקר מהיר ומדויק לכל הטענות.
שורה 9 ⟵ 12:
לפי ה-Columbia Journalism Review, השבועון הגרמני "[[דר שפיגל]]" מעסיק את צוות בודקי העובדות הגדול ביותר בעולם - נכון ל-2010 היו כ-80 בודקי עובדות, שהועסקו עבור ה"דר שפיגל" במשרה מלאה.{{הערה|[http://www.cjr.org/behind_the_news/inside_the_worlds_largest_fact.php?page=all Inside the World’s Largest Fact Checking Operation. A conversation with two staffers at Der Spiegel], Columbia Journalism Review, April 9, 2010.}}
 
==בדיקת עובדות לאחר הפרסום==
בדיקת עובדות לפני הפרסום נעשית על ידי המעורבים בהכנה לפרסום: מחבר הידיעה, העורך וכו'. בדיקת עובדות לאחר הפרסום נעשית בידי גורמים העוסקים בביקורת של אמצעי התקשורת, שהצבעה על עובדות שגויות היא חלק ממטרתם. מדורי בדיקת עובדות בישראל כוללים את המדור "המשרוקית" של העיתון "[[גלובס]]" ותוכנית הטלוויזיה "[[מהצד השני עם גיא זהר]]" בערוץ "[[כאן 11]]".
 
==הערות שוליים==