אמנון סטרשנוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגית: גרשיים שגויים
אין תקציר עריכה
שורה 25:
 
===בצה"ל===
בסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] כיהן כתובע הצבאי הראשי. בשנים 1977-1980 שידר ב[[גלי צה"ל]] פינה, כתובע צבאי ראשי{{הערה|{{דבר||רדיו - גלי צה"ל|1977/06/17|06400}}{{ש}}{{דבר||רדיו - גלי צה"ל|1980/06/29|01112}}.}}. הוא השתתף בחקירת [[אסון הנ"ד]]{{הערה|{{דבר||5 עדויות הושמעו בהיפתח חקירת נסיבות אסון המסוק|1977/06/23|00301}}}} ניהל את התביעה במשפטו של האלוף [[מיכאל ברקאי]]{{הערה|{{מעריב||משפט האלוף ברקאי ייפתח ביום א'|1978/12/21|00402}}.}}, את משפט המחבלים מ[[פיגוע כביש החוף]] ואת התביעה נגד הנאשמים בפגיעה בחיילי צה"ל בעת ההתנגדות לפינוי גן הירק של [[נאות סיני]]{{הערה|{{דבר|דני צדקוני|נפתח משפט נאשמי גן הירק|1980/04/30|00302}}.}}. במהלך כהונתו, בתחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] השתתף בקורס מתקדם לפרקליטים צבאיים בבית הספר למשפט צבאי של [[צבא ארצות הברית]] בו[[וירג'יניה]]. בשנת 1982 מונה לנשיא בתי המשפט הצבאיים ב[[יהודה ושומרון]]. בתפקיד זה היה אב בית הדין שדן את רוצחו של אהרן גרוס ב[[חברון]]{{הערה|{{מעריב|שעיה סגל|מה עם עונש מוות? ככה אתם יוצרים מחתרת|1984/05/22|00303}}}}. בשנים [[1984]]–[[1986]] שירת כסגן הפרקליט הצבאי הראשי.
 
ב-1986 מונה לפרקליט הצבאי הראשי{{הערה|{{מעריב||תא"ל אמנון נבו - פרקליט צבאי ראשי|1986/11/30|00212}}}}, תפקיד אותו מילא עד 1991. זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד, בעקבות פרסומים בתקשורת, בחן את האישומים ב[[פרשת עיזאת נאפסו]]{{הערה|{{מעריב|יוסף ולטר ואילן בכר|גורמים בכירים • בפרקליטות הצבאית: ספיקות בתיק נאפסו|1987/04/30|00202}}}} והודיע לבית המשפט העליון שחוקרי השב"כ שיקרו ב[[משפט זוטא|משפט הזוטא]] ושטענותיו של נאפסו על העינויים בחקירתו נכונות בעיקרן.
 
במהלך כהונתו פרצה [[האינתיפאדה]] וסטרשנוב הורה לפתוח בחקירה בלא מעט מקרים בהם חיילים הואשמו בפגיעה שלא כדין בפלסטינים. במהלך שנת 1989 החליט שלא להעמיד לדין את אל"מ [[יהודה מאיר]] שעל פי הנטען הורה לשבור גפיים לעצורים פלסטיניים{{הערה|{{מעריב|עמנואל רוזן|הפרקליט הצבאי הראשי שוקל האם להעמיד לדין את אל"מ יהודה מאיר|1989/05/05|00200}}}}{{הערה|{{מעריב|אילן בכר|בג"ץ לצה"ל: מדוע לא יועמד אל"מ יהודה מאיר לדין צבאי|1989/07/17|00910}}}}. החלטתו זו נהפכה על ידי בג"ץ שקבע שהוא לקה בחוסר סבירות קיצונית{{הערה|{{מעריב|עמנואל רוזן|הפרקליט הצבאי הראשי שוקל צעדיו לאחר הבג"ץ|1989/12/25|00107}}}}.