קרינת בטא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: וירטואליים, תאור\1
שורה 2:
'''קרינת בטא''' ([[β]]) היא סוג של [[קרינה רדיואקטיבית]], שמקורה ב[[גרעין האטום]]. החלקיק המהווה את קרינת הבטא, או '''חלקיק בטא''', הוא [[אלקטרון]] (חלקיק בטא מינוס) או [[פוזיטרון]] (חלקיק בטא פלוס). קרינת בטא היא קרינה [[מאסה|מסיבית]] - כלומר, לחלקיקים הנושאים אותה יש [[מסת מנוחה]], בדומה ל[[קרינת אלפא]] ובשונה מ[[קרינת גמא]].
 
ה[[כוח יסודי|כוח היסודי]] האחראי לקיומה של קרינת בטא הוא [[הכוח החלש]]. זאת, מכיוון שאירועי קרינת בטא מערבים שינוי [[טעם (פיזיקת חלקיקים)|טעם]] של חלקיק בגרעין האטום, כלומר, הפיכה של חלקיק מ[[פרוטון]] ל[[נייטרון]] או להפך על ידי שינוי הטעם של אחד [[קווארק|מקווארקי]] הערכיות. רק הכוח החלש מסוגל לגרום לחלקיק לשנות את טעמו. תהליך קרינת בטא מערב בהכרח פליטה של אלקטרון או פוזיטרון, שהרי כל החלקיקים מצייתים ל[[חוק שימור|חוקי שימור]] מסוימים, כגון [[חוק שימור המטען החשמלי]]. כדי שפרוטון, בעל מטען חשמלי 1, יוכל להפוך לנייטרון, בעל מטען חשמלי 0, עליו "להעביר" את יחידת המטען לחלקיק אחר - במקרה זה, פוזיטרון. גם חוקי שימור אחרים מתבטאים בתהליך של קרינת בטא, לרבות חוק שימור ה[[מספר לפטוני|מספר הלפטוני]], המחייב כי יחד עם הפוזיטרון (בעל מספר לפטוני {{משמאל לימין|-1}}) יפלט גם חלקיק [[נייטרינו]] (בעל מספר לפטוני 1). כך, נשמר המספר הלפטוני משני צדי התהליך, שכן לפרוטון ולנייטרון מספר לפטוני של 0. ישנה אפשרות תיאורטיתתאורטית להתפרקות בטא כפולה ללא פליטת נויטרינו. בתהליך זה נפלטים שני חלקיקי בטא ושני חלקיקי נייטרינו וירטואליםוירטואליים שמאיינים זה את זה. חיפוש אחר התפרקות בטא כפולה נטולת נייטרינו נמצאת בחזית המחקר הנסיוני בתחום דעיכות הבטא.
 
קרינת בטא מינוס מתרחשת כאשר אחד ה[[נייטרון|נייטרונים]] בגרעין הופך ל[[פרוטון]] תוך פליטת אלקטרון ו[[נייטרינו|אנטי-נייטרינו אלקטרוני]]: