קרינת בטא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
משה פרידמן (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: וירטואליים, תאור\1 |
||
שורה 2:
'''קרינת בטא''' ([[β]]) היא סוג של [[קרינה רדיואקטיבית]], שמקורה ב[[גרעין האטום]]. החלקיק המהווה את קרינת הבטא, או '''חלקיק בטא''', הוא [[אלקטרון]] (חלקיק בטא מינוס) או [[פוזיטרון]] (חלקיק בטא פלוס). קרינת בטא היא קרינה [[מאסה|מסיבית]] - כלומר, לחלקיקים הנושאים אותה יש [[מסת מנוחה]], בדומה ל[[קרינת אלפא]] ובשונה מ[[קרינת גמא]].
ה[[כוח יסודי|כוח היסודי]] האחראי לקיומה של קרינת בטא הוא [[הכוח החלש]]. זאת, מכיוון שאירועי קרינת בטא מערבים שינוי [[טעם (פיזיקת חלקיקים)|טעם]] של חלקיק בגרעין האטום, כלומר, הפיכה של חלקיק מ[[פרוטון]] ל[[נייטרון]] או להפך על ידי שינוי הטעם של אחד [[קווארק|מקווארקי]] הערכיות. רק הכוח החלש מסוגל לגרום לחלקיק לשנות את טעמו. תהליך קרינת בטא מערב בהכרח פליטה של אלקטרון או פוזיטרון, שהרי כל החלקיקים מצייתים ל[[חוק שימור|חוקי שימור]] מסוימים, כגון [[חוק שימור המטען החשמלי]]. כדי שפרוטון, בעל מטען חשמלי 1, יוכל להפוך לנייטרון, בעל מטען חשמלי 0, עליו "להעביר" את יחידת המטען לחלקיק אחר - במקרה זה, פוזיטרון. גם חוקי שימור אחרים מתבטאים בתהליך של קרינת בטא, לרבות חוק שימור ה[[מספר לפטוני|מספר הלפטוני]], המחייב כי יחד עם הפוזיטרון (בעל מספר לפטוני {{משמאל לימין|-1}}) יפלט גם חלקיק [[נייטרינו]] (בעל מספר לפטוני 1). כך, נשמר המספר הלפטוני משני צדי התהליך, שכן לפרוטון ולנייטרון מספר לפטוני של 0. ישנה אפשרות
קרינת בטא מינוס מתרחשת כאשר אחד ה[[נייטרון|נייטרונים]] בגרעין הופך ל[[פרוטון]] תוך פליטת אלקטרון ו[[נייטרינו|אנטי-נייטרינו אלקטרוני]]:
|