גבריאל גארסיה מארקס – הבדלי גרסאות

בספרים רבים שלו מתעצבת עיירת הולדתו תחת השם "[[מקונדו]]", והיא מגיעה לשיא עיצובה בספרו המפורסם, מסיפורי המופת של הפרוזה של [[אמריקה הלטינית]], "[[מאה שנים של בדידות]]". הספר היה לרב-מכר בינלאומי ומארקס זכה לפרסום עולמי . מארקס ניצל את פרסומו לשמש כמתווך במהלך [[מלחמת האזרחים בקולומביה]] בין ממשלת קולמביה ו[[תנועת 19 באפריל]] ואחר כך גם עם תנועת [[FARC]]. באותםבאותן שנים פיתח מארקס ידידות אישית עם מנהיג קובה [[פידל קסטרו]] והיו משוחחים שיחות ארוכות על ספרות ותרבות{{הערה|{{הארץ|איתמר זהר|מקסיקו עקבה במשך 18 שנה אחרי גרסייה מארקס בגלל קשריו עם קסטרו|1.3330152|27 באוקטובר 2009}}{{ש}}{{הארץ|[[אל פאיס]], מאוריסיו יסנט|בכל קובה מנסים לנחש את מצבו של קסטרו שהוגדר כ"סוד מדינה"|1.1125725|4 באוגוסט 2006}}}}. יתכןייתכן וזו הייתה הסיבה לסכסוך שפרץ בינו לבין הסופר הפרואני [[מריו ורגס יוסה]], שהיה בעבר חברו ושותפו לדירה, כאשר ורגס יוסה החל לתמוך ברעיונות הקפיטליזם והשוק החופשי. השניים נתקלו זה בזה ב-1976 במקסיקו סיטי, בהצגת בכורה של סרט, וורגס יוסה קרא לגרסיה מרקס והנחית מהלומת אגרוף בפרצופו{{הערה|{{הארץ|[[הגרדיאן]], סטיוארט ג'פריז|סיוט הנובל של מריו ורגס יוסה|1.1737301|22 ביוני 2012}}}}. הסכסוך הסתיים ב-2007, כאשר יצא מהדורה מיוחדת של "מאה שנים של בדידות", לציון 40 שנה ליציאת הספר לאור, בה נכללה הקדמה מאת ורגס יוסה. ההקדמה היא קטע מספרו של ורגס יוסה על גרסיה מארקס, שראה אור ב-1971, כשהשניים עוד היו ידידים, תחת השם "History of a Deicide" (תולדותיו של רצח אל){{הערה|{{הארץ|[[הגרדיאן]], ג'יילס טרמלט|30 שנים של בדידות|1.1378525|13 בינואר 2007}}}}.

בשנת [[2008]] פורסם כי מארקס שוקד על כתיבת רומן חדש{{הערה|{{הארץ|הגרדיאן|גרסיה מארקס כותב ספר חדש|1.3354971|11 בדצמבר 2008}}{{ש}}{{הארץ|רועי בית לוי|קאמבק - החדש של גרסיה מארקס|1.1257821|29 5 באפריל 2009}}}}. אך ב-2009 אמרה הסוכנת שלו כרמן באלסלס, בראיון לעיתון צ'יליאני, כי הוא לא יכתוב עוד ספרים. וכך גם ג'ראלדרלד מרטין, הביוגרף שלו, שאמר שהוא מאמין כי הוא לא יכתוב עוד ספרים אבל "אין להצטער על כך כי היתההייתה לו קריירה ספרותית ארוכת שנים"{{הערה|{{הארץ|מיה סלע|גרסיה מארקס: לא אכתוב עוד ספרים|1.3347418|5 באפריל 2009}}}}.