שפות גרמאניות צפוניות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: פרנק, שווד\1
שורה 34:
1. שפת הים הצפוני, שממנה התפתחו השפות ה[[שפות אנגלו-פריזיות|אנגלו-פריזיות]] ו[[גרמנית תחתית]].
 
2. שפת ה[[וזר (גרמניה)|וזר]]-[[ריין]], או שפות פראנקיותפרנקיות תחתיות.
 
3. שפת ה[[אלבה (נהר)|אלבה]], או שפות גרמניות עיליות.
שורה 42:
חוסר היכולת של שיטות תיאור התפתחות שפות קובנציונליות (המדמות עץ משפחה) להסביר חלק מן המאפיינים של השפות המערב גרמאניות הביא לפיתוח [[תורת הגלים (בלשנות)|תורת הגלים]]. לפי תורה זו, המאפיינים המשותפים של השפות המערב גרמאניות שאינם נמצאים בשפות הצפון גרמאניות לא התפתחו משפה פרוטו-גרמאנית. במקום זו, סברה זו מעלה שהמאפיינים הנפרדים התפשטו בשפות הגרמאניות המערביות בעקבות מגע שפתי ביניהן, מגע שפתי שלא הגיע לסקנדינביה, שם דוברו השפות הגרמאניות הצפוניות.
 
פרוטו נורדית התפתחה כ[[ניב (סיווג שפה)|ניב]] צפוני של פרוטו גרמאנית במאות הראשונות לספירה, והיא מזוהה כשלב המוקדם ביותר של השפות הגרמאניות הצפוניות. בסביבות המאה השמינית, פרוטו נורדית הפכה ל[[נורדית עתיקה]]. לנורדית עתיקה היו שלושה דיאלקטים: מערב, מזרח, וגוטלאנדית עתיקה. מהניבים המזרחיים והמערביים התפתחו במהלך השנים שפות רבות. הצאצאים העכשוויים של השפות המערביות הם [[פארואזית]], [[איסלנדית]], ו[[נורווגית]]. הצאצאים העכשוויים של השפות המזרחיות הם [[דנית]] ו[[שוודית]]. לגוטלאנדית, השריד היחיד בימינו לגוטלאנדית עתיקה, אלפים מעטים של דוברים, ולשפה לרוב מתייחסים כניב של שבדיתשוודית למרות ששבדיתששוודית התפתחה מנורדית עתיקה מזרחית וגוטלאנדית מגוטלאנדית עתיקה.
 
[[קובץ:Old norse, ca 900.PNG|ממוזער|300px|שמאל|[[שפות גרמאניות|השפות הגרמאניות]] בתחילת המאה העשירית.
שורה 49:
ו[[נורדית עתיקה|נורדית עתיקה מערבית]] באדום]]
 
כיום ניתן גם לחלק את השפות צפון גרמניות ליבשתיות (או סקנדינביות) - שוודית, נורווגית, ודנית, ולשפות אינסלריות - איסלנדית, פראוזית, ונורן שנכחדה. ההבדל היחיד בין הסיווגים העכשוויים והעתיקים הוא נורווגית שנמצאת כיום יחד עם שוודית ודנית. הסיבה לכך היא ההשתלטות הדנית על נורווגיה במאה ה-16, שבעקבותה נורווגית הוהשפעה משבדיתמשוודית ודנית. לאחר קבלת עצמאות היו ניסיונות שונים לסנדרטיזציה של נורווגית, כשחלקן התבססו יותר על השפה הנורווגית ה"טהורה", דהיינו עם פחות השפעות דניות ושוודיות, וחלקן התבססו יותר על השפה שדוברה וקיבלו את ההשפעות הזרות. דבר זה הוביל לשני ניבים סטנדרטים רשמיים המקובלים כיום - bokmål (נורווגית ספרותית), ו-nynorsk (נורווגית חדשה). הניב bokmål משומש יותר.
איסלנדית היא השפה הכי דומה לנורדית עתיקה והיא דוגמה לשפה שהשתנתה בקצב איטי ביותר. איסלנדים יכולים לקרוא ולהבין כתבים בנורדית עתיקה בצורה שוטפת יותר בהרבה משאר דוברי השפות צפון הגרמנאיות.