אין סיטו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
←‏פתיח: הגהה, עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Senator M. Nonius Balbus.jpg|ממוזער|150px|הפסל של ה[[סנטור]] מרקוס נוניוס בלבוס, שנמצא ב[[הרקולנאום]], הוא דוגמה לממצא ארכאולוגי שחלקו נמצא [[באתרו]] וחלקו לא. ראש הפסל ובסיסו נמצאו על ידי מאיורי ב-1942, אך גופו נמצא רק ב-1981, מאות מטרים מערבה משם. מניחים ש[[נחשול פירוקלסטי]] עוצמתי סחף את גוף הפסל מערבה, לכיוון חוף הים. חלקיו של הפסל חוברו וכיום הוא מוצג באתר.]]
'''אין סיטו''' (ב[[לטינית]]: '''In situ'''; ב[[עברית]]: '''בָּאֲתָר''') הוא מונח המשמש לתיאור מיקומו היחסי של סובייקט או מיקומה של פעולה, הנמצאים או מתבצעים במיקומם המקורי, הטבעי או הראשוני; משמעותו המדויקת של המונח תלויה לפיכך בהקשר. בתחומי ידע מסוימים, שבהם נודעת חשיבות למיקומו של הסובייקט, כמו ב[[גאולוגיה]] או [[ארכאולוגיה]], זכה המונח למשמעות אנליטית (בעברית: [[באתרו]]). בתחומי ידע אחרים, בעיקר הקשורים ל[[מדעי הטבע]], משמש המונח להבחנה בין שיטות מדעיות או הנדסיות שונות, שמתבצעות בו-במקום עצמו: ב[[רקמה]], ב[[כלי רכב|כלי הרכב]], בשכבה הגאולוגית הרצויה וכו'.
 
* ב[[גאולוגיה]] – "אין סיטו" מציין [[סלע]] או [[שכבה (גאולוגיה)|שכבת]] סלעים, [[קרקע]]ות או [[מאובן|מאובנים]] הנמצאים במקום בו נוצרו, הושקעו או התאבנו. סלעים המצויים במקום בו נוצרו מכונים "סלעים [[אוטוכתון|אוטוכתוניים]]" {{אנ|Autochthon (geology))}} בניגוד לסלעיםל"סלעים [[אלוכתון|אלוכתוניים]]" {{אנ|Allochthon}}, שהם סלעים שזזו ממקומם (או שהרכיבים שמהם נוצרו הגיעו עם הזרם). לדוגמה [[גלישון]], שהוא יריעת סלע או גוף סלעי גדול שהוסטו אופקית למרחק רב ממקומם המקורי בעקבות [[העתק]]ה או [[קמט (גאולוגיה)|קימוט]] חריף. "אין סיטו" משמש להבחנה בין [[בליה]] לבין [[סחיפה]]. סחיפה דורשת אמצעי הובלה (כדוגמת [[רוח]]ות, [[קרחון|קרחונים]] או מים) בעוד שבליה מתרחשת אין סיטו. לעיתים קרובות מתוארים תהליכים [[גאוכימיה|גאוכימיים]] כפועלים על החומר אין סיטו.
 
* ב[[אונקולוגיה]] – הביטוי מציין גידול סרטני שלא שלח גרורות.
 
* ב[[ארכאולוגיה]] – המונח "אין סיטו" ("[[באתרו]]") מציין ממצא ארכאולוגי שנמצא בעת [[חפירה ארכאולוגית]] במקומו המקורי ולא הוזז, בין אם על ידי בני אדם ובין אם על ידי כוחות הטבע. מציאת ממצא ארכאולוגי באתרו עוזרת לארכאולוג החופר [[תיארוך|לתארך]] את השכבה הנחפרת בעזרת [[טיפולוגיה (ארכאולוגיה)|טיפולוגיה]] ולהבין ולאפיין את התרבות שבה הממצא היה בשימוש. לאחר שהממצא מתועד, מצולם ונרשם, ניתן להזיזו ממקום מציאתו. כך גם נקרא ממצא ארכאולוגי המוצג במקום מציאתו ולא ב[[מוזיאון]].
 
* בהפקת [[אנרגיה]] – טכנולוגיה חדשה יחסית להפקת דלק מ[[פצלי שמן]], אין סיטו, המאפשרת הפקת [[ביטומן]] נוזלי וגזי והמתבססת על חימומם של פצלי השמן בעומק המכרה (ללא כרייתם או חציבתם) לטמפרטורות גבוהות (350–600 מעלות צלזיוס). לעומת זאת, השיטה המסורתית - הפקת הדלק כאשר הפצלים נכרים מבטן האדמה ומטופלים מעל הקרקע, נקראת אקס-סיטו.{{הערה|[[משרד הפנים]], [http://www.moin.gov.il/SubjectDocuments/arziot/tma14_c/pizle_shemen.pdf תמ"א/14ג' - תוכנית מתאר ארצית לכרייה וחציבה של מינרלים תעשייתיים: כרייה והפקה של פצלי שמן- היבטים סביבתיים], 2011}}
 
== ראו גם ==