שירת דבורה – הבדלי גרסאות

בשירה אין אחידות לשונית וזאת כי ייתכן כי חוברה לצורכי שימוש בטקסים פולחניים. בשירה קיימת מסגרת שפסוק א' משמש כ[[כותרת (כתיבה)|כותרת]] ופסוק ל"א משמש כחתימה לשירה. השיר בנוי מארבע יחידות שיריות המתארות את האירועים בהקשר של דבורה אליהם. בשירה קיימות פניות אל קהל השומעים. אלה באות לידי ביטוי במילים: "בָּרְכוּ ה' ". השיר אינו מתאר את שלל האירועים המסופרים, אלא אירועים שנבחרו על ידי המחבר, חלקם אירועים מהעבר - אלה מתארים את גולת ה'. בשירה קיימים מעברים מביקורת חיובית לביקורת שלילית אותה מעבירה הדוברת על שבטי ישראל לחיוב או לשלילה. {{הערה|[[אמנון שילוח]], '''עולם התנ"ך: שופטים''', תל אביב, דודזון עתי, 1994, ע"מ 51}}

יש הטוענים שזמן חיבורה של השירה לפני תקופת המלוכה. איפיונה של השירה כשירת מזמורים תומך בטענה כי נתחברה לצורכי פולחן והתקהלות. מנגד יש הסוברים כי השירה נתחברה לאחר המלחמה המתוארת ב{{תנ"ך|שופטים|ד}} כאשר מחברה סוקר את האירועים במבט לאחור. המילה "אָז" חוזרת מספר פעמים בשירה ומדגישה כי השירה נכתבה לאחר המלחמה בכנענים. אחרים טוענים כי שירה זו היא מהקדומות במקרא והיא ממשיכה שירה כנענית קדומה שחוברה לפני. יש הטוענים כי זמן חיבורה של השירה הוא מימי [[גלות אשור]] וחורבן ישראל בשנת 722 לפני הספירה לערך ואלה נשענים על היעדרותם של שבטי הדרום, [[שבט יהודה|יהודה]], [[שבט שמעון|שמעון]] ו[[שבט לוי|לוי]] מהשירה. לשיטתם היעדרות שבטים אלה מהשירה מחזקת את העובדה כי השירה נתחברה ב[[ממלכת ישראל|ממלכה הצפונית]]. עוד הם מוסיפים כי הלשון בשירה מקורה בניב הנהוג בצפון.{{הערה|[[יאירה אמית]], '''מקרא לישראל: שופטים''', ירושלים, מאגנס, 1999, ע"מ 113-112}} אחרים משערים כי דבורה היא זאת שחיברה את השירה. {{הערה|[[חיים רבין]], [[אלישע שפי]], '''עולם התנ"ך: שופטים''', תל אביב, דודזון עתי, 1994, ע"מ 51-50}} אחרים טוענים כי שירה זו היא [[שירה אפית]] עצמאית ששולבה לצד הסיפור המתואר בשופטים ד'. {{הערה|[[אלכסנדר רופא]], '''מבוא לספרות המקרא, ירושלים''', כרמל, 2006, ע"מ 305}}