דר אנגריף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת {{תב|ויקישיתוף בשורה}} בקישורים חיצוניים במידה וחסר (תג) |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1 |
||
שורה 7:
העיתון נוסד על ידי [[יוזף גבלס]], אשר בשנת [[1926]] הפך מנהיג המפלגה הנאצית ([[גאולייטר]]) בברלין. המפלגה מימנה את מרבית עלות הפרסום. העיתון הוקם מלכתחילה כדי ללכד את חברי המפלגה הנאצית במהלך תקופה בה המפלגה הוכרזה בלתי חוקית בברלין. דר אנגריף לחם במימסד השנוא ([[רפובליקת ויימאר]]) בשפה גסה ותוקפנית, ותמך באנטי-[[דמוקרטיה פרלמנטרית|פרלמנטריזם]] ו[[אנטישמיות|אנטישמיות]]. הכותבים העיקריים היו אנשי המפלגה; כתבות מובילות נכתבו בדרך כלל עד 1933 על ידי המו"ל, גבלס, שחתם ב[[שם העט]] "ד"ר ג". [[וילי קראוזה]], שהשתמש בשם העט פיטר הייגן, היה העורך הראשי הראשון שלו. הוא הוחלף על ידי [[יוליוס ליפרט]], ולאחר מכן בשנת 1933 על ידי קרולי קאמפמן, והחל מ-[[1935]], על ידי חברו הנאמן של גבלס [[הנס שוורץ ואן ברק]]. הקריקטורות הפוליטיות של [[הנס שווייצר]] היו אחד מגורמי המשיכה של העיתון.
''דר אנגריף'' פורסם לראשונה ב-4 ביולי 1927. המוטו שלו היה "למען המדוכאים נגד המנצלים". בתחילה יצא לאור אחת לשבוע, החל מ-1 באוקטובר 1929 פעמיים בשבוע, והחל מ-1 בנובמבר 1930 הפך דר אנגריף [[עיתון|לעיתון יומי]] ונוספה לשמו כותרת המשנה: "עיתון הערב הגרמני בברלין". אחרי 1 באוקטובר 1932 הוא פורסם פעמיים ביום כ"התקפה בצהריים" ו"התקפת לילה". אחרי 1 בפברואר 1933 יצא לאור כעיתון היומי של "חזית העבודה הגרמנית", גבלס נשאר המו"ל. העיתון הכיל בעיקר [[תעמולה]] מפלגתית, התססה כנגד רפובליקת ויימאר ואנטישמיות; בין היתר העיתון תקף באופן קבוע את [[ברנהרד וייס]], סגן ראש משטרת ברלין, שהיה יהודי
בשנת 1927 הופצו כ-2,000 עותקים. מספר זה עלה ל-146,694 ב-1939 ו-306,000 ב-1944. עם זאת, לאחר שהנאצים [[עליית הנאצים לשלטון|עלו לשלטון]] בגרמניה ב-[[30 בינואר]] [[1933]], ירדה חשיבות העיתון. כאשר [[בעלות הברית]] החלו את הפגזת ברלין, הוגדלה התפוצה כדי להעלות את המורל של הברלינאים. לאחר 19 בפברואר 1945 מוזג דר אנגריף עם ברלינר אילוסטריירטה נאכטאוסגאבה (מהדורת לילה מאויירת בברלין). המהדורה האחרונה פורסמה ב-24 באפריל 1945.
שורה 15:
[[לאופולד פון מילדנשטיין]], מפקד המחלקה היהודית ב[[אס דה]], סייר ב-[[1933]] ב[[ארץ ישראל המנדטורית]] בחברת [[קורט טוכלר]], ממנהיגי [[התאחדות ציוני גרמניה]]. מטרת הסיור, לדברי טוכלר, הייתה "ליצור בעיתון נאצי חשוב אווירה שתקדם את מפעל הבנייה בארץ ישראל". הרעיון נולד מתוך מפגש אינטרסים: ציוני גרמניה רצו להקל על עליית יהודי גרמניה לארץ ישראל, מילדנשטיין ראה ברעיון הציוני פתרון ל[[הבעיה היהודית|בעיה היהודית]] ולהפיכתה של גרמניה למה שהנאצים קראו "[[יודנריין]]" (Judenrein, "נקייה מיהודים").
לאחר חזרתו לגרמניה, פרסם מילדנשטיין בין [[26 בספטמבר]] ל-[[9 באוקטובר]] [[1934]] ב"דר אנגריף" סדרה של שתים עשרה כתבות מצולמות אודות סיורו בארץ, שנשאו את הכותרת "נאצי נוסע לפלשתינה" ונחתמו ב[[שם עט|שם העט]] "לים"
לרגל סדרת הכתבות הוציא העיתון הנאצי מטבע מיוחדת שניתנה למנוייו, עם [[צלב הקרס]] מצידה האחד ו[[מגן דוד]] מצידה האחר, כאשר את המגן דוד מקיף הכיתוב "נאצי נוסע לפלשתינה" (Ein Nazi fährt nach Palästina) ובצידו השני של המטבע הכיתוב: "וכותב על כך באנגריף" (Und erzählt davon in Angriff).
| |||