אדולף רדינג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בובי יואינג (שיחה | תרומות) ←קורות חיים: כמקובל |
בובי יואינג (שיחה | תרומות) |
||
שורה 10:
ב-[[1919]], אחרי השתתפות כחייל קרבי ב[[מלחמת העולם הראשונה]], עבר ל[[ברסלאו]] שב[[רפובליקת ויימאר|גרמניה]] (כיום ורוצלב, ב[[פולין]]), שם כיהן בתחילה כאסיסטנט של [[אוגוסט אנדל|אוגוסט אֶנְדֶל]] (Endell), וב-[[1923]] מונה כ[[פרופסור]] באקדמיה הלאומית לאמנות ולמלאכת יד בברסלאו (Staatliche Akademie für Kunst und Kunstgewerbe Breslau).
ב-[[1926]] שב ל[[ברלין]], הקים בה משרד לאדריכלות יחד עם [[האנס שארון]] (Scharoun) ועשה בו חיל. הוא אף הצטרף לחבורת "[[Der Ring]]" מיסודו של [[אריך מנדלסון]], ששאפה לקדם את ה[[אדריכלות מודרנית|אדריכלות המודרנית]]. רדינג השתתף עם שותפו, שארון, בתכנון ב[[שיכון וייסנהוף]] של ה[[וורקבונד]] ב[[שטוטגרט]] ב-[[1927]] ותערוכה דומה בורוצלב ב-[[1929]]. כמו כן תיכננו יחד שיכונים בברלין עד [[1933]]. אולם עם [[עליית הנאצים לשלטון]], היגר עם אלזה (לבית לשניסצר){{הערה|שם=גנזך}}, אשתו ה[[יהודי]]יה ל[[צרפת]]. ב-[[1936]]
ב[[חיפה]] תיכנן רדינג מספר בתים, אשר חלקם קיימים עד ימינו. אחד מהם הוא הבית ברחוב דרך הים 91 (הרחבת ביתו של [[מרדכי נמצא-בי]]). ב-[[1944]] תיכנן את מפעל פרוטרום, אחרי שתיכנן את בתיהם של מקימי המפעל מריוס (יוסף) גרזון (רחוב קדרון 16 ב-[[1939]]) ויהודה ארטן (רחוב ויתקין 14 ב-[[1941]]
ב-[[1943]] מונה לאדריכל הראשי של [[עיריית חיפה]]. היו אלו שנות הפיתוח המואץ של חיפה תחת [[המנדט הבריטי]].
שורה 23:
רדינג נחשב לאחד האדריכלים הנשכחים ולא זכה להערכה לא בגרמניה ולא בישראל שבה היה האדריכל הלא-יהודי, הכמעט יחיד, בעל מוניטין שהגיע אליה מגרמניה.
==גלריה==
<gallery>
| |||