הבדלים בין גרסאות בדף "אדולף רדינג"

נוספו 2 בתים ,  לפני 7 חודשים
(←‏קורות חיים: כמקובל)
ב-[[1919]], אחרי השתתפות כחייל קרבי ב[[מלחמת העולם הראשונה]], עבר ל[[ברסלאו]] שב[[רפובליקת ויימאר|גרמניה]] (כיום ורוצלב, ב[[פולין]]), שם כיהן בתחילה כאסיסטנט של [[אוגוסט אנדל|אוגוסט אֶנְדֶל]] (Endell), וב-[[1923]] מונה כ[[פרופסור]] באקדמיה הלאומית לאמנות ולמלאכת יד בברסלאו (Staatliche Akademie für Kunst und Kunstgewerbe Breslau).
 
ב-[[1926]] שב ל[[ברלין]], הקים בה משרד לאדריכלות יחד עם [[האנס שארון]] (Scharoun) ועשה בו חיל. הוא אף הצטרף לחבורת "[[Der Ring]]" מיסודו של [[אריך מנדלסון]], ששאפה לקדם את ה[[אדריכלות מודרנית|אדריכלות המודרנית]]. רדינג השתתף עם שותפו, שארון, בתכנון ב[[שיכון וייסנהוף]] של ה[[וורקבונד]] ב[[שטוטגרט]] ב-[[1927]] ותערוכה דומה בורוצלב ב-[[1929]]. כמו כן תיכננו יחד שיכונים בברלין עד [[1933]]. אולם עם [[עליית הנאצים לשלטון]], היגר עם אלזה (לבית לשניסצר){{הערה|שם=גנזך}}, אשתו ה[[יהודי]]יה ל[[צרפת]]. ב-[[1936]] המשיך[[עליה להגרלישראל|עלה הזוג ארצה]] - לחיפה.
 
ב[[חיפה]] תיכנן רדינג מספר בתים, אשר חלקם קיימים עד ימינו. אחד מהם הוא הבית ברחוב דרך הים 91 (הרחבת ביתו של [[מרדכי נמצא-בי]]). ב-[[1944]] תיכנן את מפעל פרוטרום, אחרי שתיכנן את בתיהם של מקימי המפעל מריוס (יוסף) גרזון (רחוב קדרון 16 ב-[[1939]]) ויהודה ארטן (רחוב ויתקין 14 ב-[[1941]]), (שני האחרונים עם מקס לוי). כל הבנינים בחיפה. הוא תיכנן בתים גם מחוץ לחיפה, כגון בית לוין ב[[קריית ביאליק]] ובית הרצברגר ב[[נהריה]] (ב-[[1937]]){{הערה|אליעזר פרנקל, [http://www.sadnafrenkel.co.il/chron.html כרונולוגיה תולדות האמנות], פרק 16}}.
 
ב-[[1943]] מונה לאדריכל הראשי של [[עיריית חיפה]]. היו אלו שנות הפיתוח המואץ של חיפה תחת [[המנדט הבריטי]].
 
רדינג נחשב לאחד האדריכלים הנשכחים ולא זכה להערכה לא בגרמניה ולא בישראל שבה היה האדריכל הלא-יהודי, הכמעט יחיד, בעל מוניטין שהגיע אליה מגרמניה.
 
==גלריה==
<gallery>
38

עריכות